דיכאון כרוני מהווה מחלה שכיחה ביותר, הגורמת לפגיעה קשה בתפקוד היומיומי. קיים צורך להעריך את היעילות של פסיכותרפיה ארוכת טווח המוכוונת למחלה זו. מחקר חדש השווה בין היעילות של Cognitive Behavioral Analysis System of Psychotherapyי(CBASP) ליעילות של פסיכותרפיה תומכת לא ספציפית (SP).

המחקר בוצע בתבנית פרוספקטיבית, רב-מרכזית, אקראית במבוגרים המטופלים בקהילה עם דכאון כרוני מוקדם שלא קיבלו טיפול תרופתי. המשתתפים גויסו בין ה-5 למארס 2014 ל-27 באוקטובר 2016.

הטיפול כלל 24 מפגשים של CBASP או SP במשך 20 שבועות בשלב האקוטי של המחלה ולאחר מכן עוד שמונה מפגשים על פני 28 השבועות הבאים.
התוצא המרכזי שנבדק במחקר היה חומרת התסמינים לאחר 20 שבועות.

התסמינים הוערכו על ידי בודק שהיה סמוי לסוג הטיפול שקיבלו או על ידי סולם המילטון לדיכאון (HSRD-24). תוצאים משניים שנבדקו היו שיעור התגובה (ירידה של 50% או יותר בציון HSRD-24 מציון הבסיס) והפוגה (שהוגדרה כציון HSRD-24 קטן או שווה ל-8) ובנוסף, הערכה עצמית של דיכאון, תפקוד כללי ואיכות חיים.

מתוך 622 מטופלים שנבדקה התאמתם למחקר, גויסו 268. הם חולקו בצורה אקראית: 137 לזרוע ה-CBASPי(96 נשים, [70.1%] ו-41 גברים [29.9%]; גיל ממוצע, 44.7 [סטיית תקן 12.1 שנים]) ו-131 לזרוע ה-SPי(81 נשים [61.8%] ו-50 גברים [38.2%]; גיל ממוצע, 45.2 [סטיית תקן 11.6 שנים]).

ציון ה-HRSD-24 (סטיית תקן) הבסיסי היה 27.15 (5.49) בקבוצת ה-CBASP ו-27.05 (5.74) בקבוצת ה-SP. לאחר עשרים שבועות הציון השתפר ל-17.19 (10.01) ו-20.29 (9.65) בשתי הקבוצות, בהתאמה. ההבדל המתוקנן בין הקבוצות היה 3.13- (רווח בר-סמך 95%, 4.16- -[-0.86]; P=.003) ו-Cohen d של 0.31 לטובת קבוצת ה-CBASP.

לאחר 48 שבועות ציון ה-CBASP הממוצע (סטיית תקן) היה 14.00 (9.72) לקבוצת ה-CBASP ו-16.49 (9.96) לקבוצת ה-SP. ההבדל המתוקנן בין הקבוצות היה 3.13- (רווח בר-סמך 95%, 5.01- -[-1.25]; P=.001) ו-Cohen d של 0.39 לטובת קבוצת ה-CBASP.

מטופלים שעברו CBASP היו בעלי סיכוי גבוה יותר להגיב לטיפול (48 מתוך 124 [38.7%] לעומת 27 מתוך 111 [24.3%]; יחס סיכויים מתוקנן, 2.02; רווח בר-סמך 95%, 1.09-3.73; P=.03) או להגיע להפוגה (27 מתוך 124 [21.8%] לעומת 14 מתוך 111 [12.6%]; יחס סיכויים מתוקנן, 3.55; רווח בר-סמך 95%, 1.61י-7.85; P=.002) לאחר עשרים שבועות.

חולים בזרוע ה-CBASP הגיעו לתוצאות טובות יותר ברוב התוצאים המשניים שנבדקו במחקר.

מסקנת החוקרים היא, שפסיכותרפיה מובנית וספציפית הייתה יעילה יותר מאשר פסיכותרפיה לא ספציפית בחולים בקהילה הסובלים מדיכאון כרוני מוקדם ולא נטלו טיפול תרופתי נוגד-דיכאון. הוספה של טיפול ארוך טווח לטיפול האקוטי נראית מבטיחה באוכלוסייה זו.

מקור:
Schramm, E. et al. (2017) JAMA Psychiatry. 74(3), 233.