דעות

הפרדה בין אשכנזים למזרחים בחדר הטיפולים

מחקר שעשינו העלה, כי מטפלים ממוצא אשכנזי הביעו עמדות יותר שליליות כלפי מטופל מזרחי מאשר מטופל אשכנזי; זאת, כאשר רק שם המטופל שונה בהצגת המקרה

הרפורמה בבריאות הנפש המתעדת להיכנס לתוקפה ביולי 2015 מחייבת את נותני השרות בתחום בריאות הנפש לבחון את איכות השירותים אותם מעניקים לחברי קבוצות שונות בחברה הישראלית. עניין זה הינו מהותי במיוחד לאור הפערים החברתיים-כלכליים ההולכים וגדלים בין קבוצות בחברה, ולאור הגזענות שמאפיינת לא מעט מהיחסים בין הקבוצות השונות.

בסדרת מחקרים שערכנו ביקשנו להבין את ההשלכות של פערים אלה על איכות שרותי בריאות הנפש הניתנים במרפאות ברחבי הארץ.

במרפאות פסיכיאטריות ציבוריות רבות מטפלים נפגשים עם אוכלוסייה רב-תרבותית. על המטפלים מוטלת האחריות לספק שירותים המותאמים לרקע התרבותי של המטופל, אך משימה זו אינה פשוטה. הבנת רקע תרבותי מצריכה מידע מורכב, במיוחד כאשר המטפל והמטופל באים מרקע תרבותי שונה . נקודה זו במיוחד חשובה לאור העובדה שברוב ארצות המערב , כולל בישראל, מרבית המטפלים שייכים לקבוצת הרוב, או הקבוצה היחסית חזקה בחברה.

בישראל, מירב המטפלים הינם אשכנזים וקיים מיעוט של מטפלים מזרחים, ערבים, אתיופים או רוסים

לדוגמא, בישראל, מירב המטפלים הינם אשכנזים וקיים מיעוט של מטפלים מזרחים, ערבים אתיופים או רוסים. ככלל, מטפלים מקבלים הכשרה מינימלית, אם בכלל, לעבודה עם מטופלים מתרבויות השונות מהם. כמו כן, ההתאמה התרבותית של התערבויות לאוכלוסיות מגוונות לרוב לא נבחנה.

מעבר לגורמים מבניים אלה, מספר מחקרים חידדו לאחרונה את החשיבות של איכות האינטראקציה בין המטפל למטופל במהלך המפגש הטיפולי. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מראים כי לזהות חברתית ישנה השפעה עמוקה על איכות המפגשים בין אנשים המשתייכים לקבוצות חזקות וחלשות בחברה.

פערי כוח אלה עלולים להשפיע על יצירת עמדות שליליות, הטיות ואף התנהגויות מפלות של אנשים השייכים לקבוצה החזקה כלפי אנשים המשתייכים לקבוצות החלשות בחברה. יתרה מכך, מחקרים אלה מלמדים שאנשים המשתייכים לקבוצה החזקה בחברה יתקשו לוותר על היתרון החברתי שמוענק להם מעצם ההשתייכות החברתית שלהם ולפיכך ייטו להישאר "עיוורים" או לא מודעים לפריווילגיה אליה נולדו.

תהליך זה יקשה על שינוי חברתי, שכן הוא מתרחש בחלקים הסמויים של הנפש הרחק מהמודעות. שאלת המחקר במחקרים שביצענו היתה האם תהליכים חברתיים אלה משפיעים גם על המפגש הטיפולי בין מטפל למטופל? מחד, המפגש הטיפולי עיקרו העלאת מודעות לתהליכים סמויים, ושותפים לו אנשים שמטרתם המשותפת הינה לעזור לחלש ולסובל. מאידך, המפגש הטיפולי, הינו מפגש בין שני אנשים היכולים להשתייך לקבוצות חברתיות בעלות כוח שונה בחברה.

האם זהות חברתית זו תשפיע על איכות המפגש הטיפולי? סדרת מחקרים שביצענו מציעה כי התשובה לשאלות אלה היא: כן.

מטפלים ממוצא אשכנזי הביעו עמדות יותר שליליות כלפי מטופל מזרחי מאשר מטופל אשכנזי

במחקר שפרסמנו ב-Israel Journal of Psychiatry מצאנו כי כאשר הציגו למשתתפים תיאור מקרה של מטופל עם סימנים של דיכאון אולם לחצי מהמשתתפים הציגו שם הרומז על מטופל ממוצא אשכנזי ולחצי מהמשתתפים הציגו מטופל עם שם המקושר למוצא מזרחי,  המשתתפים, שהיו סטודנטים לפסיכולוגיה, העריכו את המטופל מהמוצא המזרחי באופן יותר שלילי וככזה שפחות ישתף פעולה בטיפול לעומת האשכנזי.

מה שהיה אף יותר משמעותי הינו שיחזור ממצא זה בקרב מטפלים בקהילה. מטפלים ממוצא אשכנזי הביעו עמדות יותר שליליות כלפי מטופל מזרחי מאשר מטופל אשכנזי, זאת כאשר רק שם המטופל שונה בהצגת המקרה ולא כל פרט קליני שונה נוסף.

במחקר נוסף העומד להתפרסם בחודש הקרוב ב- Social Psychology and Personality Science בחנו את השפעת הזהות החברתית של המטפל והמטופל על איכות המפגש הראשוני ביניהם (האינטייק). במחקר שמומן על ידי המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, השתתפו 122 מטופלים אשר פנו לקבל שרותי בריאות נפש במרפאות ציבוריות בשלוש ערים מרכזיות בישראל. כחלק מהמחקר הקלטנו את המפגש הראשוני בין המטפל והמטופל, ומיד לאחריו ביקשנו הן מהמטפל והן מהמטופל למלא שאלונים הבודקים את הקשר הטיפולי שנרקם במהלך הפגישה. בנוסף, המטופלים השתתפו בראיון פסיכיאטרי מובנה, המשמש כקריטריון זהב לאיבחון פסיכיאטרי, עם מראיין עצמאי מיד לאחר המפגש הקליני.

השוואת האבחון של המטפל לאבחון זה אפשרה לנו לבחון את הדיוק הדיאגנוסטי של המטפל. ממצאי המחקר הראו כי מטפלים שתיארו עצמם כאשכנזים העריכו את הקשר הטיפולי עם המטופלים המזרחים כפחות טוב לעומת הקשר שדווח עם המטופלים האשכנזים, בעוד המטופלים לא העריכו באופן שונה את הקשר הטיפולי כתלות במוצא שלהם. גם עמדותיהם של המטפלים האשכנזים היו שליליות יותר כלפי המטופלים המזרחים לעומת האשכנזים (תארו אותם כפחות חמים, חכמים, ידידותיים וכיותר עוינים). יתרה מכך, כאשר השווינו את הדיוק באבחון (השוואה בן אבחון המטפלים לאבחון העצמאי על ידי ראיון פסיכיאטרי מובנה)  מצאנו כי מטפלים אשכנזים טעו פי שניים יותר באבחון המטופלים המזרחים שראו (52%) לעומת המטופלים האשכנזים שראו (24%). חשוב לציין כי לא היו הבדלים משמעותיים בחומרת המצוקה הרגשית ומדדים סוציואקונומיים בין המטופלים האשכנזים והמזרחים שהשתתפו במחקר.

ממצאי מחקרים אלה מראים כי לזהות החברתית של המטופל ישנה השפעה על עמדות וקבלת ההחלטות של המטפל. תהליכים אלה, סביר כי הינם סמויים ומתרחשים הרחק מהמודעות של המטפלים, אולם יש להם השפעה ניכרת על תוצאות המפגש הטיפולי.

מספר תהליכים פסיכולוגיים יכולים להסביר ממצאים אלה. ההבדלים יכולים להיות תוצאה של הטיות בסיסיות בין קבוצות הכוללת גם תפיסות סטריאוטיפיות לא מודעות לגבי התרבות של ה"אחר" והקשיים עמם הוא/היא מתמודדים.

מחקרים לא מעטים מתחום הרפואה, שנעשו בעיקר בארצות הברית, מציגים ממצאים דומים המראים כי מטופלים שחורים נוטים להיתפס כפחות קואופרטיבים על יד מטפלים לבנים, וכיותר עוינים לעומת מטופלים לבנים.

נדמה כי גם בחדר הטיפולים, המשמש מקום מפלט עבור החלשים ביותר בחברה, ישנה השפעה לכוח הניתן מעצם ההשתייכות לקבוצות חברתיות שונות

תהליכים אחרים יכולים להיות קשורים בפסיכולוגיה של יחסי הכוח בין הקבוצות. קבוצה בעלת כוח נוטה לחשוב באופן המבוסס על הטיות ולהתעלם ממידע מורכב בכל הנוגע לשיפוט חברים מהקבוצה החלשה.

המפגש הטיפולי, שמראש מערב יחסי כוח א-סימטריים, עלול להגביר תהליכים אלו, במיוחד כאשר המטופל שייך לקבוצת מיעוט והמטפל לקבוצת רוב.

בספרו 'אנושי, אנושי מידי' טען ניטשה כי " בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח". נדמה כי גם בחדר הטיפולים, המשמש מקום מפלט עבור החלשים ביותר בחברה, ישנה השפעה לכוח הניתן מעצם ההשתייכות לקבוצות חברתיות שונות. הצורך להתגבר על הטיות אלה הינה חובה מוסרית בראש וראשונה שלנו המטפלים כלפי המטופלים הפונים אלינו לעזרה.

העלאת המודעות לתהליכים סמויים אלה ולהשפעתם על איכות הטיפול אותו אנו מעניקים לאלה המבקשים את עזרתנו הינה צעד ראשון בכוון הנכון.

* המאמר הופיע לראשונה בעיתון "הארץ"

ד"ר אורה נקש

ד"ר אורה נקש

- ד"ר אורה נקש היא פסיכולוגית קלינית, סגנית דיקן בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבנתחומי, הרצליה.

פרופ' תמר שגיא

פרופ' תמר שגיא

- פרופ' תמר שגיא היא פסיכולוגית חברתית, חוקרת ומרצה בבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה.

נושאים קשורים:  דעות,  טיפול פסיכולוגי,  קבוצות בחברה,  מזרחים,  טיפול,  אשכנזים,  דעות קדומות,  מחקר
תגובות
אנונימי/ת
05.05.2015, 08:49

מחקר חשוב עם תוצאות מעציבות. זו ההוכחה לכל מי שטוען שהגזענות והעדתיות פסה מן העולם ורק המזרחים הם אלה שמתעקשים להחיות אותה שוב ושוב. גישה שלילית כלפי מזרחים, ערבים או אתיופים (ואף נגד קבוצות אחרות כגון הומוסקסואלים) נטועה בתודעה של מטפלים רבים ומכתיבה אבחנות וגישות טיפול שגויות.