• יו״ר: ד"ר יובל מלמד
  • יו"ר יוצא: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר נבחר: ד״ר מרינה קופצ׳יק
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
דעות

כשהרופא הופך לשופט - קביעת אחוזי נכות בוועדות רפואיות

בבית הספר לרפואה אין מלמדים קביעת נכות והדברים נרכשים תוך כדי עבודה בוועדות | עו"ד רובינשטיין מעיד כיצד כמעט נפל בפח "המתחזים" בהיות חבר בוועדה רפואית ועמד לקבוע אפס אחוזי נכות לנכה קשה

"המומחים הרפואיים בוועדות מהווים גוף מעין שיפוטי, ובין השאר עומדת להם חסינות מתביעות בנזיקין, בדומה לשופטים אם טעו טעות חמורה ובכך גרמו לנזק". צילום: אילוסטרציה

כפועל יוצא מהמקרה הטראגי של איציק סעידיאן הביאו כלי התקשורת השונים בשבוע החולף את זעקתם המרה של נפגעים אשר בעת הישיבה בוועדה הרפואית - "מול רופאים חשדניים",  כפי שהתבטא אחד מהם - חוו בגופם ובנפשם חוויה שלילית שמקורה ביחס פוגע ולא ראוי מצד הרופאים חברי הוועדה. נפגע אחר שנפצע קשה בקרב עם מחבל חש השפלה של ממש, כאשר אחד הרופאים גער בו בצעקה שהוא אינו סובל מבעיות רפואיות. יתרה מכך הרופא אף האשים אותו: "... ושבאתי לגנוב כסף מהמדינה ולבזבז להם (לרופאים) את הזמן" (ידיעות אחרונות 18.4.21).

הרופאים בוועדה הדנים בקביעת הנכות פועלים על פי דין, לפי מבחנים לקביעת דרגות נכות,  לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) או חוק הביטוח הלאומי. תפקידם של הרופאים בוועדות הרפואיות הוא להכריע, בתביעה של הנפגע מול הנתבעים, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי, כך שלפנינו מצב שבו הרופא – שמקצועו הוא לאבחן ולטפל – נעשה "שופט" וזו הסיבה שהמומחים הרפואיים בוועדות מהווים גוף "מעין שיפוטי", ובין השאר עומדת להם חסינות מתביעות בנזיקין, בדומה לשופטים אם טעו טעות חמורה ובכך גרמו לנזק. בדומה לשופטים, גם לרופאים בוועדות ישנם "כללים לפסילה" וכמובן הם נדרשים ל"מזג שיפוטי" ולא יעלה על הדעת שחלילה יפגעו בנבדק, או ישפילוהו.

נבדק שסבל מפגיעה בגב התלונן, כי התבקש על ידי האורטופד בוועדה להתכופף. זווית הכיפוף (שכמעט לא השתנתה ממצב של עמידה ישרה) כנראה לא תאמה את ציפיית הרופא בדבר גמישות עמוד השדרה, והרופא רכן קדימה על גב הנבדק בכוח, במטרה להדגים שעמוד השדרה שלו מסוגל לכיפוף.

בדומה לשופטים, גם לרופאים בוועדות ישנם "כללים לפסילה" וכמובן הם נדרשים ל"מזג שיפוטי" ולא יעלה על הדעת שחלילה יפגעו בנבדק, או ישפילוהו

לפני מספר שנים הוגשה תביעה נגד קצין התגמולים בה נטען כי "הוועדה נהגה באלימות ומשוא פנים בכך שכינתה אותו אידיוט...". הוועדה הכחישה את המיוחס לה וטענה כי כינתה אותו "הדיוט". השופטת חדוה וינבאום וולצקי מביהמ"ש המחוזי בתל אביב קיבלה את טענת הוועדה שקראו לו "הדיוט", אך קבעה כי: "אמירת הדיוט לנכה או לנבדק אינה במקומה וחזקה על הרופאים שיבינו ששימוש בביטוי זה אין מקומו בבדיקת נכה...", ופסקה להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר.

זה מספר שנים מחייבים את הרופאים בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי, כתנאי למינוים כרופא המוסמך לקבוע שיעור נכות, לעבור הכשרה ייעודית. במסגרת זו גובשה על ידי המרכז האקדמי ללימודי המשך באוניברסיטת תל אביב תכנית לימודים, הכוללת הקניית ידע באשר לכללים החלים לגבי המעמד המשפטי, הסמכויות, החובות והתפקידים של הרופאים בוועדות הרפואיות, וכן של הנפגעים. אני מלמד בקורס ומדגיש כי הרופא בוועדה משול לאריה מלך החיות, אך לא חופשי בטבע אלא כזה הנתון בסוגר. יש לו סמכויות אולם הוא כפוף לחוקים, לפסיקת בתי המשפט ולכללי אתיקה.

פרק חשוב עוסק במתחזים. כשדברים בסיפור או בבדיקה "אינם מתחברים" לרופא, עולה סוגית ההתחזות. לעתים הטוען לפגיעה אינו משתף פעולה או מגזים בתלונות או בהתנהגות בבדיקה במטרה לזכות בנכות. תגובת הרופאים עלולה להיות כעס על הנבדק שעורך "הצגה" או מנסה "לעבוד עלינו". התוצאה היא אובדן אמון בנבדק, מצב העלול לקפח אותו. האנקדוטה מספרת על נבדק המפגין בפני הרופאים בוועדה צליעה קשה, וכשהרופא שואל "איך היתה ההליכה שלך לפני התאונה", הריהו מתיישר וצועד כדגלן בטקס ממלכתי.

כדי למנוע אסונות כדוגמת איציק סעידיאן, על העוסקים במלאכה לדאוג לקבלת עדויות המפקדים בשטח שיוצגו בפני הוועדה, ולצרף לוועדות פסיכיאטרים בעלי יכולת מקצועית מוכחת דיה

במקרה אחד, בהיותי חבר בוועדה, כמעט נפלתי בפח בכיוון ההפוך ו"המתחזה המגזים" היה לאמיתו נכה קשה למרות הבדיקה הנוירולוגית התקינה. היה זה נפגע עבודה כבן 50, נשוי ואב לארבעה, רצף מזה כ-25 שנים. שלש שנים קודם, במהלך עבודתו, נשבר דיסק מתכת שפגע במצחו מעל לגבה משמאל. בהדמיה אובחן שבר בגולגולת באזור הפגיעה, כשבמוח באונה המצחית מדיאלית פזורים שבבי מתכת ועצם. אלה הוצאו בניתוח. CT מיד לאחר הניתוח הראה שנותרו עוד מספר רסיסים והוא נותח בשנית.

הוא שוחרר "במצב כללי טוב ללא חסר נוירולוגי". בבדיקתו כעבור כשלש שנים "הציג" חולשה ניכרת בפלג גוף ימין, בקושי ענה לשאלותיי ולא שיתף פעולה. מהתיעוד הרפואי עלה שלאחר התאונה לא חזר לעבודתו, והתפתח שינוי קשה באישיות שהתבטא באפאטיות, בחוסר יוזמה, אימפולסיביות ואלימות בבית.

נוכח השיתוק שהציג שלא היה לו תימוכין בממצאי הבדיקה ובמיקום במוח, תגובתי הראשונית היתה שמדובר בהצגה שמסקנתה: אפס אחוזי נכות. אולם, במחשבה שנייה, כנוירוכירורג שניתח פגיעות מוחיות מסוג זה, "ראיתי" לנגד עיני את מנתח המוח של הנפגע שואב את רסיסי העצם והמתכת יחד עם רקמת המוח באונה המצחית השמאלית. התעקשתי שתבוצע בדיקת MRI להדגמת המוח בבסיס הגולגולת  ושעד אז לא נערכה על ידי הרופאים המטפלים, וזו הדגימה "חור שחור" במימדים של 4X3 ס"מ, שמשמעו חסר רקמת מוח באותו אזור.

הנפגע סבל מ"תסמונת פרונטלית" טיפוסית, שקל מאד להחמיצה בהעדר הפרעות תחושתיות או מוטוריות, וקבענו לו שיעור נכות של 100%. את חטאי (כמעט) אני מזכיר, הואיל ולא הייתי רחוק משיקולי חוסר רגישות לקבוע לו אפס אחוזי נכות.

בבית הספר לרפואה אין מלמדים קביעת נכות, והדברים נרכשים תוך כדי עבודה בוועדות. אחת הבעיות הקשות העומדות בפני הרופאים בוועדות היא כאשר לנבדק אין קטיעה או שיתוק או ממצא בולט בהדמיה, והרופא נדרש להקדיש זמן בניהול השיחה כדי להבין עד כמה שרוי הוא במצוקה.

כדי למנוע אסונות כדוגמת איציק סעידיאן, על העוסקים במלאכה לדאוג לקבלת עדויות המפקדים בשטח שיוצגו בפני הוועדה, ולצרף לוועדות פסיכיאטרים בעלי יכולת מקצועית מוכחת דיה, שידרוש השקעה כלכלית, שכן ביקורם – ההכרחי והנכון יש לומר – של הרמטכ"ל או של שר הביטחון אצל המשפחה לאחר מעשה כשלעצמו אינו די, וחשוב לעמוד על העובדות הרפואיות כהווייתן ובמלואן.

הכותב הוא שותף במשרד עו"ד ד"ר א. רובינשטיין – ש. יקירביץ, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, נזקי גוף ותובענות ייצוגיות. מומחה לנוירוכירורגיה.

(המאמר בחלקו התפרסם לראשונה בידיעות אחרונות")

 

נושאים קשורים:  ד"ר אבי רובינשטיין,  ועדה רפואית,  קביעת נכות,  משרד הביטחון,  המוסד לביטוח לאומי,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
06.05.2021, 19:06

במידה דומה, בזעיר אנפין- רופאים בצבא ומחוץ לצבא המטפלים בחיילים במרפאות או במיון, ושואלים את עצמם אם המטופל מנסה \'להוציא גימלים\' או לקבל טיפול רפואי.
אנחנו מסוגלים לטפל במי שמעוניין בטיפולנו. כשהמטופל משקר, או שיש לו אינטרס לשקר- אנחנו בבעיה. לא תמיד אפשר בבדיקה ראשונית לקבל מספיק אינפורמציה כדי לשלול את האפשרות שהמטופל דובר אמת. הפניות לבדיקות וייעוצים נוספים הם עומס מוגזם על המערכת.

אנונימי/ת
07.05.2021, 14:29

הפניות היתירות של נכים ובאי כוחם לוועדות הרפואיות במחוז ירושלים אינן נובעות מ\"יחס תקין\" כלפיהם לעומת מחוזות אחרים. עורכי דין העידו כבר בתקשורת, שבירושלים מקבלים, משום מה, אחוזי נכות גבוהים יותר. המניע הכספי בתעשייה זאת תמיד מוצנע לטובת תלונות על \"יחס\", ומצד הרופאים בלבד. כל זמן שהמערכת רק תתגונן ולא תבחן גם את חלקם של משתתפי התעשייה, תוצאות הרפורמות למיניהן תהיינה תמיד חלקיות, שוליות ולא מועילות.

אנונימי/ת
11.05.2021, 13:35

הבעיה איננה במישור הטכני של האבחון. זה ניתן לשפר בקלות. הבעיה הינה בתחום היחס של הרופא לנבדק. מנסיון בשתי ועדות רפואיות היחס וההתנהגות של הרופאים בשתי הועדות אחת של משרד הבריאות ואחת של בטוח לאומי היו נוראיות. כרופא בכיר, התנהגותם הייתה תריכ להביא להעמדתם לדין משמעתי בועדת האתיקה בהר״י או במשרד הבריאות. (שתי אופציות שלא קיימות במציאות). וכל זה כשידעו שאני רופא בכיר וליויתי קרוב עם נכות מוחלטת. אמנם אישרו הכל אבל היחס היה משפיל מבזה ולא אנושי. לא יחס המצופה מרופא לאדם כלשהו.