חדשות

ראיון עם ג'ון מאן, לקראת הרצאתו בישראל בכנס התלת-שנתי במאי 2015

פרופ' ג'ון מאן (צילום: פרטי)

ג'ון מאן ירצה בכנס שלנו במאי על הנירו-ביולוגיה של תהליכי קבלת החלטות ומניעת של אובדנות. פרופ' מאן היה בעבר בכנס הביולוגי בגושרים והוא שוב מגיע כדי להעשיר אותנו מניסיונו העשיר בתחום האובדנות. הוא המחבר של כ-600 מאמרים והעורך של 10 ספרים בנושאים שקשורים לביולוגיה וטיפול של הפרעת מצב הרוח, התנהגות אובדנית והפרעות פסיכיאטריות נוספות.

מהו תפקידך הנוכחי?

אני מנהל החטיבה לדימות מולקולרי ונוירו-פתולוגיה, פרופסור Paul Janssen Professor of Translational Neuroscience ומשתייך למחלקה לפסיכיאטריה במכון הפסיכיאטרי ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה (לקורות חיים מקוצרים של פרופ' מאן לחצו כאן)

פרופ' ג'ון מאן (צילום: פרטי)

פרופ' ג'ון מאן (צילום: פרטי)

משדר רדיו על טיפול בדיכאון עם פרופ' מאן: http://columbiapsychiatry.org/videos/major-depression-medication-and-non-medication-pathways-getting-better

על איזה פרויקטים אתה עובד כיום?

אני מנהל מרכז שממומן ע"י ה-NIMH שחוקר את ההשפעה של אירועי לחץ קשים בילדות (Childhood Adversity) על המוח ועל הסיכון לפתח הפרעות אפקטיביות והתנהגות אובדנית בגיל המבוגר. אנו מסתמכים על מודלים של עכברים, מחקרי מוח פוסט-מורטם ומחקרים קליניים שמשתמשים בגנום, PET ו-MRI. אנו עובדים עם מטופלים, נבדקי High Risk ומתנדבים בריאים.

מי השותפים שלך למחקר בישראל ומהם נושאי המחקר שלכם?

אני משתף פעולה עם פרופ' גיל זלצמן במחקרי התפתחות וסיכון לפסיכופתולוגיה ועם פרופ' גל צ'צ'יק על מחקרי ביו-אינפורמציה של התפתחות המוח. אני גם עובד עם פרופ' אלן אפטר במחקר על ליפידים והתנהגות אובדנית.

איך יכולה ישראל להפוך למעצמה במחקר, ללא הרבה קרנות מחקר והרבה כספים?

יש צורך בכמה קרנות מחקר, אבל ישראל יכולה להצליח הכי טוב בשיתופי פעולה עם מיטב קבוצות המחקר בעולם. מימון משותף והגשת בקשות לקרנות מחקר הם חשובים מאוד.

מהם ההישגים העיקריים שלך בפסיכיאטריה?

תרמתי למחקר של הנוירו-ביולוגיה של אובדנות, עבדתי על המודל של סטרס-דיאטזיס וחקרתי את ההתנהגות האובדנית מהיבט קליני, קוגניטיבי וביולוגי ועסקתי גם במניעת אובדנות ובחקר הפרעות אפקטיביות וגם גנטיקה של הפרעות אפקטיביות ושל התנהגות אובדנית.

אולי משהו על התאבדויות מחבלים עם מטעני חבלה?

אובדנות אינה אותו דבר כמו המקרה של טרור ע"י פיצוץ מטען חבלה. במקרה השני מדובר ברצון להרוג אחרים והמוות של המתאבד אז מתוגמל על ידי האמונה שהאדם יגיע לגן עדן. המשפחה של אותו מתאבד מקבלת גם תגמול כספי, למרות שהם כן סובלים ממות יקירם.

אובדנות היא בעצם הימלטות מכאב וממחלה ורצון לא להיות נטל על המשפחה. דאגה לגבי המשפחה מונעת מאנשים להתאבד. אלו שמאמינים בגן עדן, מנסים שלא למות על ידי התאבדות בגלל שזה חטא ואז אם הם יתאבדו הם יקבלו עונש ולא תגמול. המתאבד האמיתי לא עושה זאת כדי ליהנות בגן עדן, אלא כדי להימלט מהכאב הבלתי נסבל בשל הדיכאון שלו.

משהו על קטאמין?

קטאמין בעל הבטחה להיות נוגד דיכאון שפועל מהר (תוך שעות), עוזר מאוד כשהוא יעיל ויכול להיות לעזר במקרים של חוסר תגובה לתרופות אחרות. בהיבט זה, הוא יכול להיות הבטחה במקרים של חשיבה אובדנית. המחקר בתחום הוא פרלימינארי עדיין ויש צורך בעוד מחקר על המינון של קטאמין ועל היעילות במקרים של אובדנות.

האם התחום של סואיסידולוגיה התקדם בעשורים האחרונים?

יש התקדמות אדירה. מצאנו הרבה טפולים ושיטות מניעה. הידע שלנו על בעיות מוחיות בקשר להתנהגות אובדנית עלה מאוד. אנו יודעים היום ששינוים מוחיים שנצפו אצל מתאבדים יכולים להיות נוכחים גם אצל חולה דיכאוני ששורד ניסיון אובדני וכך יתכן שניצור בכך הבסיס של טסטים ביולוגיים של אלו בסיכון יתר להתאבדות.

למה בחרת פסיכיאטריה ובתחום האובדנות בפרט?

התחלתי פסיכיאטריה אחרי התמחות ברפואה פנימית בגלל שהתרשמתי מאוד מהתועלת של חולים מדוכאים מהתרופות שהם קבלו. עד 2030, דיכאון יהפוך לסיבה הראשונה במעלה בכל העולם לפגימה כך שטיפול יעיל לדיכאון הוא בעדיפות עליונה. זה משהו שאנו מלמדים את העמיתים שלנו בתחום הרפואה הפנימית וברפואת המשפחה. התעניינתי בתחום האובדנות בגלל שהתחלתי לחקור את המוחות של מתאבדים כדי ללמוד על הסיבות לדיכאון. זה הפך למוקד מרכזי במחקר שלי, בלי קשר להפרעות מצב רוח.

 על מה תדבר בכנוס שלנו בתל אביב?

הנושא יהיה הנוירו-ביולוגיה של קבלת החלטות ומניעת אובדנות (לתמצית ההרצאה לחצו כאן)

איך נוכל למשוך רופאים צעירים לתחום הפסיכיאטריה?

על יד חשיפתם ל-Role Models הכי טובים בפסיכיאטריה, כמה שיותר מוקדם בתהליך ההכשרה הרפואית.

האם תוכל לחלוק איתנו את המחשבות שלך לגבי המוות של רובין ויליאמס? מה ניתן ללמוד מכך?

לא ניתן ללמוד דבר חדש שלא ידענו זה מכבר. הפרעה ביפולרית ביחד עם אלכוהול הינה שילוב מסוכן.

מה תרצה לומר לעמיתינו הישראלים?

ישראל צריכה להכשיר הרבה רופאים שיחליפו את אלו שפורשים. אנו שהצלחנו מעבר לים יכולים לעזור. אנו יכולים לשפר את תכניות הלימוד בבתי הספר לרפואה, ללמד ולשתף פעולה במחקר.

תודה רבה, פרופ' מאן!

ערך וכתב: ד"ר יוליאן יאנקו

נושאים קשורים:  חדשות,  ראיון,  פרופ' ג'ון מאן,  התאבדות,  דיכאון,  קטאמין,  כנס
תגובות

שלום,
לא אפתיע אם אומר שהראיון מצוין. הוא מסקרן ומאתגר מאוד. נראה שלא מתקבל על הדעת לפספס את הרצאתו של פרופ' מאן. בבקשה, מתי והיכן בתל אביב הכנס המדובר?
בתודה מראש, ד"ר הלן שיינפלד

בנמל תל אביב בסוף מאי.
בקרוב תופיע תכנית הכנס באתר

ד"ר יאנקו