• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
חדשות

מחקר רחב היקף מגלה: PTSD קשור בסיכון מוגבר למחלת לב

על פי דו"ח המחקר שפורסם ב-BMJ, הסיכון עלול להיות גדול יותר בחודשים הקרובים לאבחון הפרעת דחק פוסט-טראומטית

בדיקת א.ק.ג. אילוסטרציה

אנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) נוטים יותר מאחרים לפתח מחלה קרדיווסקולרית. כך עולה מממצאי מחקר חדש שבוצע ב"מכון קרולינסקה" בשטוקהולם. הסיכון עלול להיות גדול יותר בחודשים הקרובים לאבחון הפרעת הדחק. דו"ח המחקר פורסם החודש ב-BMJ.

החוקרים ניתחו נתונים של 136,637 אנשים שאובחנו עם PTSD ותגובת עקת דחק אקוטית, הפרעת הסתגלות (adjustment disorder) או בעיות בריאות נפשית אחרות שנגרמו בעקבות אירועים טראומטיים קשים. במקביל, ניתחו החוקרים נתונים על 171,413 אחאים של אותם נפגעי PTSD שלא נחשפו לאירועים טראומטיים קשים ובנוסף גם מול כמעט 1.4 מיליון אחרים שלא נחשפו.

אוכלוסיית המחקר נמצאה במעקב בן 27 שנים והחוקרים חישבו מהי מידת התאימות והיחס של אותם נפגעי PTSD בכל אחת מקבוצות האנשים שפיתחו מחלות קרדיווסקולריות מדי שנה.

בקרב אלה עם הפרעות עקת-דחק השיעור הממוצע היה 10.5 ל-1,000 שאובחנו מדי שנה עם טרשת עורקים, הפרעת קצב לב, תסחיפים (אמבוליזם), יתר לחץ דם, שבץ, התקפי לב ומחלות קרדיווסקולריות אחרות. זאת, לעומת שיעור ממוצע של 8.4 ל-1,000 בקרב קבוצת האחאים ו-6.9 ל-1,000 באוכלוסיה הכללית ללא PTSD. מחברו הראשי של דו"ח המחקר, ד"ר הואנג סונג, ציין כי הרוב הגדול של בני האדם, בנקודת זמן כלשהי בחיים, עלולים להיחשף לאירוע טראומטי שגורר עקת דחק כאשר שיעור גבוה מבין אלה עלול לפתח תגובה פסיכיאטרית חמורה כמו PTSD או הפרעת הסתגלות.

לכן, גורמי הבריאות וספקי שירותי הרפואה צריכים להיות מודעים לאותן אוכלוסיות של אנשים פגיעים שעלולים לסבול מסיכון גבוה יותר למחלות לב שונות, מה שמזמין ניטור מוגבר ואולי אפילו התערבות מוקדמת בקרב אלה שאובחנו באחרונה עם הפרעה הקשורה בעקת דחק, ציינו החוקרים במסקנותיהם.

עוד מצאו בעבודה זאת כי הסיכון לאירוע קרדיאלי חמור ואקוטי, כמו דום לב והתקף לב, גבוה במיוחד בששת החודשים שלאחר אבחון הפרעת הדחק ובתוך השנה הראשונה לגבי שאר סוגי המחלות הקרדיווסקולריות.

כן נמצא קשר חזק יותר בין הפרעות דחק (סטרס) ומקרים של מחלות קרדיווסקולריות שהתפתחו לפני גיל 50, לעומת מקרים שאובחנו בגיל מאוחר יותר. החוקרים הדגישו כי עבודתם לא כוונה כדי להוכיח האם או כיצד הפרעת דחק עלולה להיות גורם ישיר למחלה קרדיווסקולרית.

בעוד שהחוקרים הביאו בחשבון כמה גורמים שתורמים למחלת לב כמו רקע משפחתי, היסטוריה רפואית ומצבים פסיכיאטריים נסתרים, עדיין קיימת אפשרות שלכמה התנהגויות לא מדידות בהקשר לסטרס, כמו עישון וצריכת אלכוהול, יכולה להיות השפעה על התוצאות. כמו כן, לא ברור כיצד לטיפול בהפרעת עקת-דחק או בבעיות פסיכיאטריות נסתרות עלולה להיות השפעה על הסיכויים להתפתחות של בעיה קרדיאלית.

במאמר נלווה לדו"ח כתב ד"ר סיימון בייקון מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול: "הראיה שיש כיום לא מראה שטיפול בבעיות נפשיות יוביל להפחתה במחלת לב. עם זאת, יש מעט מאוד מחקרים בנושא הזה, כך שעדיין קיימת אפשרות שהטיפולים הנכונים עשויים למעשה להפחית ב-PTSD ואת הסיכוי לפתח מחלה קרדיווסקולרית.

"המטופלים", כתב ד"ר בייקון, "צריכים לבקש תשומת לב רבה יותר מצד גורמי הרפואה כאשר הם חשים בסטרס שמשפיע על הבריאות הנפשית או הגופנית שלהם. יש כיום כמה טיפולים טובים מאד לצורות אלו של הפרעות ואין כל סיבה שמישהו יסבול שלא לצורך. כמו כן קיימת אפשרות שבאמצעות טיפול נאות באותן הפרעות שיקבל אותו אדם, לא זו בלבד שבכך תשופר הבריאות הנפשית שלו, אלא גם הבריאות הפיזית".

 

נושאים קשורים:  PTSD,  מחלות קרדיוווסקולריות,  סטרס,  הפרעת דחק פוסט טראמוטית,  חדשות,  מחקר,  דום לב,  התקף לב
תגובות