• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
השופט א. ברק

בפסק הדין ע"פ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי מתמקד השופט ברק בדילמה הכרוכה בהחלטה על אשפוז פסיכיאטרי בכפייה.

השופט ברק מתאר דילמה משולשת:

1.מתן טיפול בכפייה.

2. הגנה על חירותו  של החולה.

3. שלום הציבור.

הנשיא ברק עושה הבחנה בין הליכי "אשפוז כפוי אזרחי" (הוראת פסיכיאטר מחוזי) להליכי "אשפוז כפוי פלילי" (צו שופט) ומבהיר כי מטרת האשפוז ה"פלילי" טיפול ולא ענישה.

זכותו של אדם חולה במחלה נפשית לכבוד ולחירות כזכותו של כל אדם.

זכותו של אדם חולה במחלה נפשית לחירות מתנגשת עם הצורך לטפל.

בנוסף קיימת חובה להבטיח את שלום הציבור.

השופט ברק עומד על זכותו של החולה לייצוג על ידי סניגור "יודע דת ודין".

עוד קובע השופט ברק, שהפרת צו שיפוטי לטיפול מרפאתי כפוי אינה תנאי מספיק למתן הוראת אשפוז כפוי בידי הפסיכיאטר המחוזי לפי סעיף 15(ה) לחוק ולכן על הפסיכיאטר המחוזי לוודא קיומם של תנאי סעיף 9 לחוק טיפול, בטרם יורה על אשפוז, ובנוכחות סנגורו של החולה.

לעניין החובה להבטיח את שלום הציבור השופט אהרון ברק, מבהיר שאף אם הוועדה לא דנה בעניינו של חולה שאושפז באשפוז כפוי במועד שנקבע בחוק, הצו אינו פוקע. החולה יישאר באשפוז עד להחלטה שיפוטית בענינו.

חשוב לציין שמחקר אמפירי על נתונים סטטיסטיים לאורך השנים מלמד שעל אף שבפס"ד זה השופט ברק מחזק את ההגנה הפרוצדוראלית והמהותית על הזכות לחירות, בפועל לאחר פסיקה זו התגברה מגמת האשפוז בכפייה הן בהיקף והן בשיעור מסך האשפוז הפסיכיאטרי.

אז מה ״לוקחים הביתה״?

מפסק-דין זה עולה הצורך לפרט במכתב לוועדה את משך השיפור, יציבותו ובמיוחד את איכות ומידת התובנה של החולה.

להלן פסק הדין עם הערות בגוף הטקסט:

https://www.ima.org.il/userfiles/image/vilentzik092018.pdf