• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
מגזין

אתיקה של שימוש בטקסט רפואי נאצי

שימוש שעשתה הנוירוכירורגית הנודעת ד"ר סוזן מקינון במדריך האנטומי המפורסם "אטלס פרנקופף" בעת ניתוח עורר סוגיה אתית שלפתרונה נדרשו היסטוריונים, מומחים לביו-אתיקה ומומחים בחוקי היהדות

איור מתוך אטלס פרנקופף. צילום אילוסטרציה: YouTube

לפני קצת יותר מ-30 שנה התפרסמה המנתחת ד"ר סוזן מקינון (Susan Mackinnon) – ילידת קנדה, כיום פרופסור, מנהלת המרכז לשחזור וטיפול בפציעות עצבים פריפריים בבית החולים האוניברסיטאי בסט.לואיס – כאשר היתה הראשונה שביצעה ב-1988 השתלת עצב. בארה"ב היא נחשבת לאחת מהנוירוכירורגיות המוערכות ביותר. הרזומה שלה כולל התמחות בכירורגיה פלסטית באוניברסיטת טורונטו והתמחות-על במחקר בנוירוכירורגיה ובכירורגיה של היד בבולטימור. היא פיתחה כמה שיטות חדשניות להשתלת עצבים בריאים באזורי גוף שנותרו משותקים לאחר פגיעות קשות. אבל איש לא הכין אותה, כך היא מספרת היום, להתמודדות עם דילמה אתית שהטרידה את מנוחתה לאחרונה.

היה זה ב-2014, כך נכתב ב"תיאור מקרה" שפרסמה יחד עם עמיתים בחודש שעבר ב-Surgery. היא היתה בעיצומו של ניתוח ברך במטופל בן 50 – פרוצדורה כירורגית מאתגרת מבחינה טכנית אבל די פשוטה. היה עליה לשחרר עצב לחוץ בצורה כה חמורה לאחר כמה ניתוחי החלפת ברך שאותו גבר עבר והוא סבל עקב כך מכאבים עזים ובלתי נסבלים. אילו הניתוח היה מסתבך וכושל, ייתכן שהיה אז צורך לקטוע את ברכו של המנותח.

ד"ר מקינון נבוכה - היא לא הצליחה לעקוב אחרי מסלול עצב ה-saphenous והסתעפויותיו כאשר אותו עצב היה לכוד בין, סביב ומתחת לשריר ורקמת חיבור. היה צורך לשחרר אותו. ד"ר מקינון עצרה את הליך הניתוח ופשוט נטלה "פסק זמן": היא חשבה שעליה למצוא תשובות לשאלה שהתעוררה בטובה ביותר שבמפות האנטומיות של עצבים פריפריים שאי פעם הוכנו בידי מומחה.

פרופ' סוזן מקינון. דילמה מוסרית. צילום: אוניברסיטת טורונטו

היא התקשרה לעמית במחלקתה וביקשה שימהר למשרדה, ימצא על מדף הספרים את הספר "האנטומיה הטופוגרפית של האדם" – מדריך מפורט שיצר וערך ד"ר אדוארד פרנקופף (Prenkopf), שגם נושא כמובן את שמו כ"אטלס פרנקופף". עמיתה הצעיר נתבקש לצלם את האיור הצבעוני הרלבנטי לניתוח הברך ולשגר לה את הצילום, שיבצע במצלמת האייפון, ישירות במייל לחדר הניתוח. את צילום האיור היא הקרינה על מסך בחדר הניתוח וכך איתרה את העצב והתחקתה אחרי מסלולו. הודות לכך, הניתוח הושלם ועבר בהצלחה.

גם כיום האיורים המופיעים באטלס פרנקופף הם המדויקים והמפורטים ביותר שצוירו אי פעם ועולים באיכותם על כל שאר המדריכים הדומים, ובמיוחד בתיאור מערכת העצבים הפריפרית. "אני שונא לומר זאת, אבל האיורים הללו, מבחינה רפואית, הם מעבר למרהיבים ביופיים", אמר המומחה לביו-אתיקה הרב ד"ר ג'וזף פולק מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון

אבל זמן קצר מאד לאחר מכן החלה ד"ר מקינון להתלבט האם עשתה את הדבר הנכון. זאת משום שלפתע קלטה כי השתמשה באיור בארבעה צבעים המופיע ב"מדריך פרנקופף" המפורסם, שאותו קיבלה במתנה כאשר סיימה את לימודי הרפואה ב-1982 באוניברסיטת קווינס בקינגסטון, קנדה.

את המדריך המאוד מפורט יצר מאייר רפואי וינאי, שהיה אוהד מושבע של הנאצים וכלל באיוריו שהופיעו במדריך גם ציורים זעירים של צלבי קרס ומגפיים שהיו בשימוש האס-אס. כל אלה צורפו כסמלים לחתימתו על האיורים. את ההסבר לאיורים סיפק דיקן בית הספר לרפואה בוינה, שעם סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית (ב"אנשלוס") ב-1938 פיטר את כל הפרופסורים היהודים בפקולטה. האיורים עצמם מבוססים בחלקם על גופות של בני אדם שהוצאו להורג בידי הנאצים. המדריך האנטומי הזה הופיע בשני כרכים שראו אור לראשונה ב-1937 וב-1941.

ההיסטוריה של אותו מדריך אנטומי נחשפה באמצע שנות ה-80 ומקינון ועמיתה אנדריו יי (Andrew Yee) – חוקר צעיר ומתמחה בכירורגיה פלסטית ושיקומית במחלקה הכירורגית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסט. לואיס, מדינת מיזורי – קראו אותה. "ואז צצה ההתלבטות ותהיתי האם היה זה בכלל מעשה אתי להשתמש באיורים ממדריך פרנקופף", סיפרה פרופ' מקינון.

היא פנתה לכמה היסטוריונים ידועים בארה"ב המתמחים ברפואה הנאצית וכן למומחים לביו-אתיקה ומומחים בחוקי היהדות ודנה עימם בבעיה שהטרידה את מנוחתה.

"מקורם הנורא של האיורים הללו היה ידוע מזה זמן מה", סיפר אנדריו יי שמצלם בוידיאו את הניתוחים שאותם מבצעת מקינון ולאחר מכן הם מועלים לאתר אינטרנט ייעודי שבו יכולים מומחים ללמוד טכניקות ניתוחיות בדרך מקוונת.

"בית ההוצאה לאור בוינה חדלה להדפיס מהדורות חדשות למדריך פרנקופף לאחר שאוניברסיטת וינה – שבה קודם פרנקופף למשרת רקטור בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ב-1943 – גילתה ב-1994 בתום חקירה קפדנית שכמה מאותם איורים אנטומיים מפורטים הם של אנשים שהנאצים הוציאו להורג. חוקרי האוניברסיטה לא הצליחו לברר מי הם אותם אנשים ספציפיים שהאמן שהעסיק פרנקופף השתמש בגופות שלהם וגם לא כיצד נרכשו הגופות. עם זאת טרחו לציין כי לא נמצאה ראיה שהגופות הגיעו ממחנות ההשמדה – אף כי אין זה נמנע שכך הדבר – אבל קרוב לוודאי, היתה מסקנתם, שהם הוצאו להורג בוינה כיוון שגילו התנגדות לנאצים".

הדילמה המוסרית שמטרידה את המנתחים היא שגם כיום האיורים המופיעים באטלס פרנקופף הם המדויקים והמפורטים ביותר שצוירו אי פעם ועולים באיכותם על כל שאר המדריכים הדומים, ובמיוחד בתיאור מערכת העצבים הפריפרית. "אני שונא לומר זאת, אבל האיורים הללו, מבחינה רפואית, הם מעבר למרהיבים ביופיים", התבטא המומחה לביו-אתיקה הרב ד"ר ג'וזף פולק מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, שעימו נועצה פרופ' מקינון. "האיורים הללו הם לצערי באמת ברמה עולמית גבוהה".

אנדריו יי אמר כי "אטלסים אנטומיים אחרים נראים חיוורים וקלושים כאשר משווים אותם למדריך המפורט הישן. "האמת היא שלכמה מאמרים שהופיעו בכתבי עת שונים צורפו איורים באיכות דומה, אך כשמדובר באיור בודד, הנכון והמדויק ביותר לבעיה הרפואית שמתעוררת, קשה למצוא כזה ונדרש לשם כך זמן רב שלסוזן מקינון לא היה כי כבר נמצאה בעיצומו של ניתוח כאשר המטופל על שולחן הניתוחים לאחר שכבר בוצעו חיתוכים".

"צבא ארה"ב עיצב מחדש ביגוד לטייסים שהתבסס על מידע שאספו הנאצים בניסוייהם בטייסים שהופלו ונשבו, כאשר המטרה היתה לבדוק סיכויי הישרדות טובים יותר בסביבה קרה", הסביר ד"ר מייקל גרודין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, מומחה לרפואה הנאצית

לצוות שהיה ליד הכירורגית הנודעת לא היו ספקות באותה נקודת זמן שהם עושים את הדבר הנכון, אבל הספקות עלו לאחר שהצוות שמע הרצאת אורח בבית החולים שעסקה ב"אטלס פרנקופף". "בעקבות מה ששמענו, החלטנו להיוועץ עם טובי המומחים ולדון בסוגיה מהי הדרך הנכונה להשתמש באיורים אלה לצורך חינוך רופאים ומתמחים צעירים או לשימוש קליני מבלי שיהיו לנו נקיפות מצפון".

יש לציין שרופאים וגם מלומדים מקיימים מזמן דיונים – ויש ביניהם שגם חלוקים בנושא הזה – האם יש מקום עדיין לעשות שימוש במידע רפואי שנאסף בידי הנאצים, במיוחד בעקבות ניסויים שהם ערכו בבני אדם, במחנות השמדה וגם כאשר בחנו בעיות רפואיות בניסויים בהיפותרמיה ותוך שימוש בפוסגנים - גזים רעילים חסרי צבע שמקורם בפסולת תעשייתית. המידע הזה נאסף מניסויים באסירי מחנות יהודים ואחרים שהוקפאו או הורעלו.

"צבא ארה"ב עיצב מחדש ביגוד לטייסים שהתבסס על מידע שאספו הנאצים בניסוייהם בטייסים שהופלו ונשבו, כאשר המטרה היתה לבדוק סיכויי הישרדות טובים יותר בסביבה קרה", הסביר ד"ר מייקל גרודין (Michael Grodin) מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, מומחה לרפואה הנאצית שכתב מאמר-נלווה בכתב העת Surgery.

"כיום, רוב המידע שמקורו בניסויים נאציים נחשב כבר לבלתי אמין מבחינה מדעית" - ד"ר גרודין גם פסק כי 'הם לא שווים דבר', ולכן קל יותר לדחות מידע זה שמקורו 75 שנה לאחר השואה. אבל לא כך לגבי מדריך פרנקופף כי גם ב-2019 , לצערנו הרב, הוא נחשב למסמך שאין דומה לו ועולה על כל האחרים בכל הנוגע לפירוט, לדיוק, לגישה הכוללנית שלו", אמרה ד"ר סבין הילדברנדט (Sabine Hildebrandt), מרצה לאנטומיה בבית הספר לרפואה של הרווארד שעימה נועצה פרופ' מקינון. "בחלקו זה משום שאנטומיה נחשבת עדיין לרפואה של המאה ה-19 ולאיש אין תמריץ להשקיע מאמץ לשפר את הטקסט הקלאסי שבמדריך כזה".

ד"ר הילדברנדט הצהירה שאיננה משתמשת במדריך פרנקופף בהרצאותיה והיא מבקשת מעמיתיה המרצים לאנטומיה לספר, לחשוף, לציין ולהדגיש בכל הרצאה את המקור המבעית של בסיס המידע בנושא הזה וכיצד הושג – מגופות של אנשים שסבלו ושהיו קורבנות לפשעים הנאציים האיומים.

אלא שבעיני פרופ' מקינון, העצות שקיבלה עד כה "לא סיפקו די הנחיות כיצד להתמודד עם דילמה מסוג זה בעת שהתעוררה, במצב שאליו נקלעתי".

"הבעיה נוגעת לשאלה עתיקת יומין, האם ניתן להפיק טוב ותועלת ממעשה רע", ציין ד"ר גרודין.

"הערך העליון בחוקי היהדות הוא החיים", הסביר למנתחת הרב פולק ששרד את מחנה הריכוז ברגן-בלזן. "אם האיורים המופיעים במדריך פרנקופף עשויים להועיל לשם הצלת חיים או להקל סבל, אין ברירה אלא להשתמש בהם. רוב הרבנים לא זו בלבד שהיו מתירים להשתמש באלה אלא אפילו היו מדגישים שזו חובה"

"הערך העליון בחוקי היהדות הוא החיים", הסביר למנתחת הרב פולק ששרד את מחנה הריכוז ברגן-בלזן לשם הגיע כילד. "אם האיורים המופיעים במדריך פרנקופף עשויים להועיל לשם הצלת חיים או להקל סבל, אין ברירה אלא להשתמש בהם. רוב הרבנים לא זו בלבד שהיו מתירים להשתמש באלה אלא אפילו היו מדגישים שזו חובה – כל עוד הרופאים, המנתחים, מורים ומדריכים של רופאים צעירים זוכרים ומזכירים את מקורם ומכבדים את זכר אלה שנרצחו כדי ליצור מידע זה. בכל פעם שמישהו משתמש באיור מספר זה, עליו לומר מהיכן הגיע".

במאמר תגובה שכתב המומחה לביו-אתיקה ארתור קפלן מאוניברסיטת ניו יורק כליווי למאמר שתיאר את המקרה ציין: "לא כל אילוסטרציה שיוצרה לצורך מסמך ומידע שחובר בידי הנאצים הם מחוץ לגבולות המוסריים. המקרה הזה ממחיש שלפחות שימוש צר מאוד במידע שניתן להגדירו שלישוני, כמו ציורים ואיורים של גופות, ניתן להגנה מבחינה אתית ומוסרית אם כוון למטרה ישירה מסוימת כדי להועיל לחולה. ניתן לראות בכך שימוש חריג של מידע קיים וזאת כאשר אין מקור מידע טוב יותר, אחר, זמין ונגיש במהירות הנדרשת".

אלא שהפרשה הנוגעת ל"אטלס פרנקופף" לא הגיעה לסיומה. לאחר כמה גלגולים, הלוחות המאוירים הם כיום בבעלות ההוצאה לאור Elsevier העוסקת בפרסום כתבי עת וספרות רפואית ומדעית. כאשר ד"ר הילדברנדט ביקרה בחודש מרץ האחרון במטה ההוצאה לאור במינכן והראו לה רבים מהאיורים המקוריים, היא ביקשה שהחברה תאפשר לאוניברסיטה הרפואית של וינה להציג חלק מהם בתערוכה מיוחדת שתעסוק בזוועות העידן הנאצי והשפעות פעילות הרופאים הנאצים על הרפואה. הנהלת חברת המו"לות בחנה את הבקשה ועירבה בכך עורכי דין, כך סיפר הרב פולק. דובר החברה הודיע בהמשך כי ההחלטה שנתקבלה היא סירוב: "האיורים לא יתפרסמו עוד, לא יושאלו לתצוגה ולא ייתרמו לגורמים אחרים".

ד"ר מקינון הודתה כי לא חשבה לשאול את המנותח – שההליך שחרר אותו סוף-סוף מכאביו – כחלק מההכנות לקראת ההליך הניתוחי ותוך מתן ההסבר הרגיל על סיכוניו, כיצד היה מרגיש אילו ידע שהרופאים שמטפלים בו "נועצו בעבודה מחקרית מהרפואה הנאצית" כדי לסייע לו. היא גם לא חשבה שעליה לספר על כך למנותח לאחר מעשה, כשנודעו הפרטים והיא עצמה התלבטה וביקשה סיוע בהתמודדות עם הדילמה הזאת.

ד"ר גרודין, שבין השאר חקר קורבנות של ניסויי הזוועה שערך ד"ר יוזף מנגלה באושוויץ, הודה כי מעולם לא חשבו על כך. "ביידוע מטופלים יש הגיון רב וצעד נוסף של הקהילה המדעית והרפואית במאמציה להשתחרר סוף-סוף מהלפיתה הרעה הזאת של מורשת הרפואה הנאצית".

נושאים קשורים:  ד"ר סוזן מקינון,  אטלס פרנקופף,  תקופת השואה,  מחנות השמדה,  ניסויים בבני אדם,  חדשות,  מגזין
תגובות
 

סיפור מדהים, מעלה סוגיה אתית/מוסרית חשובה

סיפור מדהים, מעלה סוגיה אתית/מוסרית חשובה

14.06.2019, 13:47

ברור שנהגה נכון. לפי הדין וההלכה.

הרב פנחס פרנקל
משרד הבריאות
נצר לניצולי שואה

הסיפור עצוב ומדהים כאחד.
צמרמורת...

נדמה לי שלא צוין במאמר מדוע אטלס פרנקופף משמש מוצר מצוין למנתחים. להלן הפרטים כפי שידועים לי:
המכון האנטומי שפרנקופף מונה במלחמה למנהלה, ממוקם בסמוך לעירית ווינה. לפרנקופף צץ רעיון. מכיוון שהגוויות המשמשות מקור לציורים אנטומיים אלה גוויות מעוותות המשומרות בפורמאלין, הרי שאם יימצאו גוויות כשהן עדיין חמות וטרם התקררו, יהיו התנאים בהם יופקו הציורים האנטומיים זהים לתנאים בעת ניתוח, ללא עיוותים וללא שינויים בחום הגוף. משכך הגיע פרנקופף להסכם עם העירייה, כי נידונים למוות שנתלו בחצר העירייה, בעיקר קומוניסטים ויהודים, יועברו ישירות מעמוד התלייה אל המכון האנטומי. פרנקופף דאג שצוות של ציירים יהיה מוכן לקלוט אותם ולהתחיל מיד במלאכה.
בברכה אלי ריכנטל

אנונימי/ת
14.06.2019, 20:46

מעניין, האם תערוכת הגופות המפורסמת שמטיילת בכל העולם, מוסרית מבחינתכם? למה אף אחד לא אמר מילה נגד? אפילו שהשתמשו בגופות שהאנשים תרמו או מכרו?

17.06.2019, 06:13

סוגיה של מצווה שבאה בעבירה ועוד איזו עבירה