הצטברות של עמילואיד β במוח קשורה בתהליך הפתולוגי של היווצרות מחלת האלצהיימר, ומחקרים רבים מתמקדים בהפחתת הסיכון למחלה באמצעות הפחתת היווצרות העמילואיד. הייצור של עמילואיד β מעוכב על ידי סרוטונין, ותרופות מקבוצת מעכבי הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRIs) מגבירים את הסיגנל של סרוטונין.
עוד בעניין דומה
במחקר זה מדגימים חוקרים כיצד ציטלופרם (ציפרמיל; לונדבק, רסיטל; יוניפארם, ציטלופרם טבע; טבע) הפחיתה יצירה של עמילואיד β בעכברי מודל לאלצהיימר באופן תלוי מינון וכן במתנדבים בריאים.
בעכברי המודל ציטלופרם עצר את הגדילה של פלאקים קיימים והפחית את ההופעה של פלאקים חדשים ב-78%. ציטלופרם האט את קצב גדילת הפלאקים ואת מספר הפלאקים החדשים אך לא הביא לרגרסיה בפלאקים קיימים.
בנוסף נערך מחקר בנבדקים בריאים. 23 מתנדבים בני 18-50 הוקצו רנדומלית, באופן כפול סמיות, לקבלת 60 מ"ג ציטלופרם או פלסבו במנות מחולקות. נוזל השדרה של המתנדבים נדגם אחת לשעה עד ל-37 שעות לאחר מכן. ציטלופרם הפחית את הריכוז של עמילואיד β בנוזל השדרה ב-38%. ההפחתה נבעה מהפחתה בייצור ולא כתוצאה מעלייה בפינוי.
החוקרים מסכמים, שהיכולת להפחית את הייצור של עמילואיד β באמצעי יחסית בטוח היא בעלת פוטנציאל לחשיבות כאסטרטגיה מניעתית במחלת אלצהיימר. ממצאים אלו מניחים את הבסיס לכיוון מחקרי בתחום מחלת האלצהיימר.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט