מבין 74 אלף הלוקים במחלות נפש קשות, ביניהן סכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית, רק 35% מקבלים טיפולי המשך במרפאות בריאות הנפש בקהילה, שבועיים לאחר שחרורם מאשפוז - כך נמסר בשבוע שעבר בכנס שקיימה החברה הישראלית לאיכות רפואה. בכנס זה הוצגו עוד נתונים בהקשר לבריאות הנפש, מתוך התכנית הלאומית למדדי האיכות לרפואת הקהילה בישראל שהוכנו בידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

"הארץ" המדווח על כך הבוקר (ב') הביא נתונים נוספים שהוצגו בכנס:
רק אצל 58% מהחולים במחלות נפש קשות קיימים בתיק הרפואי האישי מדדים בסיסיים - משקל וגובה - לעומת 90% באוכלוסייה הכללית. 38% מהלוקים במחלות נפש סובלים מהשמנת יתר, לעומת 23% באוכלוסייה הכללית, 14.4% מאותם חולים סובלים מסוכרת, לעומת 9.6% מהאוכלוסייה הכללית. נמצא כי איכות הטיפול בסוכרת זהה בין קבוצה זו לחולי סוכרת באוכלוסיה הכללית.

השמירה על בריאותם של מטופלי המערכת הפסיכיאטרית אינה משימה פשוטה, בייחוד לסובלים מהפרעות קשות. הגעה לטיפול והמשכיות הטיפול הינם אתגר בפני עצמו עבור המטופל ובני משפחתו, ודורש גילוי של סובלנות, התמדה וכן תקשורת טובה עם הצוותים המטפלים. לאורך השנים, צוין בדיווח, הושמעו לא מעט טענות באשר לטיפול במחלות הגופניות של מטופלי בריאות הנפש במחלקות הפסיכיאטריות, במוסדות אשפוזיים ומרפאות הקהילה. הסיכון המוגבר לתמותה באוכלוסיות אלו הוא ידוע. לפחות חלקה קשור לטיפול לקוי במחלות כרוניות.

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, ד"ר צבי פישל אמר לעיתון: "תוחלת החיים של המטופלים הלוקים במחלות נפשיות קשות קצרה ב-20 שנה לעומת האוכלוסייה הכללית. זה חמור כשלעצמו. האיגוד לקח את נושא הארכת תוחלת החיים של המטופלים כנושא מרכזי לטיפול, בשיתוף עם רופאי המשפחה. צריך לפעול בנושא זה באופן מורכב ויצירתי יותר מזה שבו פועלים באוכלוסייה הכללית. יש לייסד צוות טיפולי המורכב גם מהפסיכיאטר המטפל ומרופא המשפחה, ולבנות תכנית מעקב אחר המטופל גם בתחלואה הפיזית שלו, בתקווה שהדבר יוביל לצמצום הפער בין נתוני התחלואה והתמותה של מטופלי בריאות הנפש לבין האוכלוסייה הכללית".