מחקרים קודמים הדגימו תוצאות סותרות בכל הקשור להשפעות החומר הפעיל בקנביס, THC, על הנפח של ההיפותלמוס, האמיגלדה והצרבלום במוחם של בני אדם, כנראה בשל הבדלים מתודולוגיים. כמו כן, מחקרים קודמים התמקדו במשתמשים כבדים במריחואנה.
עוד בעניין דומה
על מנת לבדוק את השפעת השימוש בקנביס במשתמשי פנאי (שימוש של פעם עד פעמיים בשבוע, להבדיל ממשתמשים "כבדים"), ביצעו החוקרים סריקות T1 MRI ברזולוציה גבוהה ל-20 צעירים (גילאים 18 עד 25) שצרכו מריחואנה צריכת-פנאי, והשוו את הבדיקות ל-20 צעירים שלא עישנו מריחואנה בכלל בשנה שקדמה למחקר, ולא יותר מ-5 פעמים במהלך חייהם.
החוקרים ביצעו 3 אנליזות באופן עיוור, אוטומטי ועצמאי למבנה המוח והאינטראקציה של צפיפות החומר האפור, נפח ודפורמציה.
בנוגע לצפיפות החומר האפור, החוקרים מצאו אצל משתתפים מקבוצת המחקר שהצפיפות מוגדלת בנוקלאוס אקומבנס השמאלי, עם המשכיות לקורטקס הסאבקלוסלי, להיפותלמוס, לאמיגדלה התת-לנטיקולרית המורחבת ולאמיגדלה השמאלית. עוד מצאו החוקרים, שאצל קבוצת המחקר היתה עלייה בנפח של הנוקלאוס אקומבנס השמאלי. לא נמצאו שינויי נפח באזורים אחרים. החוקרים מצאו שינויים מבניים משמעותיים באמיגדלה הימנית ובנוקלאוס אקומבנס השמאלי בקבוצת המחקר יחסית לביקורת.
מוביל המחקר, פרופסור האנס ברייטר, ציין בראיון שלאור תוצאות המחקר עולה חשש של ממש ממתן אישור צריכת מריחואנה לבני אדם מתחת לגיל 30, אלא במקרים של התמודדות עם כאב במחלה ממאירה. לדבריו, דרושים מחקרים נוספים על מנת לקבל החלטות מושכלות בנוגע למגמת הלגליזציה שישנה כיום.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט