• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
חדשות

לבני נוער שטופלו בריטלין בילדותם יש סיכון מוגבר לשימוש בנוגדי דיכאון

הסיכון לנטילת נוגדי דיכאון בגיל ההתבגרות בילדים שהתמידו בנטילת ריטלין גדול בכ-50% בהשוואה לילדים שנטלו את התרופות באופן חלקי

ריטלין 20 מ"ג בשחרור מושהה (מקור: ויקיפדיה)

מחקר אורך חדש שבוצע בישראל ופורסם בחודש שעבר-ב-European Child and Adolescent Psychiatry טוען שילדים המטופלים בריטלין ובתרופות דומות בילדות המוקדמת, נמצאים בסיכון מוגבר ליטול נוגדי דיכאון בגיל ההתבגרות.

את המחקר הובילו הפסיכולוג ד"ר ניר מדג'ר, ראש התכנית לייעוץ חינוכי באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' גל שובל, מנהל חטיבת הילדים והנוער במרכז לבריאות הנפש גהה, עם חוקרים מתחומי החינוך, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, חוקרים מ"גהה" וחוקרים ממכון המחקר של שירותי בריאות כללית. מסד הנתונים למחקר הוכן על ידי מכון כללית למחקר.

המחקר עקב במשך 12 שנה אחרי כ-6,830 ילדים בני שש עד שמונה שנים שאובחנה אצלם הפרעת קשב וריכוז (ADD-ADHD) והם טופלו בריטלין ובתרופות שמכילות את החומר הפעיל מתיל-פנידאט. שיעור הסיכון לנטילת נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI כמו פרוזאק וציפרלקס בגיל ההתבגרות בקרב הילדים שהתמידו בנטילת התרופות – כלומר מימשו יותר מ-50% מהמרשמים – גדול בכ-50% בהשוואה לילדים שנטלו את התרופות באופן חלקי.

פרופ' שובל: "תוצאות המחקר מצביעות על כך כי יש קשר הדוק משידענו בעבר בין הפרעות ויסות התנהגותיות, כגון הפרעת קשב וריכוז, ולבין הפרעות ויסות של מצב הרוח, כגון דיכאון. גם הטיפול בהפרעה אחת משתלב ומשפיע על ההפרעה האחרת. מכיון שקיימים בספרות ממצאים סותרים לגבי הקשר, תוצאות המחקר שלנו מחדשות ומעניינות.

ד"ר מדג'ר: "נטרלנו משתנים ומשתתפים בעלי רקע שעלול להטות את המחקר, כמו שימוש קודם בנוגדי דיכאון, היסטוריה משפחתית של דיכאון, פגיעות ראש ומחלות נוירולוגיות אחרות. המסר שלנו הוא לא לשנות את הפרקטיקה, אלא לגלות יותר ערנות מצד מורים ואנשי חינוך במקרים של ילדים שהתחילו לקבל ריטלין בגיל מאוד צעיר".

בשנים האחרונות נרשמה בישראל עלייה של כ-30% במתן מרשמי ריטלין. כמעט מיליון מרשמים ניתנים למטופלים מדי שנה. שכיחות ה-ADHD באוכלוסיה הכללית הוא בטווח של 10%-7% ובקרב ילדים בגיל בית הספר בשכיחות של 8%-6%.

"מדובר בהפרעה מולדת שמופיעה כבר בגיל הינקות ובאה לידי ביטוי בתינוקות שפחות מווסתים וישנים פחות טוב", אומר פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, החתום גם הוא על המחקר. "בגיל בית ספר, ההפרעה מתבטאת בקושי בריכוז ובלימודים ובשלב הזה הם מגיעים ברוב המקרים לאבחון ולמטפלים. בית הספר הופך להיות המראה לכישלון של הילד ובחלק מהמקרים זה מוביל להימנעות, להפסיק להקשיב, להפסיק להכין שיעורים, לרדת בציונים ולחפש הישגים במקומות אחרים – בין אם בספורט או במשחקי מחשב".

הוא מוסיף: "ככל שעוברות השנים אנחנו מגלים שביותר ויותר מקרים להפרעת הקשב מתלווה גם תחלואה נוספת של דיכאון וחרדה". לדבריו, את ממצאי המחקר ניתן לפרש ביותר מדרך אחת, מאחר שהקושי לאבחן ילדים בדיכאון ובחרדה בגיל המדובר מוביל לעיתים לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז. אותה אבחנה, לדבריו, עלולה להסתיר הפרעות של דיכאון וחרדה. "המשותף לכל האבחנות הללו הן שבגיל הילדות המוקדמת כולן מתבטאות באופן דומה: אי-שקט. לעתים הוא לא מפורש בצורה הנכונה על ידי הסביבה", מסביר פרופ' זלצמן.

נושאים קשורים:  ריטלין,  ADHD,  תרופות אנטי דכאוניות,  ד"ר ניר מדג'ר,  המרכז לבריאות הנפש גהה,  חדשות,  מתיל-פנידאט,  פרוזק,  ציפרלקס
תגובות
 
אנונימי/ת
01.04.2019, 20:28

כי אין דבר כזה adhd! נורא פשוט , אבחון מוטעה מביא לסיבוכים. חרדה שלא מטופלת נכון מתפתחת לדכאון.

01.04.2019, 20:31

האם הפסיכיאטרים שנותנים את הרטלין ביד קלה מודעים לדילמה ולמחקר? מצד שני מערכת החינוך אינה ערוכה להכיל את הילדים עם בעיות קשב, והגרוע מכל שלמורות אין מספיק ידע וגורלם של הילדים תלוי באישיות של המורה שתחנך אותם .

מתבקש לדעת האם הצורך בשני הטיפולים קשור לסיטואציה כאוטית בבית הילד והמתבגר. לא בהכרח הממצא קשור לשימוש בתרופה כזו או אחרת. ילד שמוזנח על ידי הוריו סביר שיפתח בעיות התנהגות תחילה ואחר כך גם תחלואה אפקטיבית. עם זאת לא בלתי סביר שריטלין יגרום לחרדות וגאד.

02.04.2019, 16:33

אמליץ לכם לקרוא את מאמרי ״ תסמונת הכשל החינוכי הנרכש ״ שפורסם ב ״הרפואה״ גליון מרץ 2003.
דר גרושקה אמנון

04.04.2019, 17:16

חיחינ

04.04.2019, 17:16

חיחינ

04.04.2019, 17:19

כיצד ניתן לדעת, אם בכלל, האם השימוש בתרופה מגיל כה צעיר , בו המוח עדיין מבשיל ומתפתח, היא הגורם, או התורם, לדיכאון/חרדה או שהפרעת הקשב היא בעצם חרדה/דכאון שלא אובחנו או משהו אחר..??