חדשות

מחקר חדש מצא קשר בין זיהום אוויר קיצוני לעלייה במספר ההתאבדויות

מחקר שכלל עשר ערים מרכזיות באסיה מצא עלייה בשיעור ההתאבדויות בימים שאחרי זיהום אוויר חריג

זיהום אוויר בסין (צילום: אילוסטרציה)

בעוד שהנזקים הבריאותיים של זיהום אוויר בערים ממשיכים להיחשף, בארצות המזרח עולה חשד לקשר בין זיהום אוויר גבוה לבין נסיונות אובדניים והתאבדויות. מחקר שכלל עשר ערים מרכזיות באסיה מצא עלייה בשיעור ההתאבדויות בימים שאחרי זיהום אוויר חריג. החוקרים מקווים שהממצאים יזרזו התייחסות פרטנית לקבוצות רגישות באוכלוסיה בימים שבהם נרשם זיהום אוויר גבוה.

בשנים האחרונות קיימת מגמת ירידה בהתאבדויות  בישראל אך עדיין מדובר בגורם מוות משמעותי שמשאיר חותם קשה על החברה והמשפחה. התאבדות היא עדיין סיבת המוות השנייה בקרב צעירים בגילאי 24-15 בישראל והיא גובה מספר קורבנות שנתי זהה למספר ההרוגים מתאונות הדרכים.

ישראל נמצאת במצב טוב ביחס לרבות ממדינות העולם המערבי. בעוד שיעור ההתאבדויות הממוצע לאוכלוסיה בישראל נכון ל-2015 הוא כ-5 לכל 100,000 איש, במדינות אסיה כמו יפן, דרום קוריאה וטיוואן המספרים נעים בין 15 ל-20 ל-100,000 איש לשנה, כלומר בין פי שלושה לפי ארבעה.

ארגון הבריאות העולמי כבר הביע את דאגתו בעבר משיעור ההתאבדות הגבוה במדינות אלו והחוקרים ממשיכים לאתר סיבות לאחוז המתאבדים הגבוה. אך בשנה האחרונה התפרסמו מספר מחקרים מקיפים המתריעים על גורם סיכון משמעותי נוסף ואולי מפתיע, המשפיע בעיקר על האוכלוסיה העירונית.

לא רק דיכאון

גורמים פסיכולוגיים וחברתיים הם ה"חשודים" הראשונים כגורמים לשיעור גבוה של התאבדויות, וביניהם ניתן למנות גורמים כמו בריאות נפשית, בדידות חברתית, לחץ, התמודדות עם חולי, קשיים תעסוקתיים וזוגיים. אך מספר לא מבוטל של קבוצות מחקר חוקרות גורמי סיכון סביבתיים לתופעה, ואחד הנוכחים הקבועים במסדר החשודים הוא זיהום האוויר הכבד, שהפך זה מכבר להיות חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים מתושבי האזורים העירוניים באסיה.

תחילתו של המצוד המחקרי הוא לפני כעשור. קבוצות שונות של חוקרים התחילו לדווח כי לאחר ימים שבהם נמדד ריכוז גבוה של חלקיקי אבק מרחף (PM – Particulate Matter), תחמוצות חנקן (NOx) ותחמוצות גופרית (SO2) - כולם חומרים שנמצאים באוויר מזוהם מפליטות כלי רכב ומפעלים – אפשר לראות עלייה משמעותית במספר ההתאבדויות.

במקביל, הצטברו נתונים שמראים שגם ימים לאחר אובך או מזג אוויר קיצוני ניתן לראות שוב עלייה במספר ההתאבדויות. מכאן, כצפוי, עלתה השאלה, האם האובך או שינוי הטמפרטורה המגיעים יחד עם זיהום האוויר הם גורם הסיכון הרלוונטי, או שאולי מדובר בקשר ספציפי יותר של מרכיבי זיהום האוויר על היארעות ההתאבדויות באוכלוסיה?

הסיכון היחסי להתאבדות עלה

על מנת להגיע למסקנה ברורה האם זיהום האוויר עצמו אכן גורם סיכון משמעותי להתאבדויות ברמת החשיפה של האוכלוסיה, התאגדו חוקרים ממספר מדינות אסייתיות לבצע מחקר אפידמיולוגי מקיף שכלל עשר ערים מרכזית במזרח אסיה כמו טוקיו, סאול וטאיפיי.

במחקר שהתפרסם לאחרונה במגזין Environmental Health Perspectives השתמשו החוקרים ברישומי ההתאבדות היומיים בערים השונות, במדידות זיהום אוויר יומיות שנערכו על ידי תחנות מדידה המפוזרות במקומות שונים בעיר ובמדידות מזג אוויר מהשירותים המטאורולוגיים השונים. נתונים אלה הוכנסו למודל שערך השוואה בין ימים שקדמה להם תקופה של זיהום אוויר גבוה לבין ימים (באותו החודש ובאותה השנה) שקדמה להם תקופה שבה נרשם זיהום אוויר נמוך. כדי לנטרל את השפעות האובך ושינויי הטמפרטורה שלעתים מגיעים יחד עם זיהום האוויר, כלל המודל את נתוני מזג האוויר היומיים והסיר את השפעתם הנוספת על שיעורי ההתאבדות שנמדדו.

במחקר נמצא קשר מובהק בין זיהום אוויר לבין היארעות התאבדויות בניתוח הנתונים המשוקללים מעשר הערים. בימים שקדם להם זיהום אוויר גבוה קצר טווח (3-1 ימים), מספר ההתאבדויות הממוצע בערים עלה משמעותית. הסיכון היחסי להתאבדות עלה באחוז עד שני אחוזים בימים בשבוע שקדם להם זיהום אוויר גבוה מסוג זה, לעומת אותם ימים שלהם קדם זיהום אוויר נמוך.

מנגנונים לא ידועים

אף שהממצאים מקיפים מבחינת כמות האנשים, האזורים ותקופות הזמן שנבדקו, לא ניתן לדעת על סמך המחקר הזה האם קיים קשר סיבתי בין גורמי זיהום האוויר לבין ההתאבדויות. כפי שמציינים החוקרים, קיים סיכוי לכך שהממצאים נובעים ממתאם (קורלציה) ולא מסיבתיות, אולם יחד עם זאת הממצאים חשובים ויכולים לשמש בסיס טוב למחקרים נוספים וממוקדים יותר שיבחנו את אופי הקשר בין מזהמי האוויר השונים להתאבדויות.

"למרות מספר מחקרים המצביעים על קשר בין זיהום אוויר להתאבדויות, נכון להיום אנחנו עדיין רחוקים מלהבין מהו המנגנון שעשוי להסביר את הקשר הזה", מסביר ד"ר שחר רובינזון, פסיכיאטר מומחה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ומתמחה בבריאות הציבור. "במחקרים כאלה, הקשר לא חייב להיות סיבתי - למשל, אם היה מתברר שעלייה בכמות החלקיקים באוויר מצמצמת את החשיפה לאור וגורמת לדיכאון במנגנון הדומה לזה של דיכאון עונתי. יכול להיות למשל שבימים שבהם מפעלים גדולים מגבירים את התפוקה מסיבה כלשהי, יש יותר זיהום אוויר, אבל גם יותר לחץ נפשי על כל העובדים וכתוצאה מכך יותר אובדנות.

"מחקרים רבים בתחום זה הגיעו ממזרח אסיה, מערים שבהן זיהום האוויר הוא מהחמורים בעולם. בישראל, מצב זיהום האוויר אמנם לא גרוע כמו שם, אך עדיין פחות טוב בהשוואה לרוב שאר מדינות ה-OECD אם כי מבחינת אובדנות מצבנו טוב משל רוב מדינות אלו, כך שמידת הרלוונטיות של המחקר לאובדנות בישראל אינה ברורה".

ד"ר רובינזון מוסיף כי "במידה שמחקרים נוספים יאששו השפעות דומות בישראל, יהיה מקום לשקול התערבויות מונעות לאוכלוסיות רגישות בתחום בריאות הנפש לאחר ימי זיהום אוויר גבוה".

(המאמר פורסם לראשונה באתר זווית - סוכנות ידיעות למדע וסביבה)

נושאים קשורים:  זיהום אוויר,  זיהום אוויר בישראל,  התאבדויות,  נסיונות התאבדות,  אסיה,  חדשות
תגובות

מתאם מפתיע ומעניין