במחקר זה השוו החוקרים את השפעת טיפול אנטי רטרוויראלי (antiretroviral treatment - ART) מידי ומושהה על תוצאות מבחן ניורופסיכולוגי בחולי איידס עם ספירת CD4+ גדולה מ-500 שלא חוו טיפול קודם.

מחקר האב של מחקר זה, START, הקצה משתתפים באופן אקראי להתחלה מידית ומושהית של ART (עד שערך ה-CD4+ עמד על 350 תאים למיקרוליטר). מחקר הבן הנוירולוגי עשה שימוש בשמונה מבחנים נוירופסיכולוגיים בזמן הבסיס, בנקודות 4,8 ו-12 חודשים ובאופן שנתי על מנת להעריך את השינויים בין ביצועי הקבוצות. תוצאות המבחנים תוקנו באופן פנימי ל-z-scores. התוצאה העיקרית הייתה ממוצע שמונת ערכי ה-Zי(QNPZ-8). שינויים חציוניים של QNPZ-8 ממצב הבסיס הושוו באמצעות "כוונה לטפל" (intent-to-treat) ובאמצעות מודלים אורכיים. השוואת שינויים ממצב הבסיס לזמני בדיקה ספציפיים בוצעו באמצעות מודלים מסוג ANCOVA (ניתוח שונות משותפת).

ל-592 המשתתפים היה גיל חציוני של 34; חציון ערכי ה-CD4+ עמד על 629 תאים למיקרוליטר; זמן המעקב החציוני עמד על 3.4 שנים. נעשה שימוש בטיפול ART ב-94% וב-32% בקבוצת הטיפול המידי ובקבוצת הטיפול המושהה, בהתאמה.

לא נצפה הבדל בתוצאות QNPZ-8 בין הקבוצות במהלך המעקב [-0.018 (רווח בר-סמך 95% 0.062- עד ל-0.027, P=0.44)], או בכל נקודה ספציפית. עם זאת, תוצאות QNPZ-8 גדלו בשתי הזרועות במהלך השנה הראשונה, ב-0.22 וב-0.24 בהתאמה (P<0.001 עבור הגברה ממצב הבסיס).

החוקרים הסיקו משיפור התוצאות ב-2 הזרועות שחשוב ביותר לשלב קבוצת ביקורת בניסויים נוירוקוגנטיביים לאורך זמן. כמו כן, מציינים החוקרים שלא ניכר שטיפול ART מידי פוגע או מסייע לתפקוד נוירוקוגנטיבי בחולים עם ספירת CD4+ גבוהה מ-500 תאים למיקרוליטר.

מקור: 

Wright, E.J. et al. AIDS (2018). 32 (8)