הרופא האחראי על המדריך החדש Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders 5י(DSM-5), קורא לקהילה הרפואית להעניק יותר תשומת לב להנחיות החדשות שמכיל המדריך בנושא סיכון ומניעת התאבדויות, וטוען כי מדובר ב"אחד התחומים (בספר) שאני הכי גאה בהם".
עוד בעניין דומה
ד"ר דיוויוד ג'יי. קופפר (Kupfer), שעמד בראש צוות המשימה לכתיבת המדריך החדש, שפורסם במאי האחרון, אמר לאתר American Medical News, כי מטרת ההנחיות היא לסייע לרופאים להפחית את מספר ההתאבדויות, על ידי זיהוי והמלצות לטיפול בחולים בעלי נטייה להתאבדות, והתנהגות הנובעת ממגון מצבים נפשיים.
האתר מציין כי מספר המתים בארה"ב כתוצאה מהתאבדויות עקף בשנים האחרונות את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, ועמד בשנת 2010 על כ-38,364 בנ י אדם.
ד"ר קופפר אמר בראיון, כי הפרק לא זכה לתשומת הלב הרפואית הראויה, וייתכן כי הדבר נובע מהעובדה ש"סיכון להתאבדות" מחולק על פני כ-20 פרקים שונים במדריך החדש, המוקדשים לבעיות שונות. בין פרקים אלה נכלל זיהוי וטיפול באנורקסיה, בולמיה, שימוש באופיאדים וסכיזופרניה. זאת, בניגוד למצב במדריך הקודם, אז היה הדיון ב"סיכון להתאבדות" מצומצם יותר.
"על ידי התמקדות בסיכון להתאבדות כחלק ממחלת נפש מסוימת אנחנו מגבירים את החשיבות של הנושא לרופאים המטפלים", אמר קופפר לאתר. למשל, ציין, בפרק המוקדש לסכיזופרניה מוזכר כי כ-20% מהלוקים במחלה מנסים להתאבד. "זה מניף דגל בעבור הרפואים", אמר קופפר, "ומזכיר להם שסיכון להתאבדות הוא משהו שצריך להתייחס אליו במחלה זו".