במסגרת התקף איסכמי חולף (TIA) סובל המטופל מתסמינים נוירולוגיים זמניים, אולם נותר ללא תסמינים או חסרים נוירולוגיים. TIA מציב את המטופל בסיכון מוגבר לשבץ בעתיד, והחוויה של TIA עשויה להיות טראומטית עבור המטופל. המחקר נועד לבחון את השכיחות של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) לאחר TIA, ואת הקשר שלה לתוצאות הפסיכוסוציאליות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי, במסגרתו בדקו כ-3 חודשים לאחר אבחנת TIA את שיעור ה-PTSD, החרדה, הדיכאון, איכות החיים ועוד.
מתוך 108 מטופלים, קרוב ל-30% סבלו מ-PTSD. השיעור גבוה פי 10 מהשיעור באוכלוסייה הכללית בגרמניה (שם נערך המחקר). חולים שעברו TIA וסבלו מ-PTSD היו בעלי סיכוי גבוה יותר להראות סימנים של חרדה ודיכאון. PTSD היה קשור באימוץ אסטרטגיות לא מתאימות להתמודדות, שיעור סיכון גבוה לשבץ כפי שהוערך סובייקטיבית, וכן קשור בגיל צעיר יותר. בנוסף, PTSD היה קשור באיכות חיים מנטלית נמוכה יותר.
החוקרים מסכמים, שהחוויה של TIA מעלה את הסיכון ל-PTSD ובאופן התלוי בכך את הסיכון לחרדה, לדיכאון, ולירידה באיכות החיים. כיוון שנמצא שאלו שסבלו מ-PTSD אימצו אסטרטגיות לא מתאימות להתמודדות וכן העריכו סובייקטיבית את סיכונם לשבץ גבוה יותר, יתכן שלימוד אסטרטגיות נכונות להתמודדות, וחינוך בנוגע לסיכון האובייקטיבי לשבץ, עשויים לעזור. התוצאות מלמדות שיש לשים לב לסיכון ל-PTSD לאחר TIA.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט