• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
חדשות

דו"ח מדדי האיכות: ביקורת על החיסונים לתינוקות והטיפול הפסיכיאטרי בקהילה

בבחינת 54 נושאים בתחומי הרפואה השונים, ניכר שיפור עקבי ומתון ברוב המדדים אך נדרש שיפור במתן אספירין על ידי צוות אמבולנס באירוע לבבי, בהעלאת המודעות להנקה בטיפות החלב ובמעבר מאשפוז לטיפול בקהילה של חולים פסיכיאטריים

חיסון תינוקות. צילום: שאטרסטוק

משרד הבריאות פרסם הבוקר (ג') את דו"ח תכנית מדדי האיכות המציג לרוב שיפור עקבי ברמה המוסדית והלאומית שבהטמעת תרבות מדידת איכות הטיפול הרפואי. את התכנית מוביל פרופ' ירון ניב, סמנכ"ל בכיר לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות. עם זאת, הדו"ח גם הצביע על ירידה בכמה נושאים במדד ל-2018 לעומת שנה קודמת.

תכנית המדדים קיימת בישראל שש שנים. ספר הדו"ח הנוכחי, המחזיק 446 עמודים, עוסק ב-54 נושאים בתחומי הטיפול הרפואי השונים הניתנים בבתי חולים כלליים, גריאטריים, במוסדות בריאות הנפש ובתחנות טיפות חלב. בכמה מהנושאים נעשתה השנה מדידה ראשונה.

טיפול באירועים לבביים

הדו"ח מציג נתונים בטיפול באירוע לבבי חד: המדד למתן אספירין על ידי צוות אמבולנס ירד השנה מ-95% ל-90% וההסבר שניתן לכך: כנראה אי דיוק ברישום המינון וצורת המתן של הטיפול התרופתי.

במדד מסירת תוצאות האק"ג בטרם ההגעה לבית החולים לחולים עם חשד לאירוע לבבי חד (STEMI), המתפרסם השנה בפעם השנייה, שיעור העמידה במדד עלה מ-90% בשנת 2017 ל-92% ב-2018.

במדד של ביצוע צנתור לב תוך 90 דקות מההגעה לבית החולים במטופלים עם אירוע לבבי חד, שיעור הביצוע עלה מ-68% מהמקרים ב-2013 ל-91% ב-2018. אולם, עדיין יש פערים בריבוד לגיל ולמין.

במדד החדש לעניין ההמלצה לטיפול אינטנסיבי בסטטינים לחולים עם תסמונת לב כלילית חדה: העמידה במדד עלתה מ-90% ב-2017 ל-93% ב-2018. גם כאן קיים פער לפי גיל ומין המחייב תשומת לב של המטפלים.

התנהלות במצב חירום קרדיאלי בתחום הפרה-הוספיטל - מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה כשעולה חשד לדום לב: העמידה במדד עלתה ל-96%.

טיפול בשבץ מוחי

במדד הערכה לשבץ מוחי בקרב מטופלים עם חשד לאירוע חד עוד בשלב הפרה-הוספיטל: חל שיפור ניכר בעמידה במדד, מ-82% בשנת-2016 ל-96% ב-2018, כמו ב-2017. מסירת ההודעה המוקדמת לבית החולים במקרים של אירוע חד במוח על ידי צוות האמבולנס: 93% כמו בשנה הקודמת.

מדד חציון הזמן לביצוע CT או MRI בקרב חולים: עלייה מ-55 דקות ב-2015 ל-29 דקות בשנת 2018, כלומר ההמתנה התקצרה כמעט בכ-50%.

מתן טיפול תרומבוליטי תוך ורידי (PA-rt IV) או ביצוע צנתור מוחי בחולים שעבורם מתקיימת התוויה לכך: עלייה במספר המקרים המקבלים טיפול זה, מ-305 בשנת 2014 עד ל-1,638 בשנת 2018.

בביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר בבית החולים במקרה של אירוע מוחי חריף, בתוך 72 שעות מהקבלה למיון וניטור, ניכר שיפור עקבי ומשמעותי בעמידה במדד ברמה הלאומית; מ-58% בשנת 2015 ל-83% בשנת 2018.

במדד של ביצוע ניתוח שבר צוואר ירך תוך 48 שעות מכניסה לאשפוז – עלייה מ-71% בשנת 2013 ל-87% בשנת 2018. שיפור גם במדד הרצף הטיפולי בשבר בצוואר ירך, המציג את תפקוד המטופלים בכניסה וביציאה מהאשפוז במחלקות השיקום: מ-68% בשנת 2014 ל-96% בשנים 2017 ו-2018. למניעת שבר נוסף על ידי המלצה ליטול ויטמין D לאחר שבר בצוואר הירך כטיפול מונע: עלייה במדד מ-74% ב-2014 ל-96% ב-2018.

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי סביב מועד ניתוח למניעת זיהום בניתוחי מעי גס ורקטום, ניתוח קיסרי וניתוח לתיקון שבר צוואר ירך: שיפור ל-85% בניתוחי מעי ורקטום, מ-78% ל-95% בניתוחים קיסריים ומ-66% ל-88% בניתוחי תיקון  שברי צוואר הירך.

תפקוד המחלקות לרפואה דחופה

במדדי איכות התפקוד של המחלקות לרפואה דחופה - מדד זמן חציוני מההגעה לבית החולים ועד לביצוע הטריאז': הזמן האופטימלי עד לביצוע הטריאז' נקבע לעד 15 דקות. בשנת 2018 כמו בשנה קודמת הוא עשר דקות. הדו"ח מציג פערים בין בתי החולים השונים בנושא הזה וביצוע הליך הטריאז' מחייב שיפור בקרב כל נותני השירות.

במדד פניות חוזרות למלר"ד בתוך 48 שעות מהשחרור הקודם, המתפרסם השנה לראשונה, הנתון הוא 4.5% בלבד מהמקרים בשנת 2018.

בביצוע השחרור מחדר התאוששות, טיפול נאות והפחתה בדרגת הכאב ניכר שיפור הדרגתי - יותר מנותחים מדווחים על ציון הערכת כאב של 3 או פחות שעלה מ-86% ב-2016 ל-97% ב-2018.

בהערכת כאב לקשישים במחלקות שיקום כחלק מהתהליך השיקומי לשם חזרה לרמה תפקודית טובה לאחר שבר בצוואר הירך: העמידה במדד עלה בעקביות מאז הוחל במדידה זאת, מ-94% ל-97% בשנת 2018, כמו בשנה קודמת.

טיפת חלב והנקה

במדד ביקור ראשון בטיפת חלב בשבועיים הראשונים שלאחר הלידה: העמידה במדד ב-2018 עלה מעט ל-41%. בהעלאת המודעות לחשיבות ההנקה במשך ארבעה חודשים מהלידה: המדד ירד מעט ביחס למדידה קודמת ועמד ב-2018 על 68%. על הגורמים הרבים המעורבים במתן שירות זה לתת את הדעת בדבר חשיבות ההנקה ועליהם לנסות ולהשפיע בדרכה ובהסברה, ממליצים מחברי הדו"ח - "חשוב שכלל הגורמים במערכת הבריאות ומחוצה לה יירתמו למאמץ לעודד ולאפשר הנקה".

במדד תשאול לאלימות לנשים לאחר לידה, הבודק את שיעור הנשים שבוצע עבורן תשאול זה בארבעת החודשים שלאחר הלידה: שיפור משמעותי מ-53% בשנת 2016 ל-85% ב-2018.

חיסוני שגרה ופגייה

בבדיקות התפתחות תקופתיות וניטור ביצוע חיסוני שגרה – עמידה במדד מתן חיסון MMR או MMRV לפעוטות עד גיל 13 חודש עלה ל-66%, אולם למרות העלייה, "שיעור זה נמוך מדי ונדרשת המשך בחינה מעמיקה לזיהוי הגורמים המשפיעים על היעדר שיפור מספק במדד זה - זאת בייחוד לאור התפרצות החצבת בתקופה האחרונה", ציינו מחברי הדו"ח. המדד מתייחס רק למנת החיסון הראשונה בגיל 12 חודש בעוד מנת חיסונים נוספת הניתנת בכיתה א' אינה נבדקת במסגרת מדד זה. בממד החיסונים למתן ארבע מנות חיסון מחומש לפעוטות שמלאו להם 18 חודשים: שיעור העמידה במדד עמד ב-2018 על 79% לעומת 78% ב-2017.

במדד על שיעור התינוקות בגיל שבעה חודשים שקיבלו שלוש מנות חיסון נגד שעלת - אחוז העמידה במדד ברמה הלאומית בשנת 2018 הינו 62% בלבד.

במדד בדבר ביצוע בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגיל שנתיים עד שלוש: העמידה במדד ברמה הלאומית הגיעה ל-83%.

במדד הבוחן ביצוע מדידת חום גוף בכניסה לפגייה בבתי החולים הכלליים למניעת תחלואה, דימום מוחי ומוות, נמצאה עמידה נמוכה יותר במדד בקרב פגים במשקל לידה קטן (עד 1 ק"ג): שיעור העמידה במדד ברמה הלאומית עמד ב-2018 על-71%.

בריאות הנפש

המדד הבודק קיום מפגש בין הרופא המטפל והמשפחה, בתוך חמישה ימים ממועד כניסת הילד לאשפוז במחלקה הפסיכיאטרית: 80% בשנה זאת לעומת 27% ב-2016.

במדד הבוחן מתן סיכום מחלה מפורט תוך שבועיים מהשחרור, באופן המאפשר לרופא בקהילה להמשיך בטיפול המשלים והמקיף עם התייחסות לכל המרכיבים בזמן הטיפול במהלך האשפוז: ב-2018 העמידה במדד הגיעה 86% לעומת 51% בלבד ב-2015.

במדד לתיאום תור למטופל להמשך הטיפול הפסיכיאטרי בקהילה עוד בטרם השחרור מאשפוז: עלייה מ-21% ב-2014 ל-85%.

במדד אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 30 ימים, המתפרסם השנה לראשונה:  20% אשפוזים חוזרים ב-2018. "יחד עם המועצה הלאומית לפסיכיאטריה נדונה תוספת מדד של סך ימי האשפוז לשנה", צוין בדו"ח.

עוד עולה מהדו"ח כי 21% מהמטופלים שהשתחררו מבתי החולים הפסיכיאטריים ב-2018 חזרו לאשפוז בתוך 30 יום. בבתי החולים אברבנאל ולב השרון, שיעור המטופלים ששבו לאשפוז חוזר בתוך זמן קצר הגיע ל-25%. אחריהם: "שלוותה" (24%), "שער מנשה" (23%), המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע (23%), מרכז בריאות הנפש באר יעקב (23%) ו"מזור" (20%).

בתי החולים שבהם שיעורי אשפוזים נמוכים יותר הם: "גהה" (12%), מרכז בריאות הנפש בירושלים (14%), "הרצוג" (16%) ו"מעלה הכרמל" (17%). שיעור האשפוזים החוזרים בבית החולים הסקוטי הוא 2%, ברמב"ם 6%, בנהריה 7%, ב"מעייני הישועה" 7%, ב"הלל יפה" 9%, ב"זיו" 10%, ב"הדסה" ו"העמק" 11%, ב"ברזילי" ו"שיבא" 15% וב"איכילוב" –19%.

בכל שנה יש כ-20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים, חלקם חוזרים. השיעור הגבוה של האשפוזים החוזרים מצביע על בעיה במעבר מאשפוז לטיפול בקהילה ושיקום. שיעור המשוחררים מאשפוז פסיכיאטרי שנקבע להם תור להמשך טיפול בקהילה הוא 85%.

בדו"ח צוין: "המעבר מאשפוז חזרה לקהילה יכול להתאפיין בקשיי הסתגלות ובמשברים שפוגעים בהמשכיות הטיפול ובשיקום של החולים. ממחקרים שנעשו בנושא זה עולה כי 33%-65% מן החולים כלל אינם מגיעים למעקב במרפאה קהילתית. רק 36% מהמטופלים ששוחררו מאשפוז ב-2016 פנו לרופא בקהילה בתוך שבוע משחרורם. חמישית מהמשוחררים מאשפוז סובלים מבעיות חריגות הקשורות לתרופות, רבע מהן מסכנות חיים.

התמונה הגריאטרית

מדד בקרת טיפול תרופתי לקראת שחרור המטופל הקשיש מהמוסד, כחלק מהרצף הטיפולי ולשם זיהוי טיפול תרופתי מיותר, המדד המתפרסם לראשונה: העמידה במדד בקרב תשעה מתוך 14 נותני השירות שדיווחו לתכנית: מעל 85%. שיעור המטופלים שבוצע להם סיקור קוגניטיבי במהלך האשפוז ותועד במכתב השחרור: 77% ב-2018.

במדד המשלים את התמונה בתחום הגריאטרי – קיומה של שיחה לתיאום טיפול ובירור העדפות עם מאושפזים ו/או בני משפחתם עוד בחודש הראשון לאשפוז במחלקות הרלוונטיות: העמידה במדד זה עלתה מ-40% בשנת 2017 ל-73% בשנת 2018.

בתחום הגריאטריה נעשה מעקב אחרי כמה מדדים: דיכאון קליני השכיח בקרב קשישים מאושפזים הוא קריטי במתן טיפול יעיל ואיכותי ושיפור איכות החיים. המדד לאיתור והערכת הדיכאון בקשישים השוהים במחלקות תת אקוטיות מסייע בהתאמת הטיפול לחולים אלה. המדד הציג שיפור מ-75% בשנת 2016 ל-91% בשנה האחרונה.

בדיקות סקר

במדדים לבדיקת סקר לגילוי סוכרת פעם בחצי שנה, בדיקת BMI פעם בחצי שנה, פרופיל שומנים פעם בחצי שנה, מדידת לחץ דם פעם בחצי שנה, בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה ובדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים: תוצאות המדידה מלמדות על שונות גבוהה בין סוגי בדיקות הסקר, עם מגמת שיפור כללית לאורך שנות המדידה: מ-16% בביצוע בדיקת דם סמוי בצואה ב-2015 ל-34% ב-2018, ומ-52% בעמידה בביצוע בדיקת פרופיל שומנים פעם בחצי שנה ב-2015 ל-81% ב-2018 .

בדיקת כף רגל סוכרתית, מהסיבוכים השכיחים בסוכרת כדי לסייע במניעת התפתחות סיבוכים: המדד לביצוע הוטמע בבתי החולים הגריאטריים. שיעור העמידה במדד עלה ל-95% ב-2018.

ניטור מצב תזונתי לאורך כל מעגל החיים מתקופת הינקות ועד בעת הקבלה לאשפוז של קשישים - שנועד לזהות אוכלוסייה בסיכון תזונתי ולהתאים לה תכנית טיפול בהתאם: שיעור העמידה במדד עלה באופן ניכר מ-59% בתחילת המדידה ל-98% בשנת המדידה הנוכחית.

ליצמן: "המערכת ממשיכה להשתפר"

עורכי הדו"ח ציינו כי התכנית הלאומית למדדי האיכות החלה במדידה של חמישה מדדים ב-2013 והשנה כאמור מפרסמת תוצאות של 54 מדדים. "השיפור הניכר בהשגת היעדים השונים בשנת 2018 משפיע ישירות על איכות ובטיחות הטיפול הרפואי הניתן במדינה".

בהגיבו לדו"ח מסר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: ״מדדי האיכות הן מתכניות הדגל של משרד הבריאות ומשקפות מחויבות שיפור הטיפול הרפואי בכל הממדים - החל מהטיפול הקליני ועד חוויית המטופל וזמני ההמתנה. המערכת ממשיכה להשתפר והגיעה השנה לכמה שיאים חדשים. נמשיך לפעול במחויבות על מנת להעמיד למערכת הבריאות את המשאבים הדרושים להמשך קידומה".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "חשיבות התכנית למערכת – עצומה. ניתן לראות שהיא משתפרת ומגיעה לתוצאות טובות יותר הפעם. היא הרבה מעבר לאיסוף מידע אוטומטי וממדידת איכות לשם יישום האיכות בכל תחומי הטיפול. בתי החולים ממשיכים להשתפר. המחויבות שלנו היא להמשיך ולהסיר חסמים להמשך התהליך החיובי המתקיים".

פרופ' ניב הוסיף: "מדדי האיכות מכסים את כל מעגלי החיים וסוגי הטיפול ומהווים מנוף לשיפור מתמיד בתפקוד מוסדות הבריאות. מדד איכות מעודד תהליכי איכות ובטיחות ומדרבן הנהלות וצוותים לקדם נושאים החשובים לבריאות המטופלים. דוגמה טובה מהווים מדדי השבץ המוחי ומחלות הלב שהביאו לשיפור מהיר בתהליכי הטיפול".

נושאים קשורים:  דו"ח מדדי איכות,  חדשות,  מערכת הבריאות,  סגן שר הבריאות יעקב ליצמן
תגובות
 
24.07.2019, 15:37

רק אם נמדוד (ונפרסם) שינויים בשיעורי הישרדות, תפקוד-עצמאי ותחושת-בריאות, נדע מה באמת מפיקות מערכות הבריאות שלנו. תוצאות רלוונטיות למטופלים אלו הן מדדי העל שכל כך חסרים לשיפור איכות אמיתי.

אנונימי/ת
24.07.2019, 21:34

ליצמן חושב שהרבה מדדים זה איכות אבל זו אחד מהבעיות המשמעותיות של מערכת הבריאות הכושלת. לרובם אין משמעות ורק מעמיס על הצוות המטפל. כל הזמן רק מודדים ובודקים את המדידות ואין זמן לטפל באמת בחולים. המדדים צריכים להיות ספורים ולשרת את העוסקים במלאכה בשטח ולא להיות מונחתים מלמעלה, הם האמצעי ולא המטרה, כפי שהפכו אותם להיות בשנים האחרונות. המערכת הפכה עבד למדדים בניצוחה של ההנהלה. מרוב לחץ שמופעל המדדים הפכו כלי לתחרות בין הקופות ומביאים לתופעות פסולות שגורמות לחלק מהמדידות להיות לא אמינות וחסרות תועלת ומשמעות. בהסכם הרופאים ובדיוני האחיות חובה להכניס את הנושא שוב לדיונים.

אנונימי/ת
25.07.2019, 07:22

מרבית המדדים בטיפות חלב, מעמיסים עבודה מנהלתית על האחיות וגורמים לשחיקה. כמות הטלפונים והמכתבים שהאחיות מבצעות כדי שהורים יגיעו במועדים שהוכתבו על ידי משה"ב הם עצומים והם באים על חשבון הטיפול במשפחה. האחיות מגיבות בקשיחות רבה להורה שמתעכב ביום בודד לביצוע המדד במקום להיות אמפטיות ותומכות.
מדד הנקה- כבר שמענו איך אחיות מתעדות מתן תמ"ל בלבד אצל תינוקות שמקבלים הנקה חלקית כדי שלא יכנסו למדד, איך מתעדות הנקה מלאה אצל תינוקות שאינם מקבלים באופן סדיר תמ"ל וכו' העיקר כדי שהמדד יהיה גבוה.
כדי לעמוד במדד קבלה ראשונה עד גיל שבועיים בטיפות חלב בהן ביקור ראשון מסודר יכול להיות גם רק בגיל חודשיים, מזמינים לשקילה בלבד ו"כאילו" המשפחה התקבלה במועד.
שמשה"ב יתחיל לשפר באמת את המערכת במקום להכניס עוד ועוד מדדים. שיתחיל לתת תקנים לעבודת האחיות ושיפסיק להפוך אותנו למשטרת העמידה בזמנים וההנקה

אנונימי/ת
05.08.2019, 21:11

ממש לא הישג !

רישומים פיקטיבים לא נדירים !

רופא משפחה

אנונימי/ת
05.08.2019, 21:11

ממש לא הישג !

רישומים פיקטיבים לא נדירים !

רופא משפחה