ייתכן כי החיים האורבניים הינם גורם סיכון סביבתי התורם לעליה בהימצאות של סכיזופרניה באזורים עירוניים. היפותזה אלטרנטיבית הינה כי אנשים עם סיכון גנטי מוגבר נוטים לחיות באזורים עירוניים / צפופים.

מטרת מחקר זה להעריך האם מבוגרים עם סיכון גנטי גבוה לסכיזופרניה הם בסבירות גבוהה יותר לחיות באזורים מאוכלסים יותר מאשר אלו בסיכון נמוך.

לצורך כך, החוקרים כללו באנליזה ארבעה מדגמים גדולים של אנשים עם גנוטיפ, ממוצא אירופאי, מעל גיל 18 עם כתובת ידועה באוסטרליה, אנגליה והולנד. הנתונים התבססו על מיקוד המגורים בזמן הקשר האחרון עם המשתתפים. מדגמים מבוססי אוכלוסייה שלקחו חלק במחקרים שבוצעו על ידי ה-Queensland Institute for Medical Research Berghofer Medical Research Institute (QIMR), K Biobank (UKB), Netherlands Twin Registerי(NTR) או QSkin Sun and Health Studyי(QSKIN) נכללו. בוצעה אנליזת Genome-wide association וכן רנדומיזציה מנדליאנית. המחקר נערך בין 2016-2018.

החשיפה הייתה מדד סיכון פוליגני לסכיזופרניה שנבע מנתונים גנטיים (הסיכון הגנטי נמדד באופן בלתי תלוי להתרחשות המחלה). סטטוס סוציואקונומי של האזור נכלל כגורם מתווך בחלק מהמודלים.

התוצא העיקרי והמדידות כללו את צפיפות האוכלוסייה במקום המגורים של המשתתפים הנקבע מתוך נתוני מפקד האוכלוסין. וכן נבחן הסטטוס הסוציואקונומי של המשתתפים.

משתתפי ה-QIMRי(15,544; 10,197 [65.6%] נשים; גיל ממוצע, 54.4 [13.2] שנים) החיים באזורים צפופים יותר (אדם פר קילומטר מרובע) היו בעלי עומס גנטי גבוה יותר לסכיזופרניה (r2 = 0.12%; P = 5.69 × 105), תוצאה שחזרה על עצמה בקרב שלוש העוקבות הנוספות (UBK:י345,246; 187,469 [54.3%] נשים; גיל ממוצע 65.7 [8.0] שנים; NTR:י11,212; 6,727 [60.0%] נשים, גיל ממוצע 48.6 [17.5] שנים; ו-QSKIN:י15,726; 8,602 [54.7%] נשים; גיל ממוצע 57.0 [7.9] שנים). קשר גנטי זה עשוי להוות 1.7% (רווח בר-סמך 95%, 0.8%-3.2%) מהסיכון לסכיזופרניה. הערכות מתוך הרנדומיזציה המנדליאנית שבוצעו במדגם ה-UKB היו מובהקות
(b = 0.049; P = 3.7 × 107 תוך שימוש ב-GSMR), ומציעות כי המעמסה של הסכיזופרניה קשורה לנטייה לחיות באזורים אורבניים.

לסיכום, תוצאות מחקר זה תומכות בהיפותזה לפיה אנשים עם סיכון גנטי מוגבר נוטים לחיות באזורים אורבניים / צפופים ומציעות את הצורך להגדיר את מודל המתח הסוציאלי עבור סכיזופרניה על ידי הכללת הגנטיקה וכן את האינטרקציה האפשרית בין הגנטיקה לסביבה.

מקור: 

Colodro-Conde, L. et al. (2018) JAMA psychiatry. 75(9)