מחקר חדש השווה את ההבדלים בסיכון לתמותה בין נשים המטופלות בטמוקסיפן (Tamoxifen) וב-SSRIsי(Selective Serotonin Reuptake Inhibitors), שהם מעכבים פוטנטיים של CYP2D6י(Cytochrome P450 2D6 enzyme), בהשוואה לטמוקסיפן ו-SSRIs אחרים.
עוד בעניין דומה
המחקר, מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, התבסס על 5 מסדי נתונים אמריקאים המכסים מטופלים בביטוחי רפואה פרטיים וציבוריים בין השנים 1995 ו-2013.
במחקר נכללו שתי עוקבות של נשים שהחלו לקחת טמוקסיפן. בעוקבה הראשונה, נשים שהחלו לקחת SSRI במהלך הטיפול בטמוקסיפן ובעוקבה השנייה, נשים שלקחו SSRI כאשר החלו טיפול בטמוקסיפן.
התוצא הראשוני שנבדק היה תמותה מכל הסיבות, בכל עוקבה, בקרב נשים שקיבלו SSRIs שהם מעכבים פוטנטיים של CYP2D6י(Paroxetine, Fluxetine) בהשוואה ל-SSRIs אחרים. התוצאות נמדדו בנפרד עבור כל עוקבה וחושב Hazard ratio משותף ממודלים של רגרסיה Cox לאורך שתי העוקבות עם מטה-אנליזה של אפקט אקראי.
בסך הכל, 6,067 ו-8,465 משתמשות חדשות בטמוקסיפן נכללו בעוקבה 1 ו-2, בהתאמה. הגיל הממוצע היה 55. סך הכל, 991 ו-1,014 מקרי תמותה אירעו בעוקבה 1 ו-2 במהלך מעקב חציוני של 2.2 (טווח בין רבעונים 0.9-4.5) ו-2.0 (0.8-3.9) שנים, בהתאמה.
Hazard ratio משותף לתמותה עבור מעכבים פוטנטיים (שיעור של 58.6 ל-1,000 שנות אדם) בהשוואה ל-SSRIs אחרים (שיעור של 57.9 ל-1,000 שנות אדם) לאורך עוקבה 1 ו-2 היה 0.96 (95%CIי0.88-1.06). התוצאות היו עקביות לאורך אנליזות לרגישות (Sensitivity analyses).
מסקנת החוקרים היתה, כי שימוש מקביל בטמוקסיפן ו-SSRIs מהסוג המעכב פוטנטית של CYP2D6 לא היה קשור עם עלייה בסיכון לתמותה.