• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

סכנת קיץ קטלנית: 200 בני אדם בעולם מתים מדי יום מהכשות נחשים

ארגון הבריאות העולמי יוצא במהלך אסטרטגי לצמצום התמותה מהכשות נחשים שאותה הגדיר כ"משבר עולמי חבוי מן העין"

נחש. חברות התרופות אינן משקיעות בייצור נוגדי-ארס צילום: שאטרסטוק

הקיץ כבר כאן ועימו ריבוי הדיווחים בחודשים החמים הבאים גם מחדרי המיון וממרפאות קהילה על מקרים של הכשות נחשים.

מסתבר שמדי יום מתים בעולם 200 בני אדם מהכשות נחשים ארסיים – תופעה שארגון הבריאות העולמי החליט ליזום כנגדה מהלך אסטרטגי שיבוצע בשלבים, החל מהשנה הנוכחית ועד 2030 כדי לצמצם את היקפה. "זהו המשבר העולמי החבוי מהעין בתחום בריאות הציבור", הגדיר זאת ה-WHO.

על פי יוזמה זאת, השנה ועד סוף 2020 יבוצע בשלב ראשון פיילוט ב-12-10 מדינות בהשקעה של 8.96 מיליון דולר כדי להביא לצמצום התופעה, מניעתה ושליטה בה. לאחר מכן, בשנים 2024-2021, יורחב המהלך וייכללו בו עוד 40-35 מדינות בהשקעה של 45.44 מיליון דולר ובין 2030-2025 המיזם כבר יחול על כלל מדינות העולם בהשקעה של 82.36 מיליון דולר.

על פי נתונים עדכניים שפורסמו בסוף השבוע מתים בעולם מדי שנה מהכשות נחשים ארסיים בין 81 אלף ל-138 אלף בני אדם וההכשות מוסיפות מדי שנה לאוכלוסיית הנכים עוד 400 אלף. הבעיה הזאת החמירה עקב מחסור עולמי בנוגדני-ארס נחשים (snake anti-venom) במיוחד באזורים כפריים במדינות תת הסהרה ואסיה שבהן לא קיימים או שיש מעט מאוד מרפאות לטיפול בהכשות נחשים או שהן מרוחקות מאד מהמקומות שבהם בני אדם נפגעים.

על פי נתוני מכון המחקר הבריטי Wellcome Trust, הכשות נחשים גורמות ליותר מקרי מוות ומותירות נפגעים נכים יותר מכל מחלה טרופית זנוחה אחרת. הכשות נחש ניתנות לטיפול אבל נדרשות לשם כך זמינות ונגישות מהירה לנוגדני הארס המתאימים. "טיפול נכון הודות לתרכיב המתאים יכול להעניק סיכוי גבוה מאוד להישרדות הנפגע", אמר בסוף השבוע פרופ' מייק טרנר, מנהל המחקר באותו מכון. "אנשים רבים נפגעים מהכשות נחשים ארסיים אבל אין כל סיבה שכל כך הרבה מהם ימותו עקב כך", הוסיף.

ההערכה היא שבעולם יש כיום פחות ממחצית תרכיבים נוגדני-ארס מכפי שהם נדרשים לטיפול בנפגעים. יתר על כן, יש רק נוגדנים כנגד הכשות של כ-60% מסוגי ארס הנחשים והבעיה אקוטית במיוחד באפריקה – יעד תיירותי שגדל והולך גם עבור ישראלים – שבה כ-90% מנוגדי-הארס, לפי גורמים מטפלים, כלל אינם יעילים. מסיבה זאת, תיירים ומקומיים מעדיפים לקבל טיפול מ"הילרים" ולא בבתי חולים באותן מדינות.

מנתוני ה-WHO עולה כי היקף התמותה השנתית מהכשות נחשים ארסיים הוא: 15 בארה"ב ובקנדה; 5,000-3,400 בדרום אמריקה והקריביים; 128-30 באירופה; באפריקה ובמזרח התיכון בין 20 אלף ל-32 אלף מתים; באסיה – בין 57 אלף ל-100 אלף ובאוקיאניה, לרבות אוסטרליה, בין 200 ל-520 מקרי מוות מדי שנה.

שיטת הטיפול המהיר כנגד הכשת נחש ארסי השתנתה מעט מאוד מאז המאה ה-19: מומחים שואבים את ארס הנחש ומזריקים אותו במינון נמוך מאוד לסוס או לבעל חיים אחר כדי לעורר תגובה חיסונית מהירה. דם בעלי החיים נשאב, עובר טיהור כדי למצות ממנו נוגדנים, ואלה פועלים היטב כנגד הארס. עם זאת, רווחת גם הדעה שנוגדני ארס שהושגו בשיטה הנושנה הזאת אינם מושלמים ורבים מהם כלל לא נבדקו בניסוי קליני מבוקר כמו תרופות. חברות התרופות לא רואות בחומר הזה מקור הכנסה ורווח. ב-2010, חברת סנופי-פאסטר למשל בלמה ייצור נוגדי-ארס (FAV-Afrique) שהתאימו כנגד כמה זנים של נחשים נפוצים בכמה ממדינות אפריקה.

עתה מתכוון ה-WHO יחד עם Wellcome Trust לקדם ולממן ייצור נוגד-ארס אוניברסלי וגם לפתח חלופות למתן טיפול נמרץ ואולי יעיל יותר.

כאשר נוגדן-ארס זמין, יש מקומות שבהם בקבוקון אחד של התרכיב יעלה 160 דולר כאשר הטיפול מחייב כמה הזרקות. במחקר שנעשה ב-2013 על ידי צוות בריטי עלה כי בהודו, 40% מקורבנות ההכשות נאלצו לקחת הלוואות מבנקים כדי לממן את הטיפול וכדי להחזיר את הכסף שלוו ומשפחות נאלצו למכור את נכסיהן.

נושאים קשורים:  הכשת נחש,  נוגדי ארס,  חדשות,  ה-WHO
תגובות