התרומה של סיבוכים שונים הקשורים להיריון, למחלה קרדיווסקולארית (CVD) עתידית ולגורמי הסיכון שלה, כמו גם המנגנונים שהם הבסיס לקשרים אלו, נותרו בלתי ברורים.
עוד בעניין דומה
ניסוי זה בחן קשרים בין סוכרת היריון, הפרעות יתר לחץ דם בהיריון (HDP), לידה מוקדמת וגודל העובר יחסית לגיל ההיריון, לבין סיכון ל-CVD ל-10 שנים (בהתבסס על ניקוד פרמינגהם) ומגוון רחב של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, שנמדדו 18 שנים אחרי היריון (גיל ממוצע בעת הערכת התוצאות: 48 שנים) בקוהורט פרוספקטיבי של 3,416 נשים.
סוכרת היריון (GDM) הייתה קשורה באופן חיובי לגלוקוז בצום ולאינסולין, אפילו לאחר התאמה לערפלנים פוטנציאליים, בעוד ש-HDP היו קשורות ל-BMI, להיקף מותניים, ללחץ דם, לשומנים ולאינסולין. גודל גוף גדול יחסית לגיל ההיריון (LGA) היה קשור להיקף מותניים גדול יותר ולרמות גלוקוז, ואילו גודל גוף קטן יחסית לגיל ההיריון (SGA) ולידה מוקדמת היו קשורים ללחץ דם גבוה יותר.
הקשר לסיכון המחושב ל-CVD ל-10 שנים, בהתבסס על ניקוד פרמינגהם, היה OR = 1.31י(95%iCI: 1.11, 1.53) עבור רעלת היריון ו-1.26 (0.95, 1.68) עבור GDM, בהשוואה לנשים ללא רעלת היריון ו-GDM, בהתאמה.
החוקרים הסיקו כי HDP וסוכרת היריון קשורים באופן בלתי תלוי לעלייה בסיכון המחושב ל-CVD ל-10 שנים. רעלת היריון עשויה להיות מנבא טוב יותר ל-CVD עתידי, כיוון שהייתה קשורה למגוון רחב יותר של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים. החוקרים ציינו כי התוצאות מרמזות על כך שהיריון עשוי להיות הזדמנות חשובה, לזיהוי מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון גבוה ל-CVD מאוחר יותר בחייהן.
מקור: