• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
דעות

האם חומרים פסיכדליים יכולים לסייע בטיפול בהתמכרויות?

השימוש בחומרים משני תודעה כמו איבוגאין כטיפול בהתמכרות, ובעיקר לטיפול בהתמכרות לאופיואידים שצריכתם הולכת וגוברת, עשוי לסייע בגמילה ולהעניק תקווה למטופלים

צוות של הבית הלבן הכריז לאחרונה שמגפת ההתמכרות למשככי כאבים מסוג אופיואידים ומקרי המוות הנגרמים ממנה הם "מקרה חירום לאומי בתחום בריאות הציבור" - הגדרה שבדרך כלל מיוחסת לאסונות טבע.

המאבק בהתמכרות לאופיואידים בארה"ב ממחיש את ממדי התופעה ואת הצורך הדחוף לטפל בה. על פי מחקרים, ב-1992-2007 עלה שיעור המרשמים לאופיואידים בארה"ב ב-154%, וב-2014 בלבד נרשמו בארה"ב יותר מ-245 מיליון מרשמים כאלו.

גם באירופה ובישראל נצפתה בעשור האחרון עלייה ניכרת במתן המרשמים לאופיואידים ובהתמכרות להם. במחקר ישראלי שפורסם בפברואר בכתב העת Pain Medicine (שהיינו שותפים לו), עלה כי מתוך 888 מטופלים שסבלו מכאב כרוני ונטלו אופיואידים, יותר מ-15% התמכרו להם.

 הטיפול באיבוגאין הפחית משמעותית את עוצמתם ותדירותם של תסמיני הגמילה - ביותר מ-50%

כחלק מחיפוש זה ומשינוי תרבותי בעולם המחקר הרפואי (ובעיקר הפסיכיאטרי), כיום נבחנות הסגולות הרפואיות של חומרים משני תודעה - חומרים פסיכדליים, שפעולתם העיקרית היא שינוי תפיסת המציאות הגורם לשינוי ההכרה, התודעה והחשיבה - אשר עד כה נתפסו כסמים שבהם נעשה "שימוש לרעה". אחד החומרים הללו הוא איבוגאין (Ibogaine).

חומר זה נחשב לסם הזיה שאינו ממכר, אשר עשוי לרפא התמכרות לאופיואידים ולחומרים ממכרים נוספים. עם זאת הוא נחשב לסם מסוכן ובארה"ב הוא נכלל בקטגוריית האיסור הגבוהה ביותר, להפצה ולשימוש. מקור האיבוגאין הוא בצמח Tabernanthe iboga (איבוגה), הצומח בעיקר ביערות הגשם של אפריקה המשוונית הצרפתית. הוא מוכר לתרבויות המקומיות כמעורר במינונים נמוכים וכגורם להזיות במינונים גבוהים ולכן משמש את השבטים המקומיים למטרות ציד ולטקסים מסורתיים.

עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע למנגנון הפעולה המדויק שלו. מבנהו המולקולרי נקשר לקולטנים רבים, ובהם לקולטני אופיואידים בעלי תפקיד בוויסות מצב הרוח. כך הוא מפחית את הדיכאון המלווה את תהליך הגמילה. דיכאון הוא מכשול פסיכולוגי משמעותי בתהליך זה. כאשר הוא עוצמתי הוא גורם לנטילה חוזרת של החומר או להגדלת המינון שלו, וכאשר הוא נחלש – קל יותר להיגמל.

תרומה משוערת נוספת של האיבוגאין לטיפול בהתמכרות מיוחסת להיותו חומר משנה תודעה; הוא מגביר את פעילות הסרוטונין – מוליך עצבי שאחראי בין השאר למצב הרוח – וכך מייצר השפעה הדומה לזו של פטריית הזיה. בשנים האחרונות גוברת התפיסה כי פעילותם של חומרים משני תודעה פותחת חלון הזדמנויות לטיפול פסיכותרפי מוצלח, שבו ניתן לבצע התערבות פסיכולוגית שתורמת לשינוי תפיסתי-התנהגותי מעמיק ולגמילה. בהתערבות זו ניתן להעצים מאפייני אישיות חיוביים כגון פתיחות ולהחליש אחרים כגון נוירוטיות – שלהם כפי הנראה חשיבות רבה בטיפול בהתנהגויות לא רצויות כגון התמכרות.

האיבוגאין יוצר חוויה הנתפסת לרוב כמיסטית, אישית ביותר ולעתים קרובות קשה להגדרה. כיום נעשים מחקרים שבוחנים את הטיפול בו בהתמכרויות נוספות

האיבוגאין יוצר חוויה הנתפסת לרוב כמיסטית, אישית ביותר ולעתים קרובות קשה להגדרה. כיום נעשים מחקרים שבוחנים את הטיפול בו בהתמכרויות נוספות, כגון לקוקאין ואמפטמינים (תרופות ממשפחת הממריצים), ולא רק לאופיואידים.

כאמור, בארה"ב איבוגאין אסור לשימוש ולהפצה, בדומה לשאר החומרים המוגדרים ככאלו ש"אין להם שימוש רפואי". לעומת זאת, במדינות הגובלות עם ארה"ב מצפון (קנדה) ומדרום (מקסיקו), מותר לעשות בו שימוש טיפולי מכיוון שקיימת הכרה בכך שהוא עשוי להעניק מזור למטופלים רבים הסובלים מהתמכרויות, בעיקר לאופיואידים, אשר לא מצאו פתרון טיפולי אחר.

במחקר שפורסם במאי בכתב העת American Journal of Drug and Alcohol Abuse, נבחנה פעילותו האפשרית של איבוגאין כחלופה לתרופות הקיימות להתמכרות לאופיואידים. החוקרים עקבו אחר 30 מטופלים אשר אובחנו כמכורים לאופיואידים ואשר בעברם כמה ניסיונות גמילה כושלים. הם טופלו באיבוגאין במינון שנע בין 620 ל-2,460 מ"ג.

החוקרים מדדו את רמת תסמיני הגמילה של המטופלים באמצעות סולם שבוחן התמכרות לאופיואידים (SOWS שמו) – כגון דמע ונזלת, חרדה, התכווצויות וכאבי שרירים, רעד בלתי נשלט, הזעת יתר, בחילות והקאות. תסמינים קשים שכאלו הם איתות של הגוף לגבי הנזקקות לחומר הממכר ומקשים להיגמל ממנו. בסולם זה מדרג המטופל עוצמה של 16 תסמיני גמילה מאופיואידים.

ציון SOWS התחלתי נלקח שעה טרם תחילת הטיפול באיבוגאין, והציון שלאחר מכן נלקח כאשר המטופל קבע עצמאית שאין לו צורך בטיפול נוסף. החוקרים בחנו את מצב ההתמכרות גם באמצעות סולם ASIי (Addiction Severity Index) לפני הטיפול באיבוגאין ותקופות שונות לאחריו. סולם זה משקלל הערכות מטופלים לגבי חומרת ההתמכרות, שבין היתר מתבטאת במדדים כגון שימוש בסמים נוספים מעבר למושא ההתמכרות, תפקוד משפחתי וחברתי לקוי והסתבכות עם החוק. ציון משוקלל גבוה הוא אינדיקציה לחומרה גבוהה של ההתמכרות.

נמצא, כי הטיפול באיבוגאין הפחית משמעותית את עוצמתם ותדירותם של תסמיני הגמילה - ביותר מ-50%; מציון 31 בממוצע בסולם SOWS לפני הטיפול, לציון 14 לאחריו. בנוסף, בסולם ASI נמצא כי חומרת ההתמכרות לאופיואידים פחתה באופן מובהק סטטיסטית לאחר הטיפול באיבוגאין. כעבור חודש/ שנה מסיומו - השימוש בסמים נוספים פחת ב-73% /58% בממוצע, התפקוד המשפחתי והחברתי השתפר ב-71% /83% בממוצע (לדוגמה ירד מספר הריבים עם אדם קרוב בחודש האחרון), וההסתבכות עם החוק פחתה ב-55% בממוצע.

תוצאות מעודדות אלו מפיחות תקווה בקרב החוקרים שמחפשים כלי טיפול חדשים בהתמכרויות, אך עדיין דרושים מחקרים נוספים. בעיקר כאלו שיתייחסו לתופעות הלוואי האפשריות של השימוש באיבוגאין ומינוניו היעילים והבטוחים לשימוש. כיום מתקיימים מחקרים בעולם אשר בוחנים את בטיחותו של החומר ואת מינוני הטיפול הנכונים. זאת בעיקר מכיוון שלצד יתרונותיו, הוא עלול לעכב פעילות של קולטן ברקמת הלב אשר אחראי לשמירת קצב הלב, והשימוש בו גרם למקרי דום לב על רקע הפרעות קצב.

מחקרים מהעת האחרונה ציינו את האתגר בקביעת מינון מדויק ובטוח של איבוגאין ואת הסכנות הכרוכות במינון יתר. בהן - בנוסף להפרעות קצב - גם הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות (כגון הפרעות ממושכות בראייה ובתפיסה הוויזואלית – למשל ראיית צורות גיאומטריות והגדלת חפצים או הקטנתם).

גם בישראל בוחנים טיפולים חדשים להתמכרויות, ובהם הטיפול באיבוגאין. ב-2007 תוכנן ואושר מחקר ישראלי שרצה לבדוק איבוגאין בהתמכרות לאופיואידים אך לבסוף לא הבשיל לכדי ביצוע. על אף הסטיגמה במחוזותינו ביחס להתמכרויות, בשנים האחרונות נעשים צעדים עיקשים להנגשת הטיפולים בהן. כבשאר העולם, גם קהילת המטפלים והמטופלים בארץ משוועת לטיפולים חדשים.

השימוש בחומרים משני תודעה כאיבוגאין כטיפול בהתמכרות, ובעיקר לאופיואידים שצריכתם הולכת וגוברת, עשוי לסייע בגמילה ולהעניק תקווה למטופלים.

 * המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"

 

נושאים קשורים:  דעות,  התמכרות,  אופיואידים,  איבואיגין,  סרוטונין,  סמים,  הזיות
תגובות
 
27.10.2017, 12:29

מעניין וחשוב. לאיבוגאין יש פוטנציאל להיות כלי בעל ערך בטיפול במתמכרים. בזמנו היה ניסיון והכנות לערוך מחקר כזה בארץ, חבל שלא יצא לפועל.
טיפל זה כנראה יעיל לגמילה ראשונית, ומראה יעילות לכמה חודשים אח"כ. עולה שאלה אם הוא יעיל לטווח ארוך יותר, לכמה שנים.