המחקר הנוכחי בוצע במטרה להעריך את ההשפעה של ויסות מערכת רנין-אנגיוטנסין (renin-angiotensin system - RAS) על התקדמות למחלת אלצהיימר והידרדרות קוגניטיבית בקרב מטופלים עם הפרעה קוגניטיבית קלה, וכן לבחון את ההשפעה של מידת החדירות (permeability) של מחסום הדם-מוח (blood–brain barrier - BBB) ושל המוצא האתני על יחסים אפשריים בין RAS למחלת אלצהיימר.
עוד בעניין דומה
בוצע ניתוח של נתונים שנאספו ממרכזים המתמחים במחלת אלצהיימר אשר ממומנים על ידי:
National Alzheimer's Coordinating Center, National Institute on Aging.
במחקר נכללו 784 מטופלים (גיל ממוצע: 72 שנים, 48% גברים) שנטלו טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם והיו עם הפרעה קלה בתפקוד הקוגניטיבי בקו הבסיס, אשר עברו הערכה קוגניטיבית בשתי פגישות מעקב לפחות.
488 ממשתתפי המחקר היו תחת טיפול תרופתי להורדת לחץ דם עם מעכבי RAS. משתתפים אלו, בהשוואה למשתתפים שלא נטלו מעכבי RAS, נטו פחות לפתח מחלת אלצהיימר (33% לעומת 40%) והראו הידרדרות איטית יותר לפי סולמות להערכת שיטיון (Clinical Dementia Rating Sum of Boxes) ותפקוד קוגניטיבי (Digit Span Forward).
חדירה של BBB על ידי מעכבי RAS נקשרה עם הידרדרות קוגניטיבית איטית יותר לפי Clinical Dementia Rating Sum of Boxes, מבחן מיני-מנטל (MMSE) ו-Boston Naming test.
עוד נמצא, כי היתרון הקוגניטיבי הנובע משימוש במעכבי RAS היה משמעותי יותר בקרב שחורים בהשוואה ללבנים.
מטופלים אשר נוטלים מעכבי RAS להורדת לחץ הדם נטו פחות לפתח מחלת אלצהיימר. חדירות של ה-BBB עשויה להניב יתרונות קוגניטיביים נוספים, ושחורים נהנים מיתרונות קוגניטיביים רבים יותר של מעכבי RAS בהשוואה ללבנים.
תוצאות המחקר מדגישות את הצורך במחקרים אשר יבחנו את השינויים במנגנון RAS במהלך השלבים ההתחלתיים של מחלת האלצהיימר.