• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
תמותה

פגיעה עצמית קשורה בסיכון מוגבר לתמותה

נמצא כי מטופלים לאחר אירוע פגיעה עצמית נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה עקב גורמים שונים. הסיכון מוגבר במיוחד בקרב מטופלים במעמד סוציואקונומי נמוך

03.12.2012, 19:26

החל משנות ה-80 הודגם במחקרים שונים כי אנשים הגורמים לפגיעה עצמית נמצאים בסיכון מוגבר למוות בטרם עת עקב גורמים שונים. פגיעה עצמית קשורה בסיכון מוגבר לאבדנות, ובמקרים רבים מעידה על הפרעות נפשיות. מחלות והפרעות גופניות מטופלות פחות טוב במקרים רבים כאשר המטופל סובל גם מהפרעה נפשית. במחקר זה נעשה ניסיון לכמת את הירידה בתוחלת החיים לאחר פגיעה עצמית, ואת השפעתם של גורמים שונים על כך.

המחקר הוא מחקר קוהורט שנערך באנגליה, וכלל מטופלים שטופלו לאחר אירוע של פגיעה עצמית בשישה בתי חולים בערים אוקספורד, מנצ'סטר ודרבי, בשנים 2000–2007. המעקב נמשך עד שנת 2009. ההשפעה על תוחלת החיים כומתה באמצעות חישוב מספר שנות החיים האבודות (years of life lost, YLL) על פי ההפרש בין הגיל בעת המוות לבין תוחלת החיים המותאמת באוכלוסייה.

נכללו 31,132 משתתפים, וחציון משך המעקב היה 6.0 שנים. 58.6% היו נשים. 1,832 מהמשתתפים (6.1%) נפטרו במהלך המעקב. גיל המוות הממוצע היה 49.6 שנים בקרב גברים ו-54.3 שנים בקרב נשים. סיבות המוות היו התאבדות ב-20.6% מהמקרים, תאונות ב-13.2%, וסיבות אחרות ב-66.2%.

הסיכון לתמותה היה גבוה פי 3.6 מאשר הסיכון הצפוי על פי נתוני האוכלוסייה הכללית (95%CI 3.5-3.8). בקרב גברים היה הסיכון גבוה פי 4.1 מאשר באוכלוסייה הכללית (95%CI 3.8-4.3), ובקרב נשים פי 3.2 (95%CI 2.9-3.4). שיעור התמותה עקב גורמים טבעיים היה גבוה פי שניים או יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. שיעורים גבוהים במיוחד נמצאו לגבי הפרעות נפשיות ומחלות של מערכת העיכול.

מספר שנות החיים האבודות הממוצע היה כ-30 שנים – כ-25 שנים לגבי מקרי מוות טבעיים וכ-40 שנים לגבי מקרי מוות מסיבות חיצוניות.

שיעור התמותה עלה במידה מובהקת ככל שהמעמד הסוציואקונומי של המטופל ירד, הן לגבי כלל מקרי המוות והן לגבי מוות מסיבות טבעיות, אך לא לגבי מוות עקב גורמים חיצוניים. שיעור התמותה היה גבוה יותר בקרב משתתפים שסבלו מהפרעות הקשורות בצריכת אלכוהול או מבעיות בריאות גופניות בעת אירוע הפגיעה העצמית, אך לא בקרב משתתפים שסבלו מהפרעות הקשורות בצריכת סמים.

החוקרים מסכמים כי לאחר אירוע של פגיעה עצמית חלה עלייה בסיכון לתמותה, וכי יש הזדמנות לאתר בעיות בריאות שונות, כגון מצב בריאותי וטיפול עצמי ירודים, היענות ירודה לטיפול, צריכת אלכוהול וסמים וכדומה. יש לכלול גורמים אלו בהערכה לאחר מקרה פגיעה עצמית, ולאפשר טיפול במסגרת שירותי הבריאות והרווחה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Bergen et al.; Premature death after self-harm: a multicentre cohort study, Lancet. 2012 Sep 17. [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  תמותה,  אלכוהול,  פגיעה עצמית,  אבדנות,  מחקרים
תגובות