אף כי בוצעו בעבר מחקרי מטה-אנליזה בתחום ההתערבות הפסיכולוגית היעילה ביותר לפסיכוזה, חלקם לא היו חד משמעיים, או שהיה חשד להטיות במחקר, וישנה עדין מחלוקת בין אנשי המקצוע בתחום לגבי עדיפות של טיפול פסיכולוגי זה או אחר לפסיכוזה. מטרתו של מחקר מטה-אנליזה זה היתה לבחון מה היא ההתערבות הפסיכולוגית היעילה ביותר לפסיכוזה, תוך התייחסות לתסמינים חיוביים ושליליים, וכן תוך הערכת הסיכון להטיה.
עוד בעניין דומה
לאחר תהליך של חיפוש וסינון, נכללו במטה-אנליזה 48 מחקרים רנדומליים שהשוו בין שתי התערבויות פסיכולוגיות לטיפול בפסיכוזה. יחד כללו המחקרים 3,295 משתתפים. זוהו 6 התערבויות פסיכולוגיות נפוצות: התיידדות (Befriending), טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ריפוי קוגניטיבי (Cognitive remediation), חינוך פסיכולוגי, תרגול מיומנויות חברתיות וייעוץ תמיכתי. משך הזמן מראשית ההתערבות ועד להערכת התוצאות נע בין 3-104 שבועות. הסיכון להטיה היה שונה בין מחקרים שונים. מחקרים שבדקו CBT היו בעלי השיעור הגבוה ביותר להיות ללא סיכון להטיה (59%).
התיידדות היתה הכי פחות יעילה לגבי כל התסמינים בהשוואה להתערבויות אחרות. CBT היה יעיל יותר מאחרים לגבי כל התסמינים (g=0.16; p<0.05) ובאופן ספציפי לגבי תסמינים חיוביים. תרגול מיומנויות חברתיות היתה ההתערבות היעילה ביותר לגבי תסמינים שליליים (g=0.26; p<0.05), אולם מחקרים שכללו תרגול מיומנויות חברתיות היו בעלי הטרוגניות גדולה וסיכון להטיה.
בסיכומו של דבר, החוקרים מצאו הבדל קטן, אך משמעותי ומוצק, לעליונות של CBT בהפחתת התסמינים החיוביים ביחס להתערבויות פסיכולוגיות אחרות לפסיכוזה. תרגול מיומנויות חברתיות הראה יעילות קטנה ויחסית מוצקה בהפחתת תסמינים שליליים. התיידדות היתה ההתערבות הפחות יעילה, יחסית לאחרות, לגבי כל התסמינים. יחד עם זאת, מציינים החוקרים, כי ההבדלים בין ההתערבויות השונות משמעותיים אך קטנים.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט