ממצאים תצפיתיים הראו, כי אנשים השורדים לאחר דום לבבי סובלים בשכיחות גבוהה יותר ממגוון תחלואות נפשיות, כולל דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית ועוד. אלו רומזים, כי האדם ששורד נמצא ברמת מודעות כלשהי בזמן דום הלב, אף כי נראה שהוא מחוסר הכרה. על אף דיווחים אנקדוטליים, עד כה לא בוצע מחקר סיסטמטי שבחן את רמת המודעות אצל אנשים ששורדים דום לבבי.
עוד בעניין דומה
במטרה לבחון סוגייה זו, ביצעו החוקרים מחקר רב-מרכזי, תצפיתי, שנמשך 4 שנים. המחקר כלל שלושה שלבים של ראיונות כמותיים ואיכותיים. התוצאות שנבדקו היו מודעות, זיכרונות בזמן דום הלב ואימות אובייקטיבי של הטענות למודעות.
מתוך 2,060 מקרי דום לבבי שנבחנו, 330 (16%) שרדו עד לשחרור מבית חולים. מתוך אלו, 140 נמצאו מתאימים למחקר. מתוך 140, רק 101 סיימו את כל שלבי הראיונות. ל-46% מהנחקרים היו זיכרונות שכללו 7 מאפיינים קוגניטיביים עיקריים: פחד, חיות/ צמחים, אור בהיר, אלימות/ תחושת רדיפה, דה ז'ה וו, משפחה, היזכרות באירועים לאחר דום הלב.
ל-9% היו חוויות על סף מוות (Near Death Experiencesי). 2% שמעו וראו התרחשויות הקשורות להחייאה שלהם. נחקר אחד תיאר חוויות שאומתו אובייקטיבית, בזמן שלא היתה אמורה להיות לו פעילות צרברלית.
הממצאים ממחקר זה מעידים, כי רבים מהאנשים ששרדו דום לבבי חווים מגוון של התרחשויות קוגניטיביות, מזמן דום הלב או לאחריו, בזמן שאובייקטיבית נראה שאינם בהכרה. ממצאים אלו עשויים להסביר את הקשר שבין דום לבבי לבין תחלואה נפשית לאחריו, כולל הפרעת דחק פוסט טראומטית.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט