• יו״ר: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר יוצא: פרופ' חיים בלמקר
  • יו"ר נבחר: פרופ' יובל מלמד
  • מזכירה: ד"ר מרינה קופצ'יק
  • גזברית: ד"ר לירון בודינגר
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
קורונה בישראל

זינוק חד בפניות בעלות אופי אובדני למוקד תמיכה נפשית ברשת

עלייה של 200% בפניות אובדניות של בני 40 פלוס למוקד סיוע נפשי | משרד הבריאות: מספר נסיונות ההתאבדות לא עלה בשנה האחרונה | יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: "נדרש קמפיין לעידוד קבלת עזרה נפשית"

מצוקה נפשית, דיכאון בתקופת מגיפת הקורונה. אילוסטרציה

גידול של 200% בפניות אובדניות נרשמו בחודשים אפריל-יולי לעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) וזאת על רקע מגיפת הקורונה. מנכ"לית העמותה, יעל לוי, מסרה על כך אתמול (ג') בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. העלייה היא בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. "לצד העלייה המספרית יש גם החמרה בתוכן הפניות. זוהתה עלייה מדאיגה במקרים של מצוקה נפשית בקרב בני 65-40  שבשגרה אינם נחשבים קבוצת סיכון".

אלא שמול נתונים אלה הציגה מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד הבריאות נתונים מהמכון לרפואה משפטית, לפיהם מספר המקרים שזוהו כנסיונות התאבדות בין מארס ועד 10 באוגוסט לא עלה ביחס לשנים הקודמות: ב-2018 היו 125, ב-2019 נרשמו 127 נסיונות התאבדות וב-2020 נרשמו 125. לדבריה, "גם נתונים שנמסרו מחדרי המיון אודות נסיונות התאבדות בין החודשים ינואר-יוני השנה לא מצביעים על עלייה: ב-2019 -3,355 נסיונות ובשמונה החודשים של 2020 - 3,056".

עם זאת אמרה כהן: "למרות שהנתונים לא מצביעים על עלייה, כל תמרורי האזהרה צריכים להיות מול עינינו בתקופה הזו. אנחנו שמחים שמספר הפניות לסיוע גדל, כי מה שמדאיג יותר הם אלה שלא פונים. בעקבות הקורונה העברו לתקציב הסיוע לגופים העוסקים בכך פי שלושה מהסכום הרגיל לצורך הפעלת קווים חמים. אנחנו רוצים שמי שחש מצוקה נפשית יפנה ויקבל מענה".

משרד הבריאות העמיד תקציבים נוספים המאפשרים לכל אדם לקבל שלושה טיפולים פסיכולוגיים מיידיים בטלפון, בלי להמתין בתור. "אנחנו בוחנים גם את עיצוב המסרים לציבור", ציינה כהן, "כדי לוודא שלצד ההוראות והאזהרות לעניין ההתנהגויות בתקופת הקורונה, הם ייתנו גם תקווה".

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהר"י, אמר בדיון: "בטיפול במשבר, אי אפשר לנתק מצוקה אחת מאחרת. מה שהופך מחשבה או מצוקה למעשה התאבדות, זה מצב נפשי של דיכאון ואותו צריך לזהות ולגדוע. אם לא נעשה את זה, נהיה אחרי הירושימה של הקורונה הישראלית. אותי מטריד שהעלייה העצומה בפניות לעמותות לא מתבטאת בהצפה של בתי חולים ומרפאות. אנשים לא מגיעים לקבל טיפול. זה קורה כי אין מודעות מספקת לאפשרויות. נדרש קמפיין שיעודד אותם לעשות זאת".

את הדיון בוועדה יזמה ח"כ סונדוס סאלח, שאמרה: "המשבר הנוכחי מחייב אותנו להציב את הנושא הפסיכולוגי על סדר היום הציבורי. צריך לדבר לא רק על בריאות הגוף אלא גם על בריאות הנפש. כמו ששואלים אדם בבידוד אם ביצע בדיקת קורונה, צריך לבדוק גם מהו מצבו הנפשי. על המערכת לאתר את האנשים ואת המצוקות שלהם. אדם במצוקה שנתקל בביורוקרטיה יוותר מהר מאוד על השירות ומצבו יתדרדר עוד יותר. השירות הפסיכולוגי צריך להיות מתוגבר ומוחרג ממגבלות הקורונה. צריך לראות ולהרגיש את המטופלים. אי אפשר לעשות את זה רק מרחוק".

ח"כ קטי שטרית הודיעה כי היא פועלת להעביר חוק להקמת רשות למניעת אובדנות: "מספר המתאבדים הרשמי מגיע בכל שנה לכ-600 אנשים ויותר. 6,400 נסיונות התאבדות בכל שנה - אלה המספרים הרשמיים, אבל ידוע שבחברות מסוימות מקרים רבים מוסתרים ואינם מדווחים".

ד"ר יואב בליי מחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר אמר: "לצערנו, במהלך השנים מערך הפסיכולוגיה הציבורית הוזנח ותורי ההמתנה לקבלת טיפול ארוכים מאוד. יש פסיכולוגיה תעסוקתית שיכולה לתת מענה למפוטרים ולאנשים שנפגעו כלכלית מהמשבר, אבל כיום יש רק חמישה פסיכולוגים תעסוקתיים בשירות הציבורי בכל הארץ. צריך לשלב גם פסיכולוגים בקבלת ההחלטות ולתגבר את המערך בתקנים נוספים ברשויות המקומיות, בבתי החולים, בתחנות בריאות הנפש. איפה שצריך, העלויות הן צנועות".

נושאים קשורים:  תמיכה נפשית,  קורונה,  נסיונות התאבדות,  ד"ר יואב בליי,  ד"ר צבי פישל,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
20.08.2020, 09:01

מדוע נראה שיש לנו מונופול על בחירת הפרט?
אדם שבוחר לסיים את חייו זו זכותו המלאה. אולם, אם פונה לסיוע - יש להעמיד לרשותו את כל המקורות לעזרה