• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
חדשות

הר"י ממליצה: להוריד את גיל ההסכמה מדעת לטיפול רפואי ל-14

ההמלצה התקבלה בתום "כנס הסכמה" שערכה הר"י בהשתתפות כל הגופים הרלוונטיים; במקרים מסוימים, כמו ניתוח, דיאליזה או כימותרפיה, תידרש עדיין הסכמת ההורים

פגישה בין רופא למטופל (צילום: אילוסטרציה)

כנס שקיימה שלשום (ב') ההסתדרות הרפואית הסתכם בהמלצה להוריד את גיל ההסכמה מדעת לטיפול רפואי בישראל לגיל 14. הכנס, שהוגדר על-ידי המארגנים כ-consensus conference, קבע גם את רשימת הפעולות והמצבים המיוחדים שבהם עדיין יש צורך בהסכמת ההורים או אפוטרופוס, כגון ניתוחים, דיאליזה, טיפול כימותרפי, ביצוע סדציה וכו'.

בנוסף, הומלץ כי גם בכל מצב אחר בו רופא מגיע למסקנה שהקטין איננו מבין דיו את פרטי הטיפול על כל מורכבותו, עליו לדרוש את הסכמת הורי הקטין או האפוטרופוס.

הכנס נערך בעקבות העלאת הצעת חוק פרטית לשינוי חוק הכשירות למתן הסכמה לבני נוער לטיפול רפואי, שבה כלולה "הערכת בשלות" של הקטין, שבעקבותיה עלו סימני שאלה והשגות בקרב רופאים וקופות החולים. בין יתר הנושאים, עלה החשש שהרופא יתקשה לקבוע בשלות בקטינים בגילאים 16-14.

סוגיית ההסכמה מדעת של קטין לטיפול רפואי נדונה לאורך עשרות שנים בוועדות שונות, כך ציינו מארגני הכנס מהר"י, בעוד שברור לכולם שהמצב הנוכחי בעייתי. חוק זכויות החולה קובע שקטין חייב את הסכמת האפוטרופוסים/הורים עד גיל 18 לטיפול רפואי. חשוב לציין כי מעולם לא נעשתה חקיקה מוסדרת בנושא.

בפועל, לא אחת מגיעים קטינים למרפאות הקהילה ולבתי חולים לקבלת טיפול רפואי, ללא ליווי ההורים. מקרים מורכבים אף יותר מתרחשים כשקטין מלווה באח גדול או במבוגר אחר, שכמובן, לא משמשים כאפוטרופוס טבעי. יש מקרים שבהם הקטין לא רוצה שההורים יהיו מעורבים בנושאים רגישים כגון מיניות, התמכרויות, טיפולים נפשיים ועוד.

הוועדה האחרונה של משרד הבריאות, מטעם המועצה הלאומית לפדיאטריה הגישה ב-2010 דו"ח מסכם עם המלצות, שעל בסיסן נכתבו בשנים האחרונות טיוטות להצעות חוק, גם ממשלתיות וגם פרטיות.

ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר בכנס ההסכמה: "כרגע מונחת הצעת חוק פרטית בנושא ולא ברור מתי היא תקודם. מאז הדיון המקצועי האחרון בסוגיה הזאת חלפו יותר מחמש שנים. יש צורך בגיבוש עמדה מקצועית-רפואית עדכנית ואחידה".

בכנס השתתפו בכירי ההסתדרות הרפואית, נציגי קופות החולים, נציגי בתי חולים, איגוד רופאי הילדים, החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה), החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה ( חיפ"א), החברה הישראלית לגניקולוגיה של ילדות ומתבגרות, איגוד הפסיכיאטרים, האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, החברה לרפואת מתבגרים (חיר"ם), החברה למניעת התעללות והזנחת ילדים, עמותת "דלת פתוחה" וגורמים נוספים.

בכנס נדונו ההמלצות המתבססות על אותו דו"ח ועדה, שעל פיהן הרופאים אמורים להעריך את בשלות הקטין במפגש קצר. לפי הגדרת ההמלצות, בגיל 16 ומעלה ניתן להניח כי הבשלות קיימת, ומגיל 14 עד 16 – הקטין יוכל לקבל טיפול רק במידה שהרופא קובע שהוא בשל.

רוב משתתפי הדיון הדגישו כי, אין אפשרות להעריך בשלות של קטין בחלק גדול מהמקרים ובמיוחד במהלך ביקור קצר במרפאה. היו גם שציינו כי כבר היום קיימים חוקים, בעיקר במה שנוגע לתחום המיניות, שבהם הגבול הוא גיל 14.

ד"ר אידלמן אמר, כי לדעתו: "הורדת גיל ההסכמה לגיל 14 תיטיב הן עם הקטין והן עם ציבור הרופאים, הערכת בשלות, ע"פ המלצות הוועדה, אינה ריאלית ברוב המקרים".

לקריאה נוספת:
- מכתב שירותי בריאות כללית למשרד הבריאות בהקשר לנושא ההסכמה;
- מצגת דו"ח מסכם;
- המלצות הועדה מטעם המועצה הלאומית לרפואת ילדים מ-2010;
- הצעת החוק החדשה בנושא הסכמה מדעת של קטין שהוגשה עתה בכנסת;

 

נושאים קשורים:  חדשות,  גיל הסמכה מדעת,  הר"י,  כנס הסכמה,  יחסי רופא חולה,  הורים,  אפוטרופוס,  חקיקה
תגובות
 
30.10.2015, 14:54

הורדת הגיל ל - 14 שנים באופן חוקי יסדיר את הבעיה שרופאי ילדים ומשפחה נאלצים לעבור על החוק כיום. עומס העבודה הרב על הרופא הראשוני מעמיד אותנו פעמים רבות בדילמה של טיפול בקטין בגילאי 14 - 18. קביעת הגיל המאפשר לילד להגיע לבד תעזור לשני הצדדים - להורים והילד מצד אחד ולנו הרופאים מצד שני.