מטופלים המתמודדים עם הפרעות נפשיות הם בעלי צרכים מורכבים הקשורים במצב גופני וחברתי ירוד. כתוצאה מתפקידם המרכזי במתן רפואה ראשונית, רופאי המשפחה צריכים להיות מעורבים ברמה גבוהה במתן טיפול כללי למטופלים הללו, תוך שיתוף פעולה עם מומחים בתחום בריאות הנפש.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את נקודת המבט, הגישות והצרכים של רופאי המשפחה במהלך הטיפול במטופלים המתמודדים עם הפרעות נפשיות. המחקר בוצע כמחקר איכותני והתקיים בין יוני ליולי בשנת 2017. המחקר בוצע באמצעות ראיונות מובנים למחצה עם רופאי משפחה במרסיי (צרפת). לבסוף, החוקרים ביצעו אנליזת תוכן תמטית באמצעות תוכנת אקסל.

החוקרים ראיינו 22 רופאי משפחה. רופאי המשפחה חשו בנוח לספק טיפול כולל עבור מטופלים המתמודדים עם חרדה ודיכאון (לרוב מטופלים אלו נתפסו כ'מקרים פשוטים'), בזמן שהם חשו לא בנוח ולא מעורבים בטיפול במטופלים עם תסמינים פסיכוטיים (לרוב מטופלים אלו נתפסו כ'מקרים קשים'). הרופאים שהשתתפו במחקר ציינו כי היו מעוניינים לשפר את התקשורת שלהם עם הפסיכיאטרים.

נראה כי רופאים העריכו את מורכבות המקרים ולפיה את היכולות שלהם להתמודד עם כל מקרה על סמך סוג התסמינים של המטופלים. כאשר היה מדובר במטופלים 'קשים', הרופאים הרגישו שאין להם תפקיד מספיק משמעותי שהם יכולים לקחת כרופאי משפחה, בזמן שאותם מטופלים היו אלה שסבלו ממצב גופני ירוד יותר והצורך לטיפול משולב עבורם היה גבוה יותר בהשוואה למטופלים אחרים.

החוקרים הסיקו כי שיפור התקשורת בין רופאי המשפחה לבין המומחים בתחום בריאות הנפש יכול להפחית את הקשיים של רופאי המשפחה בטיפול במתמודדים עם הפרעות נפשיות וליצור גישה הוליסטית ששמה את המטופל במרכז.

מקור: 

 Jego, M. et al. (2019) Family Practice 36,1.