• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

במאבק היקר נגד המגיפה, האם יש תג מחיר לחיים?

עבורנו, אנשי מערכת הבריאות, קדושת החיים היא צו מתמשך, וכך היא צריכה להיות עבור כל אחד מתושבי ישראל, גם אם הוא כלכלן, כי אחרת נוותר על ערכינו כחברה

ההטבה ניתנת רק לעובדים שנדרשו באופן אינטנסיבי ומובהק לעסוק ישירות בטיפול בחולים. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

"האם חייהם של 500 איש שווים 10 מיליארד שקלים?" שאלה הכותרת למאמרה של מירב ארלוזורוב ב"דה מרקר". "עם עודף תמותה של 10% - האם מגיפת הקורונה היא באמת אסון לאומי?", שאלה  לקראת הסגר הראשון הכותרת בעיתון, "האם 10,000 מתים שווים 140 מיליארד שקל?".

מה כן שווה את המחיר? למשל, האם היינו כמו באיטליה, שם מת מקורונה 1 מכל 1,000 איטלקים, או בארה"ב ובבריטניה, שם נפל חלל של 1 מכל 1,000 תושבים? האם יש "תג מחיר" לחיים?

אז אצלנו המספרים בינתיים אחרים. "רק" 1 מכל 3,000 תושבים נפטר מקורונה, וגם אם האחד הזה הוא מבוגר, ראוי שמאמר חז"ל "שכל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו" יהיה נר לרגלי כולנו, גם לרגלי הכלכלנים.

טיפלנו בחולי הקורונה במחלקות וביחידות לטיפול נמרץ שהקמנו כהרף עין במרתפים ובחניונים והם שרדו טוב יותר מאשר במקומות מפוארים בעולם, אליהם נשאנו עינינו ומהם למדנו טרם המגיפה

נר זה גייס אותנו, הצוותים הרפואיים, למאמץ כביר במשך החודשים האחרונים כדי להציל כל אחד, גם אם הוא מבוגר, גם כשהמאבק נראה לפרקים חסר תקווה, וגם אם היה מאוד יקר ו"לא כלכלי". נר זה שלח אותנו לסגר ועוד סגר ועוד סגר, בשם השמירה על חיי אזרחי ישראל.

משרד הבריאות סופג ביקורת מכל עבר, אבל אם תעצרו ותחשבו, אנחנו, במערכת הבריאות, מילאנו את תפקידנו בצורה מופתית מאז פרוץ המשבר: חתרנו למגע והתנדבנו לטפל בחולים במחלה שלא הכרנו תוך סיכון עצמי. עברנו מיידית לעבודת משמרות כדי לטפל בגל הראשון של המגיפה כי זה היה צו השעה. טיפלנו בחולי הקורונה במחלקות וביחידות לטיפול נמרץ שהקמנו כהרף עין במרתפים ובחניונים והם שרדו טוב יותר מאשר במקומות מפוארים בעולם, אליהם נשאנו עינינו ומהם למדנו טרם המגיפה.

נאלצנו להתמודד במשך חודשים ארוכים עם אטימות האוצר ואנחנו נאלצים להתמודד איתה עדיין ביחסו לצוותים הרפואיים בנושא הבידוד וקיום הסכם הקורונה. למרות כל אלה, אנחנו ממשיכים בכוח מלא, כי זה הצו המוסרי והמקצועי שלנו – להציל חיים!

ראויה הביקורת הנוקבת על אוזלת ידה של המדינה לאכוף בידוד על החוזרים מחו"ל, לסגור ישובים אדומים ולהעניש קולקטיבית את כל תושבי המדינה בסגרים כלליים או ליליים

עבורנו, כל אחד מ-3,225 חללי הקורונה הוא כישלון מתסכל, גם אם היה מבוגר, ואולי בגלל שהיה מבוגר. הרי גם בשגרה, רוב רובם של אזרחי ישראל הצורכים שירותי בריאות הם מבוגרים מעל גיל 60. עבורנו "קדושת החיים" היא צו מתמשך, וכך היא צריכה להיות עבור כל אחד מתושבי ישראל, גם אם הוא כלכלן, כי אחרת נוותר על ערכינו כחברה.

ראויה הביקורת הנוקבת על אוזלת ידה של המדינה לאכוף בידוד על החוזרים מחו"ל, לסגור ישובים אדומים ולהעניש קולקטיבית את כל תושבי המדינה בסגרים כלליים או ליליים. ראויה הביקורת על  העדר גיבוי הכלכלי לבעלי עסקים גדולים כקטנים שהביא אנשים לקריסה ולפת לחם.

צריך לברך את משרד הבריאות שבשקט העריך לפני חודשים רבים את הטכנולוגיות הנכונות של החיסונים, רקם קשרים, חתם על חוזים וקנה "תקווה" אצל מספר חברות עוד בשלב הפיתוח. צריך לברך את ראש הממשלה, כעומד בראש המערכת, שהתערב ומימש חוזים אלה והביא לנו את החיסונים מוקדם מהצפוי.

כולי תקווה כי לאחר שנאלצנו להוציא מעל  100 מיליארד שקל כדי להציל אלפי חיי אדם, כי לא היינו מוכנים דיינו, תימצא התוספת של חמישה מיליארד השקלים לבסיס תקציב מערכת הבריאות מדי שנה

החיסון כאן אך הסכנה טרם חלפה. הנגיף מנצל כל הזדמנות של מפגש משפחתי וחברתי כדי לתקוף. אז עד ש-70%-80% מתושבי ישראל יחוסנו בחודשים הקרובים, עלינו להמשיך ולשמור על מסיכה, ריחוק ומניעת התקהלות. צריך להמשיך לעשות ויתורים זמניים שישמרו על חיינו ויאפשרו לנו, בקופות החולים, בבתי חולים וביחידות לטיפול נמרץ, לעמוד בפרץ ולהמשיך לשמור על קדושת החיים.

כולי תקווה שבתום המגיפה וההבנה שחוסנה של מדינת ישראל תלוי לא רק בחוסנה הבטחוני, אלא גם בחוסנה הבריאותי, ולאחר שנאלצנו להוציא מעל  100 מיליארד שקל כדי להציל אלפי חיי אדם, כי לא היינו מוכנים דיינו, תימצא התוספת של חמישה מיליארד השקלים לבסיס תקציב מערכת הבריאות מדי שנה, כדי שנוכל לשקמה ולבנותה, להיערך להזדקנות האוכלוסיה תוך שמירת כבוד האדם במחלקות האשפוז, בחדרי המיון ובקופות החולים.

ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים ב"שיבא", יו"ר ארגון רופאי המדינה

נושאים קשורים:  ד''ר זאב פלדמן,  סגר,  מערכת הבריאות,  משבר הקורונה,  תחלואה ותמותה,  דעות,  חדשות
תגובות

המאמר עוסק בויכוח שחי וקיים במטריקס דימיוני שבו הכלכלה והבריאות מייצגים אינטרסים מנוגדים. שטות גמורה שגם אם 99% מאמינים בה כעובדה- עדיין שטות גמורה היא. האמת היא שהמדינות שהצילו יותר חיי אדם, באמצעות צעדים "דרקוניים" גם הגנו על הכלכלה ואת היחס הזה בין כלכלה לבריאות היינו אמורים ללמוד כבר לפני 17 שנים, כאשר מגיפת הסארס בה חלו 8,000 איש בלבד גרמה לנזק של 30 מיליארד דולר שרק מקצתו יוחס לצעדי ההגנה וההשבתה של ממשלות.

אנונימי/ת
05.01.2021, 00:22

תרצה להרחיב במה התבטאה ההגנה על הכלכלה?