במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון אם וארניקלין (צ'מפיקס, פייזר) קשור לעלייה בסיכון לתופעות לוואי פסיכיאטריות בהשוואה לתרופה אחרת המשמשת להפסקת עישון - בופרופיון.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו ניסוי קוהורט מבוסס מרשם בדנמרק בשנים 2007–2010 והשוו בין משתמשים חדשים בוארניקלין ובופרופיון באמצעות אנליזות של מדגמים לא מזווגים ושל מדגמים בשיטת הזיווג לפי ציוני נטייה (1:1). תוך שימוש ברגרסיה של קוקס, החוקרים העריכו את יחס הסיכון (HR) של כל תופעת הלוואי הפסיכיאטרית (ביקור בחדר מיון או אשפוז שהוביל לאבחנה פסיכיאטרית) בתוך 30 יום מתחילת הטיפול. אנליזות המדגמים הלא מזווגים והמזווגים, התייחסו לאנליזות גולמיות קונבנציונליות ולאנליזות מתוקנות לגמרי, בהתאמה.
באנליזות מדגמים לא מזווגים, נמצאו 106 (0.18%) תופעות לוואי פסיכיאטריות בקרב 59,790 משתמשי וארניקלין (שיעור של 22 אירועים לכל 1,000 שנות חיי אדם), בהשוואה ל-46 (0.26%) אירועים בקרב 17,936 משתמשי בופרופיון (שיעור של 31 אירועים ל-1,000 שנות חיי אדם); ה-HR היה 0.69 (95% CI, 0.49–0.98).
באנליזות בשיטת הזיווג לפי ציוני נטייה, 39 (0.22%) אירועים קרו בקרב 17,935 משתמשי וארניקלין (שיעור של 27 אירועים ל-1,000 שנות חיי אדם), בהשוואה ל-46 (0.26%) אירועים בקרב 17,935 משתמשי בופרופיון (שיעור של 31 אירועים ל-1,000 שנות חיי אדם); וארניקלין לא היה קשור לעלייה בסיכון לתופעות לוואי פסיכיאטריות (HR 0.85, 95% CI, 0.55–1.30).
השיעור הכולל של תופעות לוואי פסיכיאטריות היה גבוה יותר באופן מהותי בקרב משתתפים שהייתה להם היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית בהשוואה לחולים ללא היסטוריה כזו; הסיכון שהיה קשור לוארניקלין לא השתנה באופן משמעותי בעקבות היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית.
החוקרים הסיקו כי בדנמרק הסיכון לתופעות לוואי פסיכיאטריות, שאובחנו במהלך ביקור בחדר מיון או במהלך אשפוז, לא היה גבוה יותר באופן משמעותי בעקבות שימוש בוארניקלין בהשוואה לשימוש בבופרופיון.
מקור: