חדשות

"לבדוק לא רק בן משפחה כאפוטרופוס אלא גם את העמותה המעורבת"

כך המליץ מנהל "אברבנאל", פרופסור יובל מלמד, ביום עיון מקצועי שערכה החברה לפסיכיאטריה משפטית; הכנס הוקדש לשני תיקונים לחוק לטיפול בחולי נפש שהוכנסו באחרונה

ד"ר צבי קירש, שאירגן את יום העיון (צילום: פרטי)

"בחוות דעת של רופא לגבי סוגית אפוטרופסות לחולה נפש אין מקום להתייחס לעניין הכשרות המשפטית של החסוי, אלא לכך אם יש ביכולתו לדאוג לצרכיו הבריאותיים והכלכליים", כך אמר פרופסור יובל מלמד, מנהל המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל", ביום עיון מקצועי לפסיכיאטרים ומומחים נוספים, שקיימה בשבוע שעבר החברה לפסיכיאטריה משפטית.

הכנס הוקדש לשני תיקונים שהוכנסו באחרונה בחוק לטיפול בחולי נפש, המחייב את הקמתה של וועדה פסיכיאטרית מיוחדת להערכת מסוכנות במקרי רצח וניסיון לרצח, והגבלת הזמן של צו האשפוז שהוצא בהליך פלילי. כן נערך דיון מיוחד על על שיתוף החסוי בהליך מינוי האפוטרופוס שלו.

פרופסור מלמד הדגיש את הצורך לבדוק לא רק את בן המשפחה שמתאים ורוצה להיות אפוטרופוס לחולה נפש, אלא גם את העמותה המשמשת כאפוטרופוס - אם יש לה ניסיון ואם יש עליה פיקוח. "אפוטרופסות נועדה כדי להגן על החסוי ולא לקחת ממנו זכויות. יש לשמור על איזון בין פטרנליזם שבו מכתיבים לחסוי כל דבר, לבין התחשבות ברצונו", אמר פרופסור מלמד.

בכנס נמסר, כי מדי שנה ממנים בתי המשפט בישראל כ-10 אלפים אפוטרופוסים לנפגעי נפש, לאנשים עם מוגבלות שכלית וגם לקשישים דמנטיים.

עו"ד שלומית רויטמן-לאור, היועצת המשפטית של המרכז לבריאות הנפש באר יעקב/נס ציונה, הציגה ביום העיון את התיקונים בחוק לטיפול בחולי נפש. ביניהם החלטת "ועדת שניט", שהמליצה להקים ועדה פסיכיאטרית מיוחדת שתפקידה יהיה לבדוק את המסוכנות של נאשמים במקרי רצח וניסיון לרצח שבית המשפט החליט על אשפוזם. זאת, במטרה להגביר את ההגנה על הציבור. בוועדה יהיו שופט בבית משפט מחוזי, פסיכיאטר בעל ניסיון של עשר שנים לפחות, וקרימינולוג בעל ניסיון של שנתיים לפחות.

התיקון השני, מסרה, עוסק בקיצוב עונשו של חולה נפש המאושפז על-פי צו אשפוז שבהליך פלילי, כדי שתהיה הלימה עם ההליך הפלילי. הכוונה היא, הסבירה עו"ד רויטמן-לאור, שעם תום התקופה שנקצבה בידי השופט, יש להעביר את חולה הנפש להליך אזרחי והוא ימשיך לקבל טיפול על-פי הצורך.

ד"ר איגור ברש, סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש איתנים ויו"ר החברה לפסיכיאטריה משפטית, שיתף את באי יום העיון בניסיונו בעבודת הוועדה המיוחדת שכבר החלה לפעול. הוא צוות בה כפסיכיאטר בכיר לצד שופט מחוזי בדימוס וקרימינולוג מנוסה, לשם הערכת מסוכנות במקרי רצח וניסיונות לרצח.

ד"ר מוטי מרק, מומחה בפסיכיאטריה ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובקריה האקדמית אונו, מתח ביקורת על ההגבלות שמטילה הוועדה הפסיכיאטרית המיוחדת על מי שמשתחרר או יוצא לחופשה. ד"ר מרק ציין, כי למרות תכניות השיקום יש בכל זאת עלייה בשיעור האשפוז בכפייה.

עו"ד יותם טולוב, מעמותת "בזכות" המטפלת בזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, אמר כי "כאשר אדם מרגיש כי מצבו מידרדר הוא יכול למנות מיופה כוח ואין צורך למנות לו אפוטרופוס, די אם ידאגו לפיקוח על מיופה הכוח". הוא גם יצא נגד הנוהל שבו "לא מזמינים חוסה לבית המשפט כדי לשמוע את דעתו לגבי מינוי האפוטרופוס שלו ומסתפקים במה שכותבים על כך אנשי המקצוע".

ד"ר צביקה קירש, מנהל מחלקה במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" ויו"ר סניף חיפה והצפון של איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית, שאירגן והנחה את יום העיון ענה לעו"ד טולוב: "אין פער בין מה שרוצה עמותת 'בזכות' לבין מה שרוצים הרופאים. שניהם רוצים לדאוג לחסויים כדי שיקבלו את הטיפול הרפואי המיטבי, כדי שידאגו לאינטרסים הכלכליים שלהם כך שלא ינצלו אותם, ושלא יופקרו על עיקרון קבלת החלטות עצמיות בזמן שאינם מסוגלים לכך".

נושאים קשורים:  חדשות,  פסיכיאטריה משפטית,  חוסה,  אפוטרופוס,  עדכוני החברה לפסיכיאטריה משפטית,  ד"ר צבי קירש
תגובות