• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
דעות

A.D.H.D או לא A.D.H.D? זאת השאלה

מה משותף בין ילד ששמר מספר שנים על הסוד שהיה מוכה ע"י אביו, ילדה שצוחקת כל הזמן וילד שרב עם אמו על שיעורים בחשבון? כולם אובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז.

כשאיתן (שם בדוי) הגיע אליי לבדיקה הוא היה בן 14. אובחן לפני 5 שנים כסובל מהפרעת קשב וריכוז ונטל ריטלין. תמיד תואר כילד מאוד חכם, אך מגיל 8 סבל מהפרעות התנהגות רבות שגרמו להעברתו לבית ספר לחינוך מיוחד לילדים שסובלים מהפרעות רגשיות והתנהגותיות. שם הוא למד 3 שנים, קיבל טיפול פסיכולוגי והוא חזר לחינוך הרגיל. הפניה בגיל ההתבגרות התמקדה בקשיים בקבלת מרות מול הוריו ומוריו. רק כשהגיע אלי, איתן היה מוכן לשתף בסוד הכי שמור במשפחה: האב היה נוהג להכות אותו, את אחיו ואת אמו.ההתמודדות עם האווירה האלימה ושמירת הסוד גרמו לו במהלך השנים הראשונות לתופעה של הפרעת התנהגות. בגיל ההתבגרות הרגיש ממורמר ועצוב.

האבחון הפסיכיאטרי גילה אבחנות שונות לשלושת הילדים למרות שכולם אובחנו תחילה כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. אבחון מוטעה בעבר גרם לטיפול שלא הועיל

מעיין (שם בדוי) הגיעה לבדיקה כשהיתה בת 10 וכבר אובחנה מגיל 5 כסובלת מהפרעת קשב וריכוז קשה. כל הניסיונות לטפל בה במינונים גבוהים של תכשירים שונים של ריטלין לא הועילו. היא תוארה כ"ליצנית" בית הספר, שכל הזמן צחקה ועשתה הרבה שטויות. במהלך רבע שעת המתנה לקראת הבדיקה מעיין הצליחה להכיר ולזכור את כל שמות המטפלים העובדים במרפאה. בחדר הבדיקה הצחוק המתגלגל שלה היה מדבק, אך לעיתים היא צחקה מנושאים כלל לא מצחיקים כמו פיגועים.

רון (שם בדוי) בן 11, הגיע לבדיקה לאחר שסיפר בשיעור חברה מול כל בני כיתתו שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז ומטופל בריטלין. שנה לאחר האבחון והטיפול בריטלין, אמו חשבה שעדיין היא לא רואה תוצאות. רון תואר כילד רגיל, תלמיד טוב וחברותי. רק בכיתה ד' החל לגלות קשיים בעיקר בחשבון והחל לריב עם אמו סביב דרישתה לעסוק זמן רב בתרגולים בחשבון. בבית ספר המורים לא הבחינו בבעיה כלשהי, אך בבית המריבות בינו לבין אמו החמירו.
האבחון הפסיכיאטרי גילה אבחנות שונות לשלושת הילדים למרות שכולם אובחנו תחילה
כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. אבחון מוטעה בעבר גרם לטיפול שלא הועיל .

איתן אובחן שנית כסובל מהפרעה רגשית התנהגותית כתוצאה מהסביבה האלימה בה הוא חי והדרישה לשמור על הסוד. הטיפול המומלץ במקרה זה איננו תרופה,אלא טיפול פסיכולוגי. מעיין אובחנה שנית כסובלת מהפרעה במצב הרוח היפומאניה , שהיא הפרעה נפשית שהטיפול בה הוא שילוב של תרופת הרגעה ותרופה לאיזון מצב רוח וטיפול פסיכולוגי. תרופה כמו ריטלין יכולה להחמיר את מצבה. רון אובחן שנית כילד שאיננו סובל מהפרעות קשב וריכוז, אלא מקושי נקודתי בחשבון, דבר שגורם להימנעות משיעורי בית. הבעיה האמיתית היתה הדרישה המוגזמת של אמו לתפקוד מושלם של בנה דבר שגרם לקושי בינאישי בינה לבין בנה. הומלץ על הפסקת הריטלין והדרכה לאם.

נושאים קשורים:  דעות,  הפרעות קשב וריכוז,  ADHD
תגובות
 
ג׳קי כחלון
20.04.2013, 15:09

ד״ר בינדר
במאמר שלך מתחזקת הקביעה שיש צורך לתת אבחנה נכונה לכל ילד ולא להסתפק ברושם ראשוני אלא לקבל מידע רחב, לנתח אותו, לקבוע אבחנה ולעשות מעקב.
המאמר מעניין ודורש מכל בעל מקצוע שעובד מול ילדים לבדוק היטב את עצמו, לשים לב לשינויים שהילד עובר ולא להסתפק רק בטיפול תרופתי.
חומר למחשבה

שלומי
20.04.2013, 22:32

אף ילד לא סובל משום ״הפרעה״. מי שמופרע אלו המבוגרים הכושלים שמסביבו. אף ילד לא צריך סמים. ״תרופות הרגעה״ הן סמים. ריטלין זה סמים. זה לא תרופה. תרופה מרפאת. כדורים פסיכיאטריים מתפקדים כסמים ולא עושים דבר מלבד למסטל ולרסן כימית את הילד והסימפטומים ולדכא אותו ולהשתיק אותו. די עם התמימות וחלאס עם העיוורון! מדובר בילדים ריבונו של עולם! פשוט ילדים!

רופא
22.04.2013, 20:30

מי שיש לו ילדים עם ADHD יודע כמה מאמץ מושקע באבחנה וכמה שנים של איחור בתחילת הטיפול יש עד שבטוחים שצריך להתחיל.

המאמר שלך יכול להיות נחמד כ CASE REPORT אך עושה אבל לעשרות אלפי ילדים מטופלים שללא רטלין אין להם חיים וגם לא למשפחותיהם.

נוירולוג ילדים
23.04.2013, 11:16

יפה שאבחנת נכונה. אבל צריך לזכור שכולנו רואים טעויות שעשו רופאים אחרים בתום לב. הרופא האחרון הוא בדרך כלל הרופא הטוב שיודע הכול. ראיתי לא מעט מקרים כאלה ואני בטוח שגם רופאים אחרים בתחום, נתקלו בכך באותה מידה. לא ברור לי כיצד מגיעות לכאן התגובות האחרות שאין של רופאים. האם זהו פורום שפתוח לכול הציבור? אם כן יש לידע את הרופאים על כך.

דר' וייסבורד
29.04.2013, 13:37

אני מאוד מח למעמר שכתבת ובו העלת סוגייה חשוב מאוד, אני גם מסכים מאוד עם תגובה שרשם מר' ג'קי כחלון. אני חושב שמתן טיפול על ידי RITALIN דורש בירור רציני ולא מתאים לכולם, לתרופה תופעול לוואי קשות כולל סכנת התמכרות, לכן חשוב מאוד שהאבחון והטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD, כמו גם מהפרעות רגשיות והתנהגותיות אחרות ינתן על ידי מומחים שהוכשרו לכך במיוחד. ללא ספק קיימת תופעה של יד קלה של רופי המשפחה ולעתים גם נוירולוגים שנותם מרשמים לתרופה אחרי שמאבחנים את ההפרעה רק על בסיס סימנים קלינים גלויים מבלי להכנס לבירור של הגורמים דינמים וסוציאו-חברטיים העומדים אחרי הם. לפני הרבה שנים היה מקצוע פסיכו-נוירולוגיה של הילד. נכון שריבוי הידע בתחום הרפואה גורם להתפתחות של התמחות בתכום הצר, אך משהו צריך לעסות גם סינטזה של הניתונים כדי להגיע לאבחנה נכונה אצל הילד הספציפי ורופאי ילדים או רופאי משפחה לא תמיד מצליחים לבצע את המסימה. לדעתי, יש מקום לעלות לדיון צורך במקצוע של פסיכו-נוירולוגיה בעידן הנוכחי אשר תאפשר חיבור בין ידע שהצטבר בתכום של פסיכיאטריה, פסיכיאטריה ביאולוגית, נוירולוגיה ופסיכותראפיה.

שלמה ברסניאק
06.05.2013, 07:13

כל מילה סלע
גם רופא משפחה שמתקשר טוב אם המשפחות שמטפל משך שנים רבות,חייב לדון על מה נעסה בבית,מאחורי הדלת
יש ביש
יש משפחות עם ADD,ויש אלימות ויש קשיים
בשביל זה יש "רופא משפחה".גם