לתרופות פסיכיאטריות שונות (נוגדי דיכאון, תרופות אנטיפסיכוטיות, מלחי ליתיום, תרופות הרגעה, נוגדי חרדה וסטימולנטים) יש תפקיד חשוב בניהול מחלות פסיכיאטריות. כ-11.5% מציבור המבוגרים בארה"ב נוטלים תרופות פסיכיאטריות. יחד עם זאת, לתרופות אלו תופעות לוואי משמעותיות, ועל הקלינאי לשקול את התועלת אל מול הסיכונים ולבחור בתבונה את הטיפול המתאים למטופל.
עוד בעניין דומה
חוקרים מארה"ב השתמשו ברישומים רפואיים על מנת לבחון את שיעור הביקורים במחלקות לרפואה דחופה על רקע תופעות לוואי משימוש בתרופות פסיכיאטריות, במשך תקופה של שנתיים.
במשך תקופת המחקר, היו קרוב ל-90,000 ביקורים במחלקות לרפואה דחופה מדי שנה, על רקע תופעות לוואי משימוש בתרופות פסיכיאטריות. ב-19% מהמקרים הביקור הוביל גם לאישפוז. שליש מהביקורים נבע משימוש בתרופות הרגעה ונוגדי חרדה, קרוב ל-30% כתוצאה מנוגדי דיכאון, וכ-25% בשל שימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות.
תרופת ההרגעה הנפוצה זולפידם טרטראט (אמביאן; סנופי) גרמה ל-11.5% מהביקורים במחלקה לרפואה דחופה על רקע תופעות לוואי מתרופות פסיכיאטריות, ול-21% מהביקורים בקרב מבוגרים מעל גיל 65 שנים. בשני המקרים, שיעור זה היה גבוה משמעותית יחסית לתרופות פסיכיאטריות אחרות.
ניסיונות להפחית את השימוש בתרופות פסיכיאטריות כאשר הסיכונים גברו על התועלת היו בעלי הצלחה מעורבת.
לאור הנתונים ממחקר זה, לפיהם בארה"ב ישנם כ-90,000 ביקורים בשנה במחלקות לרפואה דחופה על רקע תופעות לוואי משימוש בתרופות פסיכיאטריות, החוקרים קבעו כי יש להמשיך ולנסות למזער את הנזק. המאמץ צריך לכלול מבוגרים מכל קבוצות הגיל, אולם ייתכן שבתחילה יש להתרכז בתרופות הגורמות לשיעור הגבוה ביותר של פניות.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט