ידוע שאנשים מעורבים בהתנהגויות שמטרתן חידוש ההיקשרות החברתית לאחר איום על תחושת השייכות שלהם. החוקרים ביקשו לבחון אם האסטרטגיה הנפשית של חלום בהקיץ על אחר משמעותי יכולה להיות בעלת השפעה דומה, הפועלת כתחליף דמיוני בעת אי זמינות של הקרובים אלינו.
עוד בעניין דומה
לאחר שהחוקרים גרמו לתחושת בדידות, המשתתפים (n=126, גיל ממוצע 23.37 [סטיית תקן 7.01, טווח 65-18], 87 נשים) התבקשו לחלום בהקיץ על אחר משמעותי (n=46), לחלום בהקיץ על תרחיש לא חברתי (n=35) או לסיים משימת בקרה (n=45).
תחושת הבדידות נגרמה על ידי מניפולציה של מדד UCLA לבדידות (UCLA Loneliness Scale), דיווח למשתתפים על כך שהם יותר בודדים מהסביבה, ובקשה מהם לציין מדוע הם בודדים. המשתתפים דרגו את תחושת הבדידות לפני השראת הבדידות, אחריה, ולאחר ביצוע המשימה.
המשתתפים שחלמו בהקיץ על אחר משמעותי הראו עלייה משמעותית בהיקשרות, באהבה ובשייכות בהשוואה למשתתפים שחלמו בהקיץ על סיטואציה לא חברתית, או לקבוצת הביקורת.
בהתאם לטענה שחלום בהקיץ חברתי יכול למלא מחדש את תחושת ההיקשרות, בקרב המשתתפים שחלמו בהקיץ על סיטואציה חברתית נראתה התנהגות יותר חברתית והבעה של צורך פחות לתקשר עם אחרים לאחר החלימה בהקיץ.
החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלו מראים שעל ידי דמיון, חלום בהקיץ יכול לחדש את תחושת ההיקשרות, ולספק אסטרטגיה אפשרית לשיפור הרווחה הסוציו-רגשית (socio-emotional). החוקרים מוסיפים כי ייתכן שחלום בהקיץ על תרחיש חברתי חיובי יוכל גם לעזור למצבים בהם יש קושי בהסתגלות למצבים חברתיים למשל בבעית בדידות, דיכאון, או חרדה חברתית.