• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
חדשות

דילוג על ארוחת בוקר נקשר לסיכון למוות מוקדם ממחלה קרדיווסקולרית

מחקר חדש מגלה: אנשים שמעולם לא אכלו ארוחת בוקר מסודרת נמצאו בסיכון מוגבר כדי 87% למוות הקשור במחלת לב, בהשוואה למי שהקפידו על ארוחת בוקר

ארוחת בוקר (צילום: אילוסטרציה)
ארוחת בוקר (צילום: אילוסטרציה)

מחקר חדש שפורסם שלשום (ב') ב-Journal of the American College of Cardiology מצא כי דילוג על ארוחת הבוקר עלול להיות מסוכן לבריאות עד כדי סיכון מוגבר למוות מוקדם כתוצאה ממחלה קרדיווסקולרית, במיוחד שבץ. המחבר הבכיר של דו"ח המחקר הוא פרופ' וויי באו (Wei Bao) מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת איובה.

החוקרים הביאו בחשבון משתנים כגון: גיל, מגדר, מוצא אתני, מצב סוציואקונומי, תפריט מזון, אורח חיים, BMI ומחלות רקע. המסקנה שאליה הגיעו: אותם אנשים שמעולם לא אכלו ארוחת בוקר מסודרת, מאחר שהעדיפו לדלג עליה, נמצאו בסיכון מוגבר כדי 87% למוות הקשור במחלת לב בהשוואה למי שהקפידו על ארוחת בוקר מדי יום.

פרופ' באו אמר: "באופן מסורתי נחשבת ארוחת הבוקר לחשובה ביותר או לפחות לאחת מהחשובות ביותר ביממה אלא שכיום אין מספיק נתונים זמינים לצורכי מחקר על מנת לומר שאמונה זו נכונה או לא. המחקר שלנו הוא לכן אחד הראשונים שמספקים ראיות מבוססות התומכות ביתרונות ארוכי הטווח שיש בארוחת בוקר.

"יש כמה גורמי סיכון קרדיווסקולריים – כמו סוכרת, יתר לחץ דם והפרעות ברמות הליפידים", הוסיף פרופ' באו. "הממצאים שהושגו במחקר שלנו תומכים בממצאים ממחקרים קודמים שבאופן קונסיסטנטי הראו שדילוג על ארוחת בוקר נקשר לסיכון גבוה למוות מסיבה קרדיווסקולרית".

מחלות קרדיווסקולריות, בעיקר מחלות לב ושבץ, הן גורם המוות המוביל בעולם וב-2016, לדוגמה, על פי נתוני ה-WHO, היו אחראיות למותם של 15.2 מיליון בני אדם.

במחקר הנוכחי נותחו נתונים על 6,550 בגירים בארה"ב שהיו בין השנים 1988 ל-1994 בני 75-40  והם נתבקשו לדווח עבור סקר בריאות ותזונה ארצי, באיזו תכיפות הם אוכלים ארוחות בוקר. לנשאלים ניתן החופש להגדיר מהו הרכב הארוחה שלהם.

באופן נפרד בוצע ניתוח לגבי מצב הבריאות של בגירים לאורך 2011. התברר ש-2,318 מקרי מוות התרחשו בממוצע בתוך 18.8 שנה מאז שבוצע הסקר הנ"ל ובין אלה 619 מקרי מוות ממחלה קרדיווסקולרית.

5.1% מהבגירים שדיווחו בסקר כי אינם אוכלים ארוחת בוקר, 10.9% מהם דיווחו שהם אוכלים אותה לעתים רחוקות ו-25% אוכלים "מדי פעם", לעומת 59% שמקפידים לאכול ארוחת בוקר מסודרת, מדי יום.

בהשוואה בין אלה שהקפידו על ארוחת בוקר מדי יום לבין אלה שמעולם לא אוכלים ארוחת בוקר מצא המחקר כי האחרונים נמצאו בסיכון מוגבר למוות הקשור במחלת לב או שבץ. ההקשרים היו מובהקים סטטיסטית ובאופן עצמאי למעמד הסוציו אקונומי,BMI  וגורמי סיכון קרדיווסקולריים. "למיטב ידיעתנו", מסר פרופ' באו, "זוהי האנליזה הפרוספקטיבית הראשונה לעניין הדילוג על ארוחת בוקר והסיכון לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית".

עם זאת, מודים החוקרים, לעבודתם יש גם כמה מגבלות, בכלל זה שצבר הנתונים שנותחו לא כלל מידע לגבי סוגי המזון או המשקאות שנצרכו בארוחת הבוקר וכן אם תבניות צריכת ארוחת הבוקר השתנו אצל משתתפי הסקר לאחר 1994. יידרש לכן מחקר נוסף על מנת לקבוע האם הימנעות מארוחה אכן מקצרת את תוחלת החיים ומדוע קשר כזה קיים.

עוד ציינו עורכי המחקר כי דילוג על ארוחת בוקר נקשר גם לסיכון מוגבר להשמנת יתר, עלייה ברמת הכולסטרול או השומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2, התסמונת המטבולית ומחלת לב.

יש לציין שמחקר שפורסם ב-2013 ב-Circulation מצא כי ארוחת בוקר נקשרת באופן מובהק עם סיכון נמוך יותר למחלת לב כלילית בקרב גברים.

בתגובה על המחקר החדש ציינה פרופ' כריסטה ואראדי (Krista Varady), מומחית לתזונה באוניברסיטת אילינוי בשיקגו, שלא היתה מעורבת בעבודה זו, כי "המחקר בוצע באופן נכון וטוב, אבל חובה לציין", הוסיפה, "כי הבעיה המרכזית היא שאנשים שבאופן קבוע מדלגים על ארוחת בוקר הם גם אלה שיש להם הרגלי אורח חיים לא בריאים במיוחד או שבעבר עישנו או היו צרכני אלכוהול כבדים, לא פעילים גופנית ושאיכות תפריט המזון שלהם היתה נמוכה וכן היו בעלי הכנסה נמוכה. כל הגורמים הללו מהווים סיכון גבוה יותר למחלה קרדיווסקולרית. אין להפריד בין דילוג על ארוחת בוקר לבין אורח חיים לא בריא באופן כללי", הדגישה פרופ' ואראדי.

תגובה מעניינת נוספת: פרופ' לביולוגיה וולטר לונגו מאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס, גם הוא לא היה מעורב במחקר החדש, אמר ל-CNN: "יש אנשים שעשויים לדלג על ארוחת בוקר כחלק משגרת צום לסירוגין. דילוג על ארוחת בוקר על פי המחקר ודילוג עקב צום לסירוגין הם שני קונספטים שונים עם משמעויות שונות".

כשמדובר בצום לסירוגין הכוונה היא לתקופה ארוכה של הימנעות מאכילה ואז חזרה לשגרה על מנת להגביל את צריכת הקלוריות. מחקר אחדים שנעשו בעיקר בקרב בעלי חיים הראו כי צום לסירוגין עשוי להפחית סיכון להשמנת יתר ולמחלות הקשורות בכך כמו מחלת לב שומני שאין לה קשר לאלכוהול, סוכרת וסרטן. פרופ' לונגו הזהיר: "יש דרכים טובות מאוד להנהיג מחזוריות של צום לסירוגין ויש שנוהג כזה נושא פוטנציאל של סיכון, ולכן חובה להיות זהיר מאד בהנהגת צום לסירוגין כחלק משגרת החיים. הוא המליץ לברר אם אין סיכון ב-13-12 שעות של צום במסגרת תכנית צום לסירוגין, ואם יש צורך בפער של 16 שעות צום בין ארוחה לארוחה – כדאי בכלל לדלג על ארוחת הערב ולא על ארוחת הבוקר".

נושאים קשורים:  ארוחת בוקר,  סיכון למחלות לב,  שבץ,  חדשות,  מחקר
תגובות
 
26.04.2019, 19:53

במחקר הביאו בחשבון :
ge, sex, race/ethnicity, socioeconomic status, dietary and lifestyle factors, body mass index, and cardiovascular risk factors,
אבל חסרים הרבה משתנים נוספים כמו היסטוריה של מחלות, כמו לחץ נפשי בחיים, או דיאטה בגלל בעיות השמנה, שיכולות להיות סיבות לאי אכילת ארוחת בוקר.
אבל החשוב ביותר היא הגדרה מה זה ארוחת בוקר - האם ארוחת בוקר זה ביצה עם ביקון ויוגורט לייד שולחן בבית , או אכילת בננה או תפוח בדרך לעבודה זה גם ארוחת בוקר .
גם מה זה "בוקר" מבחינת זמנים - האם זה מייד כשקמים או שאולי ארוחה ב 9- 10 בבוקר זה גם ארוחת בוקר .