• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

מחקר ישראלי: רופאות מפנות מטופלות לביצוע ממוגרפיה יותר מרופאים גברים

את המחקר הובילה ד"ר דניאלה כץ מ"אסף הרופא", שהסבירה ל"דוקטורס אונלי" כי מטרתו היתה לאפיין תת-אוכלוסיות שאינן עוברות בדיקה זו בהתאם להנחיות; "הרופאים שהמליצו הכי מעט למטופלות לבצע ממוגרפיה היו רופאי-משפחה גברים העובדים לבד בקהילה"

בדיקת ממוגרפיה, רופאת נשים (צילום: אילוסטרציה)

רופאות מפנות את המטופלות שלהן לביצוע בדיקות ממוגרפיה יותר מרופאים גברים - כך עולה ממחקר חדש, אחד הגדולים מסוגו, שנעשה בישראל. המחקר בוצע על ידי ד"ר דניאלה כץ, מנהלת שירות השד והסרקומה במרכז הרפואי "אסף הרופא", ביחד עם פרופסור רונית קלדרון מבית הספר לבריאות הציבור של "הדסה" וד"ר נתן קאהן מקופת חולים "לאומית".

ממצאי המחקר, שזכה לתמיכת האגודה למלחמה בסרטן, הוצגו בסוף השבוע בכנס החברה הישראלית למחלות שד שנערך בקיסריה. הממצאים הוצגו קודם לכן גם בכנס איגוד האונקולוגים השנתי שהתקיים באילת. במחקר נכללו 44,300 נשים, מבוטחות "לאומית", בין הגילאים 74-56, שעברו ממוגרפיה בין השנים 2008 ל-2014, וכן 580 רופאי משפחה עובדי הקופה.

"התברר, למרבה ההפתעה, שדווקא הרופאים בגילים 60-40 שלחו יותר מטופלות שלהם לבצע את הבדיקות מאשר רופאים בני 40 ומטה"

"למרות ששיעור ביצוע הממוגרפיות בישראל גבוה יחסית למדינות ה-OECD, ועומד על יותר מ-70%, צריך לזכור שעדיין מדובר בממוצע - מה שאומר שקיימים 'כיסים' באוכלוסייה שאצלם שיעור הביצוע נמוך יותר", אמרה ד"ר כץ בראיון ל"דוקטורס אונלי. "מכיוון שגילוי מוקדם הוא הכלי האפקטיבי ביותר כיום להפחתת התמותה מסרטן השד, חשבנו כיצד אפשר לשפר עוד יותר את שיעורי ביצוע הממוגרפיה בישראל. שיפור ביצוע ממוגרפיות בקרב תת-אוכלוסיות ייחודיות מחייב קודם כל אפיון שלהן. כדי לאפיין תת-אוכלוסיות בחרנו להתמקד לא רק במאפיינים של הנשים אלא גם במאפיינים של הרופאים המטפלים".

ד"ר דניאלה כץ

ד"ר דניאלה כץ

ד"ר כץ הסבירה: "ביצענו את העבודה על מדגם גדול, ובחנו את ביצוע הממוגרפיות לא רק בשנתיים שקדמו למועד המחקר, אלא בשש שנים שקדמו לו. לכן יכולנו לבדוק גם ביצוע חלקי, כלומר ביצוע בתדירות נמוכה מפעם בשנתיים. עד כה לא נעשתה בארץ עבודה כל כך מקיפה".

"הממצא המעניין ביותר", ציינה ד"ר כץ, "הוא שרופאות מפנות הרבה יותר מטופלות שלהן לבדיקות הממוגרפיה, לעומת רופאים. בעניין הזה נמצאה מובהקות סטטיסטית ברורה ביותר. ההשערה היא שהרופאות עושות זאת מתוך הזדהות אישית עם המטופלות שלהן".

לדבריה, "הנחנו שלאוכלוסיית הרופאים הצעירים, שסיימו את לימודיהם סמוך יותר למועד עבודתם, יש מודעות גדולה יותר לצורך לבצע ממוגרפיה. אבל התברר, למרבה ההפתעה, שדווקא הרופאים בגילים 60-40 שלחו יותר מטופלות שלהם לבצע את הבדיקות מאשר רופאים בני 40 ומטה".

עוד עלה מהמחקר, כי יש קשר חזק ומובהק סטטיסטית בין מספר הביקורים במרפאה לבין ביצוע בדיקות הממוגרפיה. כאשר נשים פקדו את המרפאה פחות מ-30 פעמים במשך 6 שנים, שיעור הממוגרפיות החלקי (2-1 על פני 6 שנים) ירד ב-75% ושיעור ביצוע עקבי לפי ההנחיות (אחת לשנתיים) ירד בכ-90%. שיעורי הביצוע בקרב אותן נשים שפקדו את המרפאה מעל 60 פעם לאורך התקופה הזאת היו הגבוהים ביותר.

"זיהוי קבוצות הייחוס מאפשר לבנות תכניות התערבות ייעודיות. למשל: ניתן לשלוח תזכורות במייל לרופאים הגברים או לרופאים הצעירים"

ד"ר כץ הוסיפה: "כשמדובר בקליניקה בגודל בינוני, הרופאות שעבדו שם שלחו יותר מטופלות לעומת קליניקות קטנות או גדולות. קליניקה גדולה היא זו שמטופלים בה 5,000 מבוטחים ומעלה, קליניקה קטנה – 1,000 ומטה. הרופאים שהמליצו הכי מעט למטופלות לבצע ממוגרפיה היו רופאי-משפחה העובדים לבד בקהילה, ללא רופאים נוספים במקצועות האחרים לידם. כשמדובר במרפאות בגודל הבינוני נראה שגם יוזמות של המרפאות עצמן או תכנית שבונה המרפאה תורמות לכך שיותר מטופלות נשלחות לבצע את הבדיקות.

"גם גיל האישה נמצא קשור לבצוע ממוגרפיות: נשים צעירות מבצעות יותר ממוגרפיות באופן מובהק סטטיסטית. כל תוספת של שנה בגיל האישה, הורידה את שיעור הביצוע ב-3%".

כמו כן עלה מתוך המחקר, כי למחלות רקע כרוניות (מחלת לב, סוכרת, דיכאון) של מטופלות יש השפעה על ביצוע הממוגרפיות. "נשים דיכאוניות מבצעות פחות ממוגרפיות, ולעומתן נשים עם מחלת לב איסכמית מבצעות יותר ממוגרפיות. המעניין הוא, שנשים סוכרתיות מבצעות ממוגרפיות אבל לא מבצעות בהתאם להנחיות. כלומר שהסוכרתיות זקוקות למעט דרבון כדי לבצע את הבדיקה במועדה", אמרה ד"ר כץ.

"בדקנו גם קשר בין ממוגרפיות לבין BMI ומצאנו שבקבוצות הקיצון של הנשים הרזות ביותר והשמנות מאד, יש תת-ביצוע של ממוגרפיה, אולי בגלל דימוי גוף והצורך להתפשט בבדיקה".

לדבריה, "קל יותר להסביר את הנתונים גם לגבי קשר שבין עישון לממוגרפיות. הם תואמים דווחים קודמים: מצאנו שנשים לא מעשנות מבצעות ממוגרפיות במועד, כלומר אחת לשנתיים וזאת באופן מובהק סטטיסטית. נשים מעשנות לא עושות כן. אנחנו קושרים בין הממצאים הללו לסטטוס סוציואקונומי נמוך. תמונת מצב זו קיימת אצלנו ובעולם".

ד"ר כץ מסכמת, כי "בעבודה הזו איפיינו קבוצות שבהן שיעור הממוגרפיות נמוך יותר. זיהוי קבוצות הייחוס הללו מאפשר כעת לבנות עבורן תכניות התערבות ייעודיות. למשל: ניתן לשלוח תזכורות ייעודיות במייל לעתים תכופות יותר לרופאים הגברים או לרופאים הצעירים. כמו כן ניתן להביא ניידת ממוגרפיה לסדנאות גמילה מעישון, כדי לבצע את הבדיקה במקום".

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  ד"ר דניאלה כץ,  ממוגרפיה,  רופאי משפחה,  קופת חולים לאומית,  אוכלוסייה
תגובות
20.02.2017, 20:40

הייתי אומר שרופאי המשפחה של קופה אחת זה ממש לא מדגם טוב....