• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
נסיון אובדני

התאבדות שמשון: מדוע באמת התאבד הגיבור התנכ"י?

מבין מעשי ההתאבדות המתוארים בתנ"ך, זו של שמשון זכתה למספר הפרשנויות והניתוחים הרב ביותר. מדוע אם כן, התאבד הגיבור התנכ"י?

24.02.2012, 11:47

התאבדות הינה פעולה בה אדם שם קץ לחייו מתוך רצון ברור למות. לעתים קרובות מדובר בפעולה נואשת, והתנהגות אובדנית עשויה לכלול כל פעולה אשר עלולה להוביל למוות, כגון נטילת מנת יתר של סמים או מעורבות מכוונת בתאונת דרכים. באופן טבעי התאבדות מעוררת מצוקה רבה ואי-נעימות, הן באדם הנוטל את חייו והן בחברים ובבני המשפחה המתאבלים, וככזו ניתן למצוא ביטויים רבים של אובדנות באומנות ובספרות.

התאבדות הינה אסורה במרבית הדתות, ביניהן ביהדות, אך עם זאת ניתן למצוא בתלמוד מספר התאבדויות אשר אינן זוכות לביקורת ולגינוי, כגון הכוהנים והלוויים אשר קפצו אל מותם בבית המקדש, ו-400 הילדים השבויים אשר הטביעו עצמם על מנת להימנע מגילוי עריות. על פי מאמרו של שמש ניתן למצוא 6 התאבדויות משמעותיות במהלך התנ"ך: (1) אבימלך; (2) שמשון; (3) שאול; (4) עוזרו של שאול; (5) אחיתופל; ו-(6) זימרי. מבין אלו, המפורסמת ביותר, וזו הזוכה לפרשנויות הרבות ביותר, הינה התאבדותו של שמשון.

שמשון הגיבור (אילוסטרציה)

שמשון הגיבור (אילוסטרציה)

אמנם קשה לדעת במדויק מה היו מניעיו של שמשון להתאבד, אך ניתן להניח במידה רבה של ביטחון כי שמשון לא מצא את החיים טובים מן המוות, או שלא מצא סיבה להמשיך את חייו. מה שידוע בביטחון הוא העובדה כי שמשון לא מת לבדו, ובמותו הביא למותם של עשרות ומאות פלשתים.

על פי מאמרו של מנינג'ר התאבדות אינה תגובה למצב נתון בלבד, ויש לקחת בחשבון את תהפוכות הנפש אשר מתרחשות בנפשו של המתאבד. מנינג'ר מציין שלושה מצבים בהם אדם עשוי לשלוח יד בנפשו: הרצון להרוג, הרצון להיהרג והרצון למות. במקרה דנן, הרצון להרוג מתבטא ברצונו של שמשון לנקום בפלשתים, ובה בעת רצונו להיהרג בא לידי ביטוי כאשר שמשון מסגיר עצמו לפלשתים. רצונו של שמשון למות בא לידי ביטוי באחד מן הפסוקים הידועים ביותר בתנ"ך כולו: "תמות נפשי עם פלשתים". אם כך – מדוע באמת התאבד שמשון?

ניתן לטעון כי מערכת היחסים של שמשון עם אמו מהווה את הפרוטוטיפ למערכות היחסים הבאות שלו עם נשים. אמו למעשה בגדה בו כאשר הסכימה ללדת בן, אשר לעד ישרת ויהיה בבעלותו של האל מאחר ואין בידינו הערכה פסיכיאטרית של שמשון אין ביכולתנו לקבוע באופן חד משמעי מה היה מצבו הנפשי של שמשון. יחד עם זאת, במהלך השנים הוצעו מספר תיאוריות באשר לסיבות אשר הובילו להתאבדותו של שמשון, החל ממצבו הבריאותי המדרדר (העיוורון), מצבו הנפשי הרעוע (בשל בגידתה של דלילה) וכלה בגאוותו הלאומית הבלתי מתפשרת.

רקעו של שמשון, כשלעצמו, וכפי שמתואר בתנ"ך, לא מספק מידע רב באשר לנפשו של שמשון; עם זאת, הוצע בעבר כי שמשון גדל עם אם דומיננטית ואב חלש וחסר אונים. אם נתבונן בפרטים אלו מנקודת מבט פסיכו דינאמית ניתן יהיה להציע כי רקע זה יוביל להתבצרות נרקיסיסטית, המתבססת על פנטזיות אומניפוטנטיות אשר הובילו, לבסוף, להערכה בלתי ריאלית של המציאות. כאשר שמשון הנרקיסיסטי מגלה את האמת על העולם בו הוא חי ועל פגיעותו שלו, הוא הופך פגיע להתאבדות.

במהלך השנים הוצעו מספר תיאוריות באשר לסיבות אשר הובילו להתאבדותו של שמשון, החל ממצבו הבריאותי המדרדר (העיוורון), מצבו הנפשי הרעוע (בשל בגידתה של דלילה) וכלה בגאוותו הלאומית הבלתי מתפשרת.
בהתבסס על ספרו של דויד גרוסמן, דבש אריות", שמשון הינו גיבור טראגי, אשר חיי חיים טראגיים ומצא לבסוף מנוחה במוות. על פי גרוסמן, אמו של שמשון בגדה בבנה עוד טרם היוולדו, כאשר הקדישה אותו לשירות האל. מאחר וייעדה אותו לשירות האל עוד טרם היוולדו, פיתחה ניכור כלפיו. גם אביו של שמשון, מנוח, עשוי להיראות מנוכר, כאשר מתייחס לבנו במילים "הנער היולד", במקום לומר "בני" או כל ניסוח אחר אשר יביע אהבה, חיבה או התרגשות. לפיכך, ובהתבסס על תיאוריה זו, שמשון נולד להורים אשר היו מנוכרים ממנו מיום היוולדו.

חזרה כפייתית

טראומה בגיל צעיר, במיוחד כזו הנובעת מהתנכרות הורית (כדוגמת זו ששמשון חווה לפי גרוסמן) עלולה להוביל לתסמונת הנקראת חזרה כפייתית (repetition compulsion). בכדי שאדם יוכל לאהוב את עצמו ולחוש ביטחון עליו להיות נאהב, קודם לכן, על ידי הוריו או המטפלים הראשוניים. כאשר ילד חש נטישה מאחד ההורים או משניהם, הילד מפנים את הכאב וחש לא ראוי לאהבה. מאוחר יותר, הילד עשוי להבין ברמה מודעת שהוא אכן ראוי לאהבה ומחפש אהבה, אך ברמה הבלתי מודעת אותם אנשים מחפשים אהבה אצל אלו שאינם מסוגלים להשיב להם אהבה.

חזרה כפייתית היא צורך כפייתי לשחזר מערכות יחסים או התנהגויות הרסניות, ללא היכולת ללמוד מטעויות. שורשי התופעה מקורם בתיאוריה הפסיכואנליטית וביחסי אובייקט. לפי פרויד, רגשות אשר אינם נזכרים או באים לידי ביטוי יגשימו עצמם בפעולות. כך, האינדיבידואל הנוירוטי נאלץ לשחזר שוב ושוב תכנים מודחקים בהווה, במקום לזכור אותם כשמשהו רלוונטי לעבר. השחזור אינו פותר את הבעיה שנועד לפתור, ולמעשה בעיות נוספות נוצרות. במערכת משפחתית בריאה, רגשות חיוביים מתקשרים לקרבה ואילו רגשות שליליים מתקשרים לניכור, וכך לומד הילד למשוך אליו רגשות ואנשים מהם מפיק תועלת חיובית, ולהימנע מאלו המזיקים לו. לעומת זאת, הורים מהוססים ומנוכרים יוצרים תהליך התניה בו רגשות חיוביים מקושרים להתנהגות שלילית, כגון דחייה. הצורך הבסיסי לאהבה ואמון מוטמע בצורך לדחייה והשפלה, הריגוש באהבה נחווה רק כאשר הוא מעורב בהיעדר אמון וספק.

בהקשר של שמשון, כאשר ילד לומד שאינו נאהב על ידי אחד או שני הוריו, הוא מחפש אהבה אצל אנשים המזכירים לו את הוריו – כאלו שלא יוכלו לספק לו את האהבה לה זקוק. אנשים מסוג זה הופכים מכורים למערכות יחסים בלתי מתפקדות. הפתולוגיה בחזרה כפייתית הינה בחוסר ההבנה שאותה תבנית התנהגותית הינה חסרת תועלת ומזיקה. במקום לנסות לפתור את הבעיה בצורה אחרת, האדם מנסה שוב ושוב לפתור את הבעיה באותה שיטה, וזה מסתיים בכישלון חוזר ונשנה.

ניתן לטעון כי מערכת היחסים של שמשון עם אמו מהווה את הפרוטוטיפ למערכות היחסים הבאות שלו עם נשים. אמו למעשה בגדה בו כאשר הסכימה ללדת בן, אשר לעד ישרת ויהיה בבעלותו של האל. בשנים שלאחר מכן שמשון משחזר בכפייתיות את יחסיו הכושלים עם נשים אשר בוגדות באמונו, המלווה תמיד בכעס רב המכוון לעולם, אך מוצא את פורקנו בעצמי. מערכת היחסים הראשונה הינה עם אשתו של שמשון מתמנה, אשר, לאחר עינויים, גילתה את התשובה לחידה שחד שמשון לפלשתים. מערכת היחסים השנייה הייתה זו עם הזונה מעזה, אשר הסגירה את מקום הימצאו לפלשתים. הבגידה השלישית והסופית הייתה בגידתה האולטימטיבית של דלילה, האישה היחידה ששמשון אהב, כאשר גילתה את סוד כוחו לפלשתים. בכל שלוש מערכות היחסים (ובעיקר בשתיים האחרונות) ברור לגמרי כי אלו נשים אשר שמשון לא היה צריך לשים בהן את מבטחו, אך עשה זאת בכל זאת, כאילו ביקש לחוות את הבגידה וההתפכחות הכאובה.

הפרעת אישיות אנטי-חברתית

הזנחה, היעדר אהבה מצד ההורים ועוינות אימהית הם חלק מהגורמים אשר עשויים לתרום להתפתחות הפרעות אישיות אנטי-חברתית, מאחר והם משפיעים באופן ישיר על הויסות הרגשי והתגובתיות של הילד.

על פי מאמרו של אלטשולר, שמשון עונה על 5 מתוך שבעת הקריטריונים לאבחון הפרעת אישיות אנטי-חברתית:

1) התנהגות בלתי מקובלת ביחס לנורמה, כגון ביצוע עבירות על החוק – שמשון מבצע שוב ושוב פעולות אשר יכולות להביא למאסרו (לדוגמא, רצח 30 חפים מפשע בהתקף זעם, לאחר שהבחורה מתמנע מגלה את התשובה לחידתו).

2) רמאות – שמשון אינו מגלה להוריו כי הרג את האריה, או כי הדבש אשר הביא להם הגיע מגופתו המתה של האריה, ובכך גרם להם להפר את חוקי הכשרות ביהדות.

הפרעת אישיות אנטי חברתית (אלוסטרציה)

הפרעת אישיות אנטי חברתית (אלוסטרציה)

3) אימפולסיביות – כאשר שמשון שורף את שדות הפלשתים.

4) התעלמות מביטחונו האישי ומביטחונם של אחרים סביבו – ראשית, שמשון הרג אלפי פלשתים במו ידיו מבלי להניד עפעף. בנוסף, עצם גילוי סודו לדלילה, אשר לא תהסס לגלותו לפלשתים מהווה התעלמות מביטחונו שלו והתגרות בגורלו.

5) היעדר תחושת חרטה – שמשון שמח לאידם של אלפי הפלשתים שהרג.
בנוסף לחמשת הקריטריונים, שמשון מבצע שוב ושוב פעולות המתאימות לאבחון של הפרעת התנהגות, כגון הצתה, התעללות בבעלי חיים קטנים, איום, שימוש בנשק וגניבה מקורבנות.

על אף שהמצוין במאמר זה הינו ספקולטיבי בלבד, ניתן לטעון כי התנהגות של חזרה כפייתית, בשילוב של הפרעת אישיות אנטי-חברתית, עשויה לתרום להתנהגות אובדנית.

References:

Shoenfeld N and Strous RD (2008). Samson's Suicide: Psychopathology (Grossman) Vs. Heroism (Jabotinsky). IMAJ; 10:1-6.

Shemesh Y (2003). Suicide in the Bible. In the light of the attitude toward suicide in secular culture and Jewish tradition. ISII;2:1-24.

Menninger K (1938). Man against himself. New York: Harcourt Brace & Co.

Grossman D (2005). Lion's honey: the myth of Samson. Tel Aviv: Yediot Ahronot.

Jabotinsky Z (1926). Samson. Tel Aviv: Keter.

Perry M (2005). His better half. Alpaim; 29:193-278.

Levy MS (2000). A conceptualization of the repetition compulsion. Psychiatry 63:45-53.

Kutz I (1989). Samson's complex. Sihot 3;116-23.

Justicia F, Benitez JL, Pichardo MC, Fernandez E, Garcia T, Fernandez M (2006). Towards a new explicative model of antisocial behavior. Electroni J Res Educ Psych 9:131-50.

Beautrais AL (2000). Risk factors for suicide and attempted suicide among young people. Aust NZ Psychiatry 34:420-36.

Altschuler EL, Haroun A, Ho B, Weimer A (2001). Did Samson have antisocial personality disorder? Arch Gen Psychiatry 58;202-3.

נושאים קשורים:  נסיון אובדני,  התאבדות,  חזרה כפייתית,  שמשון הגיבור,  אישיות אנטי חברתית,  מחקרים
תגובות
 
דוקטור
24.02.2012, 22:49

תודה על הכתבה המרתקת, סקירה מצויינת

ד"ר אלון (סוסנוסקי) מיכאל
29.02.2012, 20:23

כתבה מאד יפה ויסודית. מנומקת היטב. מעוררת מחשבה רבה.
הינך צודק בהחלט שאין אדם עושה "צדק" לעצמו, תוך נטילת חיי אחרים.
ההסבר הפסיכודינאמי, מתקבל על הדעת. יתכן והיו כניראה מניעים נוספים, אולם עפ"י האמור-הסבר זה מניח בהחלט את הדעת.
שמחתי לקרוא ניתוח פסיכולוגי זה.
תודה.

אשתאול
07.03.2012, 23:25

זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם-אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי, מִפְּלִשְׁתִּינִים

טניה אברט
14.03.2012, 19:13

יפה מאוד נטע

דב בן קדושים
13.06.2012, 09:42

בכל התאבדות טמון זרע רצח.
מי ששוכח את דלילה והמספריים, לא יבין אובדנות לעולם.
בברכה, דב בן קדושים

04.08.2019, 09:50

מאיר עיניים, ומספק תשובה לבעיה שהעסיקה אותי.
תודה