מחקרים - נגיף הקורונה

ממצאי מחקר באוניברסיטת בר אילן עשויים לתרום לפיתוח חיסון פפטידי לקורונה

חוקרים מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן דיווחו על זיהוי חלק ספציפי באנטיגן המעורר תגובה חיסונית לנגיף

ד"ר מילנה פרנקל מורגנשטרן, מנהלת המעבדה לגנומיקה של הסרטן ומחשוב ביולוגי של מחלות מורכבות ב"בר אילן". פיתוח חיסון הנסמך על אפיטופים אימונו-דומיננטיים יכול לתפעל תגובה חיסונית, תאית והומורלית בבני אדם

צוות חוקרים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת ובראשו ד"ר מילנה פרנקל-מורגשטרן, מנהלת המעבדה לגנומיקה של הסרטן ומחשוב ביולוגי של מחלות מורכבות, דיווח בסוף השבוע לכתב העת MDPI-Vaccines על גילוי קבוצת אפיטופים - החלק ה‏ספציפי במולקולת האנטיגן המעורר תגובה חיסונית - שנראים כבעלי פוטנציאל חיסוני. הם נתגלו במעטפת חלבון  הנגיף SARS-CoV-2 , מחולל מחלת הקורונה.

האפיטופים מסוגלים לחולל תגובה חיסונית על ידי נוגדן וכתגובה הומורלית המתווכת על ידי התא. החוקרים סבורים כי עבודתם עשויה לתרום לפיתוח חיסון פפטידי, מורכב מחלבונים קטנים, כנגד הזיהום שמחולל הנגיף SARS-CoV-2 ולעצור את התפשטות מגיפת ה- COVID-19 ואולי פנדמיות עתידיות הנגרמות על ידי נגיפים ממשפחת הקורונה.

החוקרים מסרו כי נקטו בגישה מבוססת מחשב, שיטה מתחום הביו-אינפורמטיקה, לחקר המידע הטמון במבנה החלבון של הנגיף SARS-CoV-2 וכך הצליחו להתחקות אחרי מיקומם וזהותם של אתרים אימונו-דומיננטיים. תגובות חיסוניות המבוססות על אפיטופים מאופיינות בתקיפה של מחוללי זיהומים המציגים אפיטופים כאלה הן על ידי נוגדן והן במנגנון המתווך על ידי התא האנושי. תגובה חיסונית שכזאת מסייעת לנטרול מהיר ויעיל של מחולל המחלה.

במחקר, שבו לקחו חלק עוד ארבעה חוקרים, זוהו 15 אזורים אימונוגניים אפשריים על פני שלושה חלבונים במעטפת ה- SARS-CoV-2 וכמו כן מופו 25 אפיטופים אימונו-דומיננטיים בחלבונים האחרים של הנגיף.

כדי להוכיח שאפיטופים אלה יוכלו לשמש ליצירת חיסון, נקבע אחוז האנשים המבטאים מערך ראשי של התאמה רקמתית (MHC) המסוגל לזהות כל אחד מהאפיטופים הללו. שבעה אפיטופים נמצאו אצל יותר מ-87% מאוכלוסיית העולם הנגועה בנגיף.

לאחר מכן בוצע ניתוח של אופן ההתקשרות של האפיטופים הפוטנציאליים האלה עם MHC האנושי ופעולות הגומלין המתרחשות אחריה. הוכנה רשימה מלאה של חלבוני MHC המכירים כל אפיטופ. רשימה זו מתוארת בדיווח לכתב העת הרפואי. על התגלית הוגשה בקשה לאשור פטנט בארה"ב.

שבעת האפיטופים נבחנו בעזרת שיטות שונות כדי לוודא שאינם אלרגניים או רעילים וכי אין בהם סיכון מוגבר לחולל תגובות אוטואימוניות. בסך הכל התוצאות מצביעות על כך אפיטופים אלה יכולים להיות מועמדים ראויים כדי לשמש בחיסון יעיל. פיתוח חיסון הנסמך על אפיטופים אימונו-דומיננטיים אלה יכול לתפעל תגובה חיסונית, תאית והומורלית בבני אדם.

התקדמות נוספת במרוץ להשגת החיסון לקורונה

בסוף השבוע הודיעה חברת "מודרנה" האמריקאית שתתחיל בחודש הבא בניסוי שלב שלישי בחיסון שפיתחה - mRNA-1273 ובו ישתתפו יותר מ-30 אלף מתנדבים. בחודש שעבר דיווחה החברה על תוצאות טובות מהשלבים הראשונים של הניסוי בקרב שמונה נבדקים שחוסנו בתרכיב שלה. כולם ייצרו כמויות גדולות של נוגדנים לאחר שקיבלו את החיסון. לפני תוצאות ראשוניות, מינון של 100 מ"ג נראה כרמת המינון האופטימלית.

ד"ר טל זקס, ישראלי המשמש כראש חטיבת המחקר בחברה האמריקאית, מסר לתקשורת בארה"ב: "אנו צפויים להתחיל את השלב השלישי במחקר ומחויבים לקדם את ההתפתחויות הקליניות בצורה המהירה ביותר כדי להדגים את יכולתו של החיסון שפיתחנו כדי להפחית סיכון לחלות בקורונה". החברה מתכוונת לייצר בין 500 מיליון למיליארד מנות חיסון בתחילת 2021.

בנוסף לשני פיתוחים אלה עבור חיסון לקורונה נמצאים בשלבי פיתוח שונים בעולם לפחות עוד עשרה שנחשבים כפוטנציאליים, כך מסר ד"ר ג'ון מסקולה, ראש מרכז המחקר לחיסונים ב-NIH. "אם הכל יתנהל כשורה, אנחנו מניחים שיהיה בידינו פוטנציאל לקבלת תשובות בדבר אמינות ויעילות החיסונים עד סוף השנה".

נושאים קשורים:  בר אילן,  ד"ר מילנה פרנקל-מורגשטרן,  חיסון לקורונה,  חדשות,  מחקר,  קורונה
תגובות