סטודנטית לרפואה המתעניינת בהתמחות בפסיכיאטריה, פנתה לאתר בבקשה שלא לכנות מטופלים בשם "סכיזופרנים", כאילו "המחלה היא הם" - אלא "אנשים עם סכיזופרניה". זאת, בטענה שהמונח "סכיזופרנים" עלול להגביר את הסטיגמה של הציבור על אנשים עם סכיזופרניה או על המטפלים שלהם (שמכנים אותם כך), להגביר סטיגמה של המטפלים על המטופלים ואת הסטיגמה העצמית של המטופלים על עצמם.

ראינו בפנייתה הזדמנות לפתוח לדיון אפשרויות נוספות להפחתת סטיגמה באמצעות טרמינולוגיה. לקראת כנס איגוד הפסיכיאטריה ובמהלכו, נבקשכם להביע את דעותיכם:

האם רצוי להימנע משימוש בביטוי "סכיזופרנ/ית"?

האם ראוי וכדאי להציע שינוי טרמינולוגי רחב עוד יותר? האם יש – כפי שנעשה לגבי ה"מניה הדפרסיבית" – לשנות את שם המחלה מ"סכיזופרניה" לשם אחר, במטרה להפחית את הסטיגמה הקשורה לשם הנוכחי, שהוצע ע"י בלוילר לפני למעלה ממאה שנים?

נראה כי מטופלים רבים, בני משפחות של מטופלים, וארגונים רבים המייצגים אותם – מעוניינים מאוד בשינוי השם "סכיזופרניה".

ומעבר לכך: יש כבר המציעים להרחיב ולהפחית את הסטיגמה כלפי המטופלים והמטפלים, כלומר – כנגד הפסיכיאטריה, ואף לשנות את השם "פסיכיאטריה", שגם לו נקשרה משמעות סטיגמטית גם בעבר ואף כיום(!).

שינוי השם מסכיזופרניה לשמות אלטרנטיביים נעשה עד עתה בשתי ארצות: יפן ודרום קוריאה.

ביפן: בשנת 2002 שינו היפנים את השם היפני הישן של הסכיזופרניה “Seishin Bunrestu Byo" – "מחלת הנפש החצויה" (mind-split disease), למונח החדש "Togo Shitcho Sho" – "הפרעת אינטגרציה" (integration disorder). השינוי הקל הן על המטופלים ובני משפחותיהם לקבל את האבחנה, והן על מטפליהם – שחלקם הגדול התקשה קודם לכן להודיע על האבחנה הסטיגמטית. כך, יותר מטופלים קיבלו את האבחנה ונענו לטיפול. שינוי השם היה חלק משינוי המדיניות הטיפולית, במסגרת מסע בינלאומי להפחתת סטיגמה ממחלות הנפש [1].

בקוריאה הדרומית: בשנת 2012 שינה האיגוד הנוירופסיכיאטרי הקוריאני את המונח הישן (שהועתק מיפן) "Jungshinbunyeolbyung" (הפרעת נפש חצויה) למונח "Johyeonbyung: attunement disorder" (הפרעת כיוונון – כמו בפעולת כיוון של כלי נגינה). הקוריאנים בחרו שלא להשתמש במונח היפני המודרני, מאחר שניתן להבינו ככולל את ההפרעה אטקסיה, וכן חוסר תפקוד.

על חשיבות ההתייחסות לסטיגמה כלפי מחלות הנפש במסגרת הטיפול הנפשי – קיימת הסכמה. ואולם, מול הגורסים כי חשוב לשנות שמות ומונחים הקשורים לסטיגמה – נמצאים מתנגדים לכך, הטוענים כי כל מונח חדש עלול לקבל גם כן במשך הזמן אופי סטיגמטי, וכי יש להוכיח את טענת הפחתת הסטיגמה במחקרים מבוקרים.

כך למשל, ג'פרי ליברמן ומייקל פירסט סברו כי שינוי השם "סכיזופרניה" חשוב פחות מאבחון נכון וטיפול נכון בלוקים במחלה [3]. בתשובה לטענה כי יש לבטל לחלוטין את המושג סכיזופרניה מאחר שאין לו משמעות מדעית, השיבו כי נכון שמערכת האבחנות הפסיכיאטריות אינה מסוגלת לתחום את ההפרעות הנפשיות השונות בצורה מדוייקת. ואולם, האבחנות הקיימות הינן למעשה תפיסות של הנסיון הקליני הקיים, לצורך הערכת הפרוגנוזה וקבלת החלטות טיפוליות נכונות. ולגבי החלפת השם "סכיזופרניה":  שינוי השם או ביטוי המושג – לא יביאו להסרת הסטיגמה, ששורשיה הינם העדר הידע והפחד של הציבור כלפי מחלות הנפש.

גם לגבי תוצאות שינויי השם ממניה דפרסיבית ל"מחלה אפקטיבית דו קוטבית" קיימים חילוקי דעות. בבדיקה שיטתית של הספרות בתחום מצאו Elison ועמיתיה 25 מחקרים מבוקרים, אשר מהם לא ניתן לקבוע בוודאות כי שינוי השם הביא להפחתת הסטיגמה כלפי המחלה. כן נוצר רושם כי למחלה הדו קטבית שם יותר טוב מאשר לסכיזופרניה, ופחות טוב מלדכאון (חד קטבי) [4].

יותר מכך: הסטיגמה כלפי מחלות נפש וכלפי הפסיכיאטריה והפסיכיאטרים עדיין קיימת, ומצב המקצוע בעולם אינו מעודד. בארצות הברית, למשל, קיימת ירידה בפניית סטודנטים לרפואה להתמחות במקצוע, ומעמד הפסיכיאטרים בעיני רופאים אחרים אינו מוערך, בלשון המעטה. גם נראה כי אנו, הפסיכיאטרים, מעורבים בסטיגמה מכמה כיוונים: כמי שנחשבים ע"י המטופלים כסטיגמטיים כלפיהם; כמי שהחברה רואה בהם בעלי מקצוע סטיגמטי; ובאופן מנוגד: כמי שפועלים באופן עקבי להפגת הסטיגמה כנגד החולים, המחלות והמקצוע... [5]

גם לגבי שינוי שם הסכיזופרניה קיימות גישות שונות. קיים רושם של שיפור בסטיגמה ביפן ובקוריאה, אך בדיקה שיטתית של הספרות בתחום זה העלתה ממצאים סותרים, המעלים צורך בטיוב הגישה המחקרית [6].  ובכל זאת, מרבית מאמרי הדעה בתחום מייצגים את הדעה כי הגיעה העת לשנות את המונח הסטיגמטי והפוגעני [7].

שינוי שם המקצוע:

עוד לפני שינוי שם הסכיזופרניה ל"הפרעת כיוונון", שינתה דרום קוריאה גם את שם מקצוע הפסיכיאטריה. בשנת 2010 שונה השם הקודם, Jung-shin-eui-hak, אשר היה יכול להתפרש כ"שדה הטיפול באנשים מטורפים", לשם חדש שמשמעו "רפואת קידום בריאות הנפש ורווחה" (Jung-shin-geon-gang-euihak – Medicine of mental health promotion and wellbeing).

מהלך זה נבע מהצורך להפחית סטיגמה כלפי הפסיכיאטריה, על מנת להביא מטופלים רבים יותר לטיפול [8]. (באותה שנה אף שונה השם "אפילפסיה" ל"הפרעה אלקטרו-מוחית" על מנת להבהיר את מקור המחלה ולהפחית את הסטיגמה הכרוכה בה.)

לאור החשש מירידה במעמד הפסיכיאטריה, האם ראוי לדעתנו להפוך שינוי זה לכלל-עולמי, ולהיפרד מהשם "פסיכיאטריה"?

על מנת לענות על כל השאלות הללו, נא ענו על השאלון הקצר הבא באמצעות הקישור. אם נוח לכם יותר – הדפיסו את דף השאלון המצ"ב ושלחו לכתובת הדוא"ל haim.knobler@gmail.com, או הביאו את השאלון לכנס ואנו נאסוף אותו בדוכני ההרשמה, או –  נא ענו עליו במהלך הכנס והחזירוהו לדוכני ההרשמה!

מתוך התשובות הראשונות שקיבלנו, להלן הצעתה של דר' אביבה וייס:
יש לי הצעה לשם, אבל לא רק בגלל הסטיגמה. אני מציעה לאסוף את כל האבחנות בספקטרום הפסיכוטי, ביניהן סכיזופרניה ומח' סכיזואפקטיבית, לתוך אבחנה אחת: Psychotic Spectrum Disorder, ולכתוב specifiers כגון: תפקוד גבוה/נמוך, עם/בלי סימנים שליליים, עם/בלי סימנים אפקטיביים, וכדומה.
מבחינת הסטיגמה - אני לא בטוחה ששינוי שם ישנה את הסטיגמה: אולי לטווח הקצר. לטווח הארוך - מי שייקרא אחרת עלול לסבול מסטיגמה חדשה, ואז עוד כמה שנים יצטרכו שוב להחליף שם בגלל הסטיגמה, ואין לדבר סוף... חלק מההתמודדות עם המחלה היא התמודדות עם השם, והתפקיד שלנו הוא גם דסטיגמטיזציה וחינוך הציבור - ולא להסתתר מאחורי שמות אחרים.

מקורות:

1. Sato M. Renaming schizophrenia: a Japanese perspective.    World Psychiatry 2006; 5: 53–55
2. Lee YS, Kim JJ, Kwon JS. Renaming schizophrenia in South Korea. Lancet 2013; 382: 683-4.
3. Lieberman JA, First NB.  Renaming schizophrenia: Diagnosis and treatment are more important than semantics.  BMJ 2007;334:108.
4. Ellison NMason OScior K.  Bipolar disorder and stigma: a systematic review of the literature.  J Affect Disord  2013;151:805-20.
5. Schulze B.  Stigma and mental health professionals: a review of the evidence on an intricate relationship.  Int Rev Psychiatry  2007;19:137-55.
6. Yamaguchi S et al.  Associations between renaming schizophrenia and stigma-related outcomes: A systematic review.  Psychiatry Clin Neurosci  2017;71:347-362.
7. Lasalvia A, Penta E, Sartorius N, Henderson S.  Should the label "schizophrenia" be abonded?  Schizophrenia Res  2015;162:276-284.
8. Park SC.  Trends in renaming the Korean terms for psychiatry, schizophrenia, and epilepsy.  Acta Psychopathologica  2016;2:26.