המרכז הרפואי זיו בצפת הודיע אתמול (ב') על פתיחת מרפאה לטיפול פסיכיאטרי דחוף במיוחד כדי לתת מענה מיידי, בהתערבות דחופה וקצרת מועד, למקרים של אובדנות בקרב ילדים ונוער. בית החולים מסר כי מרפאה זאת היא הראשונה בישראל בבית חולים כללי והשנייה בכלל. מרפאה לנושא זה קיימת במרכז לבריאות הנפש שלוותה ובקרוב תיפתח גם במרכז שניידר לרפואת ילדים.

בשבוע שעבר התקיים ב"זיו" כנס מקצועי שעסק בבעיית האובדנות בקרב ילדים ונוער. בכנס השתתפו ד"ר אמיר בן אפרים, הפסיכיאטר המחוזי בצפון; שיראל הרוש-עזרן האחראית על התכנית הלאומית במחוז הצפון למניעת התאבדות ובכירים מתחום הרווחה וממשרד החינוך. בכנס נדונו סוגיות אקוטיות בתחום האובדנות ודרכי ההתמודדות עם בעיות נפשיות המאפיינות את גיל הנעורים. כמו כן הוצגו מחקרים חדשים בנושא האובדנות שנעשו בארה"ב.

אובדנות מתייחסת לרצף מחשבות והתנהגויות שבקצה שלהן מתקיים הניסיון האובדני. בקרב ההפרעות הפסיכיאטריות קיימים מצבים רבים המעלים סיכון אובדני: דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת התנהגות, הפרעת אכילה, התמכרות לסמים ולאלכוהול והפרעת חרדה. נמצא קשר בין התנהגות אובדנית למאפיינים אישיותיים מסוימים ובהם: תוקפנות-אימפולסיבית, ערך עצמי נמוך, פרפקציוניזם, חוסר תקווה, דרכי התמודדות לא אדפטיביות ואחרים.

ד"ר אורי יצקר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער במרכז הרפואי זיו: "נער או נערה יכולים להיות בביתם, בחדרם ועדיין להיחשף לעלבונות, להשפלה או למצבים חברתיים אחרים גוררי מצוקה ולחץ, המתממשים דרך קבוצות וואטסאפ והרשתות החברתיות. התעללות וההצקות הן בעוצמות גבוהות"

ד"ר אורי יצקר, מיוזמי הכנס, פסיכיאטר בכיר ומנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער במרכז הרפואי זיו, אמר כי קיימת חשיבות רבה להעלאת המודעות לנושא האובדנות בקרב בני נוער, שהוא כה מהותי להורים, לחברה ולאנשי המקצוע, וכל זאת כדי לעשות את המרב למניעת מקרי אובדנות.

על פי הדו"ח האחרון של משרד הבריאות, שיעור המתאבדים בקרב בני נוער מתחת לגיל 15 נמצא במגמת עלייה והכפיל עצמו בשנים האחרונות.

ד"ר יצקר הוסיף: "מדובר בהתאבדות ולא בנסיונות התאבדות, וזה מה שמדאיג ומטריד אף יותר. על פי הדו"ח, כשליש מנסיונות ההתאבדות בקרב גברים הם בגילאים 21-18. במקביל, עולה ממנו כי רמת התחלואה והסימפטומים הנלווים למצבי דיכאון עלו אף בשנים האחרונות בישראל. עם זאת", ציין יצקר, "הנקודה החיובית העולה מהדו"ח היא שחלה ירידה של 30% בשיעור הממוצע לפי גיל של התאבדויות באזור הצפון.

"המשימות המוטלות על ילדים ובני נוער כיום הן מסובכות בהרבה מאשר בעבר. הקו החד באורח משמעי המבדיל בין הבית, בית הספר ופעולות הפנאי למעשה לא קיים. הגבולות בין המרחבים השונים היטשטשו. נער או נערה יכולים להיות בביתם, בחדרם ועדיין להיחשף לעלבונות, להשפלה או למצבים חברתיים אחרים גוררי מצוקה ולחץ, המתממשים דרך קבוצות וואטסאפ והרשתות החברתיות. הטכנולוגיה שינתה לחלוטין את המציאות מכפי שהיתה פעם. ההתעללות וההצקות הן בעוצמות גבוהות. אין עימות מול אדם ממשי, וזה מעודד הסלמה של השיח.

"עם זאת", הדגיש ד"ר יצקר, "חשוב לזכור שלטכנולוגיה העכשווית גם צדדים חיוביים כמו גישה מהירה למקורות ידע ותמיכה עבור הצעירים".

טלוויזיה ומדיה דיגיטלית, דיכאון והתאבדות

נושא אחר שנדון בכנס היה החשיפה המוגברת של צעירים ונוער לתכנים המעודדים פגיעה עצמית והתאבדות. לדוגמה: סדרת הטלוויזיה "13 סיבות למה", שהשבוע החלה עונתה השנייה ב"נטפליקס". מגזין הפסיכיאטריה האמריקני JAACAPי(Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry), כך נמסר בכנס, פרסם באחרונה מאמר תחת הכותרת "התאבדות בני נוער: משבר בבריאות הציבור". המאמר מצביע על קשר בין שידור סדרת הדרמה "13 סיבות", שהוגדרה כתכנית הנצפית ביותר בארה"ב, לבין העלייה במקרי התאבדות ובנסיונות אובדניים בקרב בני נוער בארה"ב.

באותה סדרה ימשיך להיחשף סיפורה של תלמידת תיכון שהחליטה לשים קץ לחייה והיא מצביעה על הסיבות והאנשים האשמים בכך: נערים ונערות בסביבתה, מבוגרים וביניהם יועץ בית הספר.

המאמר מציג את ההסכמות בקרב מומחים בעלי שם עולמי בתחום הפסיכיאטריה שקבעו כיצד ראוי להציג במדיה הפופולרית התאבדות מבלי לגרור "הדבקה" ו"העתקה" של המקרים המוצגים. אלא שהמאמר בכתב העת הראה כיצד בסדרה המדוברת הזאת נעשה בדיוק ההפך. הסדרה מציגה התאבדות כפתרון אפשרי, אטרקטיבי ולגיטימי לבעיות, תוך הצגת ההתאבדות במעטפת מושכת עם סמלים של חיי נצח, הגשמת פנטזיית הנקמה דרך הפגיעה העצמית, מוטיבים מקובלים של דרמת נעורים עם שחקנים יפי תואר ומוזיקה פופולרית.

"בני נוער שטופלו ב'זיו' לאחר נסיונות אובדניים או פגיעה עצמית מסוגים שונים סיפרו על הסדרה של נטפליקס ומתייחסים למעשיה של הנערה שבה עוסקת הסדרה כאל פתרון לגיטימי", הזהיר ד"ר יצקר.

ד"ר אילה אורי, פסיכיאטרית בכירה לילדים ונוער במרפאת המתבגרים ובמרפאה להתערבות דחופה ב"זיו", הציגה בכנס מחקר אמריקני אחר שהתבצע על ידי חמישה חוקרים מאוניברסיטת סן דייגו ואוניברסיטת פלורידה (והתפרסם במגזין החברה האמריקנית לפסיכולוגיה APS). במחקר זה נבדקו הסיבות לעלייה בשיעורי המתאבדים בקרב הנוער, נסיקה בשיעור הסימפטומים הדיכאוניים, בהפרעות הקשורות להתאבדות ובשיעורי התאבדות בקרב מתבגרים עקב הארכת השימוש במדיה והקשר אליה.

החוקרים, סיפרה ד"ר אורי, עקבו אחרי חצי מיליון מתבגרים, לאורך שנות ההתבגרות שלהם והשוו בין שלושה דורות: דור ה-X (ילידי 65'-79'), דור ה-Y (ילידי 80'-94') ודור ה-I (ילידי 2002-1995). מהמחקר עלה כי בקרב המתבגרים בני 18-13 בארה"ב בשנים 2015-2010 חלה עלייה בשיעור הדיכאון (33%), באובדנות (12%) ובמספר מקרי ההתאבדות (31%).

"מתבגרי דור ה-I לעומת דורות קודמים", אמרה ד"ר אורי, "מבלים זמן רב יותר מול צגי האינטרנט. העלייה במקרי ההתאבדות מגיעה לאחר כמה עשורים שבהם נרשמה יציבות ואף נראתה מגמת ירידה. העלייה נרשמה יותר בקרב בנות מאשר בבנים.

"בנוסף' נטען במחקר, קיים סיכוי גדול יותר ב-34% לאובדנות ולהתפתחות תסמינים אובדניים בקרב המשתמשים במכשירים אלקטרוניים במשך שלוש שעות ויותר ביום. זאת בהשוואה לבני נוער שגלשו ברשת רק שעתיים או פחות ביום.

"בקרב אלה שלא הצליחו להתנתק במשך חמש שעות ומעלה, עלה הסיכון לכדי 48%. הצעירים בדור ה-I סובלים יותר מבעיות של בריאות הנפש, לעומת דור ה-Y ודור ה-X. בעיקר הבנות. גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתאבדות הוא הבידוד החברתי. הולכים ומצטברים נתונים מחקריים כי זמן החשיפה הממושך למדיה החדשה משפיע על בעיות נפשיות ואובדנות".