במקביל לסיסמאות השחוקות בנוגע למערכת הבריאות, כמו "אין די כסף" ו"השמיכה קצרה מדי", ניתנים מדי שנה מיליונים רבים של שקלים כאתנן פוליטי מתוך עודפי הגבייה ממסים. כסף רב זה יכול וצריך היה לממן שירותים חיוניים וחברתיים, ובראשם שירותי בריאות ציבוריים בהיקף, באיכות ובזמינות טובה יותר. בפועל, ולמרות עודפי הגבייה שיש בכל שנה, כבר שנים ארוכות שממשלות ישראל בוחרות במודע ובמתכוון להמשיך ולשחוק את האיתנות הפיננסית של קופות החולים ושל בתי החולים עד דק. המשמעות של השחיקה התקציבית היא פגיעה ממושכת וקשה בבריאות של כולנו.
עוד בעניין דומה
כל הנתונים והדו"חות הפיננסים מעידים, כי הבעיה של מדינת ישראל היא לא כסף. למעשה, בשנים האחרונות מדינת ישראל מסיימת כל שנת תקציב עם עודפי גבייה של מיליארדים רבים. כך צפוי לקרות גם השנה.
"יש כסף, אבל מה שבאמת חסר זה רצון כן לחזק את מערכת הבריאות"
לפי פרסומי משרד האוצר (8.11.2016): "בחודשים ינואר-יוני נרשם עודף של כ-4 מיליארד ש"ח לעומת תחזית התקציב המקורי. כתוצאה מכך, באמצע חודש יולי, עודכנה התחזית לשנת 2016 ל-282.5 מיליארד ש"ח. בחודשים יולי-אוקטובר נרשם עודף של 1.4 מיליארד ש"ח לעומת התחזית המעודכנת. בסיכום החודשים ינואר-אוקטובר הסתכם עודף הגביה לעומת תחזית התקציב המקורי ב-6.1 מיליארד ש"ח".
כאמור, מקור העודף התקציבי הוא בגידול בגביית ממסים, וכל זה עוד לפני שהזכרנו את תת-ניצול תקציב המדינה לשנים 2013-2015. תת ניצול זה נחשף בדו"ח של המרכז להעצמת האזרח ומוערך ב-19,067,434,000 ש"ח.
כעת, ועל רקע הנתונים הפיננסים הרשמיים, הגיע הזמן לומר את האמת: למדינת ישראל אין בעיה של כסף. למדינת ישראל יש בעיה קשה של סדר עדיפות והיעדר שקיפות בכל הנוגע לניהול תקציב המדינה. היעדר שקיפות שמהווה תשתית פורה לכך שחלק מעודפי התקציב עובר במחשכים בהתאם לגחמות פוליטיות, וחלק אחר מופנה ללא שום דיון ציבורי ליעדים שנויים במחלוקת.
"נדמה כי מעודפי התקציב בלבד ניתן היה לפתור רבות מבעיותיה התקציביות של מערכת הבריאות הציבורית"
נדמה, כי מעודפי התקציב בלבד ניתן היה לפתור רבות מבעיותיה התקציביות של מערכת הבריאות הציבורית. בפועל, אם בריאות הציבור באמת היתה מעניינת את קברניטי המדינה, אז בקלות יחסית ניתן היה לשפר דרמטית את מצבה של מערכת הבריאות הציבורית, מבלי לפגוע במסגרת התקציב.
כך למשל צריך ואפשר להפנות חלק מעודפי גביית המסים לטובת צמצום הגרעון התקציבי של ארבעת קופות החולים. גרעון מצטבר זה צפוי בסוף 2016 לעמוד על שיא של כל הזמנים - 3.3 מיליארד ש"ח. אם הממשלה תשכיל לצמצם את הגירעון הזה, היא בהכרח תוביל לזינוק ושיפור דרמטי בהיקף ובאיכות השירותים שמספקות קופ"ח, ובכלל זאת: קיצור תורים לבדיקות/פרוצדורות, אישור טיפולים ותרופות שכיום קופ"ח נמנעות מלאשר משיקולי תקציב ועוד.
בנוסף יש לצמצם את גירעונות בתי החולים, כמו גם להשקיע בפיתוח תשתיות. מרבית בתי החולים נבנו לפני עשרות רבות של שנים, ומטבע הדברים התשתיות מיושנות מאוד ואינן תואמות את הצורכים המפותחים של האוכלוסייה. מכאן עולה שיש כסף, אבל מה שבאמת חסר זה רצון כן לחזק את מערכת הבריאות.
* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "גלובס"