בתאריכים הנ"ל נערך בירושלים הכנס השנתי של האיגוד העולמי למחקר גנטי בפסיכיאטריה, כנס, שנערך לסירוגין בצפון אמריקה ובאירופה. לדברי ד"ר יואב כהן, יו"ר הכנס, מנהל מחלקת ילדים ונוער בבי"ח "איתנים" ויו"ר החוג לפסיכיאטריה בבי"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה", שהיה יו"ר של הכנס יחד עם פרופ' בנימין לרר מ"הדסה" ופרופ' אליוט גרשון מאוניברסיטת שיקגו: "זו הפעם הראשונה שהאיגוד העולמי למחקר גנטי בפסיכיאטריה מגיע לישראל, וכמובן לא פשוט היה לשכנע את חשובי החוקרים בתחום ואת הרופאים לקיים כנס זה בארץ. אחת הסיבות העיקריות שהצלחנו בכך היא רמת המחקר הגבוהה שיש בארץ בכלל וגם בתחום זה. המחקר הגנטי הבינ"ל מתבסס על שיתופי פעולה בינלאומיים, כיוון שיש צורך לחקור קבוצות גדולות של חולים כדי להגיע למסקנות מבוססות מבחינה מדעית. כך למשל, במחקר במחלת הסכיזופרניה שתוצאותיו פורסמו לפני שנתיים בעיתון Nature, נבדק מדגם של כ-40,000 חולים שנאספו על ידי כ-900 חוקרים ממדינות רבות, לרבות מישראל. מדגם זה הושווה עם קבוצת ביקורת של למעלה מ- 100,000 אנשים בריאים מאותן המדינות. החוקרים דווחו אז על זיהוי של מעל 100 אזורים גנטיים, רובם במוח, שנמצאו בקשר עם המחלה. הארגון העולמי למחקר גנטי פסיכיאטריה הוא היוזם של שיתוף הפעולה הזה ובכנס הנוכחי הוצגו תוצאות עדכניות של מחקר זה עם דווח על 50 אזורים גנטיים נוספים שנמצאו באסוציאציה עם סכיזופרניה".

בכנס נדונו מחקרים נוספים, המחייבים שיתופי פעולה בין חוקרים מכל העולם לבדיקת הרקע הגנטי לפרוץ מחלות פסיכיאטריות אחרות כגון: אוטיזם, הפרעה ביפולרית, דיכאון, חרדות, ADHD ועוד. הנושא של הכנס היה: Bridging the gap between genes, brain function and psychiatry.
לכן, מעבר להצגת ממצאים לגבי אסוציאציות גנטיות, מושבים רבים דנו במשמעות הביולוגית של הממצאים מבחינת השפעת השינויים הגנטיים על תפקוד המוח, כפי שנמצאה במחקרים בבני אדם ובמודלים של חיות. אחד המושבים החשובים בכנס יוחד להשלכות הקליניות של המחקר וליכולת להיעזר בהם כבר עתה לצורך אבחון וטיפול במחלות פסיכיאטריות. במושב זה הציגו חברות מסחריות טסטים שהן משווקות בארץ ובחו"ל שנועדו לסייע לרופאים לקבל החלטה לגבי טיפול תרופתי בחולי דכאון ונערך דיון בקורתי לגבי התקפות והיעילות של בדיקות אילו. מושבים אחרים יוחדו להשלכות האתיות של המחקר הגנטי וליכולת למסור לחולים את תוצאות הבדיקות הגנטיות כבר עכשיו. בכנס השתתפו כ-360 פסיכיאטרים וחוקרים בסיסיים מכ-40 מדינות, ובהם כ-80 מישראל. התקיימו 5 הרצאות מליאה של טובי החוקרים בעולם, 2 סדנאות לימודיות, 15 סימפוזיונים, 8 מושבים של הצגות בעל פה והצגה של מעל 130 פוסטרים. הרושם הכללי היה שהאיכות המדעית היתה גבוהה מאוד. האורחים נהנו מאוד מההזדמנות למפגש אישי וחברתי. אחד משיאי הכנס היה הרצאת אורח של הסופר עמוס עוז שדיבר על ספרו "סיפור על אהבה וחושך". היתה זו אתנחתא נחוצה שהדגימה, כי למרות כל ההתקדמות במחקר הגנטי, הגישה הרדוקציונית איננה תופסת עדיין את המורכבות של תופעות אנושיות כגון דכאון ואובדנות.