החוקרים ביקשו לבחון את התחלואה הפסיכיאטרית הקשורה להפרעות שימוש באלכוהול והפרעות שימוש בטבק, בקרב גברים ונשים הטרוסקסואליים/ות, ביסקסואלים/ות והומוסקסואלים/ות בארצות הברית. כמו כן, ביקשו לבדוק האם גורמים הקשורים לסטרס, מנבאים תחלואה נלווית.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בנתונים מהסקר האפידמיולוגי הלאומי בנושא מצבים הקשורים לאלכוהול (סך הכל 36,309 נבדקים בין השנים 2012-2013), על מנת לבחון את ההיארעות המשולבת של הפרעות שימוש באלכוהול וטבק, עם הפרעות חרדה, מצב רוח והפרעת דחק פוסט-טראומטית בשנה קודם, בחלוקה על פי הזהות המינית (הטרוסקסואלית, ביסקסואלית והומוסקסואלית) והמין הביולוגי. החוקרים בחנו גם את הקשר בין גורמים הקשורים לסטרס והתמיכה החברתית, לבין נוכחות של תחלואה נלווית.
החוקרים מצאו כי תחלואה נלווית הייתה שכיחה יותר בקרב נשים ומיעוטים מיניים, במיוחד נשים ביסקסואליות. כמו כן, נמצא כי יותר ממחצית מהנבדקים הביסקסואלים (55%) וההומו-סקסואליים (51%) שעמדו בקריטריונים להפרעת שימוש באלכוהול בשנה האחרונה, היו בעלי תחלואה נפשית, בהשוואה לשליש מהנבדקים ההטרוסקסואלים שעמדו בקריטריונים בשנה שעברה. זאת ועוד, דיווחו על הבדלים דומים בנבדקים שעמדו בקריטריונים להפרעת שימוש בטבק. החוקרים מצאו כי בקרב מיעוטים מיניים, תדירות ההפליה בשל הנטייה המינית (טווח יחסי הסיכויים המותאמים - 1.08-1.10), מספר אירועי החיים הסטרסוגניים (טווח יחסי הסיכויים המותאמים - 1.25-1.43) ומספר חוויות הילדות השליליות (טווח יחסי הסיכויים המותאמים - 1.04-1.18), היו קשורים באופן מובהק לסיכוי גבוה יותר לתחלואה נלווית. לבסוף, נמצא כי תמיכה חברתית משמעותית יותר הייתה ביחס הפוך באופן מובהק לקיום של תחלואה הנלווית להפרעות בשימוש בטבק (טווח יחסי הסיכויים המותאמים - 0.96-0.97).
החוקרים הגיעו למסקנה כי יש צורך בתוכניות המשלבות מניעה וטיפול בהפרעות שימוש בחומרים עם הפרעות בבריאות הנפש, במיוחד עבור אנשים המזדהים כמיעוט מיני. הם סבורים כי גורמי הדחק המוגברים שחווים אנשים אלו, עשויים לתרום לרמות גבוהות יותר של תחלואה נלווית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
