דו"ח המבקר

ב-227 רשויות מקומיות בישראל אין מענה הולם לנפגעי חרדה

מבקר המדינה מתריע מפני סגירת מרכזי החוסן בשל חוסר תקצוב ומצביע על מחסור בפסיכיאטרים לטיפול בשעת חירום: "מתעצם הצורך לבחון את תגבור המערך הטיפולי בנפגעי חרדה בתקופה זו"

תושבות אשקלון באזור נפילת טיל בעת מבצע צבאי בעזה. צילום: פלאש 90

נושא הטיפול בנפגעי חרדה – מהבעיות הבולטות שעלו בימים האחרונים בעקבות ירי הרקטות והטילים מעזה ליישובים בישראל – עלה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג'). הדו"ח מציין בביקורת כי ניכר היעדר אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן, אין מתאם בין גודל הרשויות בארץ לבין מספר מרפאות בריאות הנפש בשטחן וניכר מחסור בכוח אדם לטיפול בחירום, בעיקר ברופאים פסיכיאטרים.

הדו"ח מגדיר מי הם נפגע חרדה ואת חשיבות הטיפול בהם: "נפגעי חרדה הם אנשים שנכחו באירוע טראומטי, במהלכו חשו סכנה ממשית לשלמות הגוף, הנפש או החיים והם מגיבים באופן נפשי ופיזי לאותו אירוע. הטיפול בנפגעי חרדה חיוני ביותר להחזרת יכולת התמודדותם של הנפגעים במקרים שבהם התגובה אינה חולפת והם אינם מסוגלים לחזור לשגרת יומם, וכן למניעת הפרעות ממושכות וחמורות יותר".

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מ- 2018, שעוסק בהפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום, מגדיר את התפיסה וההפעלה של שירותי חירום לאירועי דחק באוכלוסיה אזרחית ומפרט חמישה מעגלים לטיפול בנפגעי חרדה. הראשון מתייחס לסיוע ראשוני ומיידי בשטח האירוע, וארבעת המעגלים האחרים כוללים טיפול נפשי בנפגעי חרדה במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים ומשרד הבריאות, במרכזי החוסן - ברשויות שבהן הם קיימים - ובאתרי דחק של בתי החולים הכלליים.

בישראל 50 מרפאות בריאות נפש של קופות החולים ברחבי הארץ שאמורות לתת מענה לנפגעי חרדה בחירום. בישראל גם 11 מרכזי חוסן ברחבי הארץ, ותקציבם בשנת 2019 עמד על כ- 18 מיליון שקל. בשנה שעברה היו 451 נפגעי חרדה שטופלו בשירות הפסיכולוגי חינוכי ביישובי עוטף עזה.

על פי הדו"ח, שכמובן איננו מציג עדיין נתונים הקשורים במבצע הלחימה הנוכחי, כ-14,000 נפגעי חרדה טופלו באתרים ייעודיים בשנים 2017-2019, כאשר כ-4,700 נפגעי חרדה טופלו במסגרת נוהל חרדה של המוסד לביטוח לאומי. בשנים הללו, תשלומי הביטוח הלאומי לנפגעי חרדה עמדו על כ-14 מיליון שקל.

מבקר המדינה בדק את היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בחירום בשנים 2017-2019. הבדיקה נערכה ב-12 רשויות מקומיות, במשרד הבריאות ובמחוזות צפון, חיפה ודרום של המשרד, בשירות הפסיכולוגי הייעוצי שבמשרד החינוך, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, במוסד לביטוח לאומי, במשרד ראש הממשלה, במשרד לשוויון חברתי, במשרד העלייה והקליטה, במשרד הביטחון וברשות החירום הלאומית (רח"ל), בארבע קופות החולים ובארבעה בתי החולים ברזילי, זיו, סורוקה ורמב"ם.

בביקורת עלה כי ניכר היעדר אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן, ולא קודמו שני מיזמים של השלטון המרכזי בנושא, למרות העבודה המאומצת שהושקעה בהם: השולחן העגול בנושא "מתחברים לחוסן בחירום", שהוביל משרד ראש הממשלה ב-2016-2017 וכן התכנית הלאומית להקמת מרכזי חוסן בפריסה ארצית, שנדונה בוועדת ההיגוי העליונה למרכזי חוסן בהובלת משרד הבריאות (מ-2019).

עוד עלה כי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מ-2018 בנושא "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום" צמצם כשליש מאתרי הטיפול הייעודיים, מ-75 אתרים ל-50 מרפאות הפרוסות ב-30 רשויות מקומיות מתוך כלל 257 הרשויות, ועולה החשש כי לא ניתן יהיה לתת מענה הולם לנפגעי חרדה בשעת חירום בשאר 227 הרשויות המקומיות.

כן עלה כי אין מתאם בין גודל הרשות לבין מספר המרפאות בשטחה, וכי במחוזות צפון וחיפה המונים כ-2.2 מיליון תושבים, יפעלו 11 מרפאות לשעת חירום, ובמחוז דרום המונה 1.4 מיליון תושבים יפעלו 7 מרפאות ממוגנות לשעת חירום. ב-50 המרפאות האמורות ניכר גם מחסור בכוח אדם לטיפול בחירום, בעיקר ברופאים פסיכיאטרים. הדברים עלו גם בהליך שיתוף הציבור שנערך.

בנוסף נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא הוכנס תקציב מרכזי החוסן, כ-18 מיליון שקל, בשנת 2019, לבסיס התקציב של משרדי הממשלה המשתתפים במימונו, ובשנים 2017-2019 נדרש איגום תקציבי שנתי מן המשרדים לצורך הפעלתם. עובדה זו גורמת לחוסר ודאות בהפעלת מרכזי החוסן ובניהולם התקציבי ואף מעלה חשש לסגירתם.

בהקשר לטיפולים במרכזי החוסן, עלה מהדו"ח כי מרבית הטיפולים במרכז החוסן במועצה האזורית אשכול למשל – כיום מהנפגעות העיקריות מירי הרקטות - ניתנים כטיפול משפחתי וקבוצתי וכי במרכז החוסן בשדרות מרבית הטיפולים ניתנים לילדים, לנוער ולמבוגרים. בשנים 2018-2019 טיפלו המרכזים בכ-5%-8% מכלל תושבי הרשויות.

בנוסף מצא המבקר כי משרד הבריאות מבצע לעתים ביקורות במרכזי החוסן, אולם אין בידי המשרד דו"חות הנוגעים לביקורות אלו. סיכומי בקרה שנתיים לא הועברו על פי נוהל מרכזי החוסן לוועדת ההיגוי העליונה, והאחרונה לא קבעה מדדי הצלחה ובקרה בתחומי העיסוק של מרכזי החוסן, למרות החלטתה לעשות כן. מדדים אלה חיוניים לפיקוח ובקרה יעילים על תפקוד מרכזי החוסן.

עוד עלה כי על אף הגידול שחל במספר הבקשות המוגשות לוועדת חריגים במשרד החינוך על בסיס רפואי הנובע מעומס רגשי, משרד החינוך נתן הקלות נקודתיות בלבד ולא הכין מתווה כולל לנושא בחינות הבגרות ולקבלתם של תלמידי יישובי עוטף עזה למוסדות אקדמיים, על רקע מצב המתח הבטחוני המתמשך באזור.

על סוגיית העברת המידע בין גורמי הטיפול השונים כתב המבקר: "נמצאה אי העברת מידע על נתוני נפגעי חרדה המטופלים בין גורמי הטיפול השונים - מרכזי חוסן, קופות החולים ובתי החולים - לבין הרשויות המקומיות ולפיכך היא מעוררת קשיים במתן המענה לנפגעי חרדה ברשויות המקומיות. כמו כן, אי העברת המידע בין מרכזי החוסן לבין השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) עלולה אף ליצור כפל טיפול בתלמידים ובבני משפחותיהם".

בנוסף עלה כי אין מענה מספק בחירום לנפגעי חרדה תושבי הרשויות המקומיות באזור הצפון, ולפיכך חלק מהרשויות פועלות למתן פתרונות מקומיים, לרבות המשך הפעלת אתרי טיפול ייעודיים בתחומן. כך גם בערים הגדולות שנבדקו.

בעקבות הדו"ח הקודם, הוקם בשנת 2015 מרכז החוסן הבדואי, אשר נועד לענות על צרכיהם הייחודים של תושבי הרשויות הבדואיות. עם זאת, בשנת 2019 טופלו במרכז זה כ-100 איש מתוך אוכלוסיה המונה מעל רבע מיליון איש.

לחיוב צוין בדו"ח כי פורום קו העימות פעל מיוזמתו להקמת שני מרכזי חוסן באזור הצפון על בסיס תקציב שהקצה משרד הביטחון להקמתם. כמו כן, יש צוינה יוזמת המועצה האזורית גולן לפתיחת מרכז זה, שהוקם במימון משרד הרווחה במטרה לסייע במוכנות ובהיערכות המועצה לשעת חירום.

לאחר שתושבי אזור הדרום ועוטף עזה התלוננו בימים האחרונים כי ההמתנה לתור לקבלת טיפול נמשכת לעתים מעל שלושה חודשים, הדגיש מבקר המדינה בסיכום פרק זה בדו"ח שלו: "בשנה החולפת השלמנו דו"ח מקיף על  היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום. היערכות מיטבית לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום נסמכת בראש ובראשונה על קיומה של אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן החברתי, שייעודה להפחית את מספר הנזקקים לטיפול. לפיכך יש לפעול לקידומן ולמימושן של התכניות בנושא.

"בד בבד על משרד הבריאות לפעול בשיתוף הרשויות המקומיות להסדרת מענה טיפולי כולל לנפגעי חרדה בחירום, באופן המותאם לצרכיה של כל רשות. בצל האירועים הבטחוניים הקשים הפוקדים השבוע את ישראל "מתעצם הצורך לבחון את תגבור המערך הטיפולי בתקופה זו, ולערוך את ההתאמות הנדרשות לטיפול בקבוצות אוכלוסיה בסיכון, אגב ניצול הניסיון שנצבר מן הטיפול בנפגעי חרדה לשם מתן מענה נפשי רחב יותר".

נושאים קשורים:  נפגעי חרדה,  מרכזי חוסן,  פסיכיאטרים,  חדשות,  דו"ח מבקר המדינה,  בריאות הנפש
תגובות