• יו״ר: ד"ר יובל מלמד
  • יו"ר יוצא: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר נבחר: ד״ר מרינה קופצ׳יק
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
מחקרים

האם המצב הנפשי משפיע על תפקוד הכליות?

חוקרים בחנו את הקשר בין המצב הנפשי לתפקוד הכלייתי ומצאו קשר סיבתי בין מאפיינים נפשיים שונים לבין התפקוד הכלייתי והסיכון לאי ספיקת כליות

אורולוגיה, אבנים בכליות בקרב נשים (צילום: אילוסטרציה)
אורולוגיה, אבנים בכליות בקרב נשים (צילום: אילוסטרציה)

רווחה פסיכולוגית ירודה היא תופעה שכיחה בקרב חולים עם תפקוד כלייתי לקוי, לכן ההשפעה הסיבתית של הרווחה פסיכולוגית על תפקוד הכליות הינה נושא הדרוש חקירה.

בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology פורסם מחקר של רנודמיזציה מנדלית (Mendelian randomization - יMR), נעשה שימוש בכלים גנטיים לבחינת אפקט (affect) חיובי, שביעות רצון מהחיים, תסמיני דיכאון ונוירוטיות על בסיס מחקר מטה-אנליזה של GWASי(genome-wide association study) שנערך על נבדקים מאירופה.

ניתוח MR ברמת הסיכום (Summary-level MR [SMR]) בוצע באמצעות מידע אודות 567,467 נבדקים ממוצא אירופי שנאסף ממאגר הנתונים CKDGen, ובנוסף בוצע ניתוח MR מבוסס ציון-אלל על נתונים ברמת הפרט (individual level) של 321,024 משתתפי ה-White British UK Biobank.

בניתוח SMR של נתוני המאגר CKDGen נמצא כי תסמיני דיכאון היו גורם סיבתי מובהק לפגיעה בתפקודי הכליות (אס"כ כרונית, יחס סיכונים [OR]: 1.45; רווח בר-סמך 95%: 1.07 עד 1.96; שינוי eGFR [%] בטא 2.18-; רווח בר-סמך 95%: 3.61- עד 0.72-), ממצא שאושש גם בניתוח רגישות חסין לפליאוטרופיה.

נטייה גנטית לאפקט חיובי הייתה קשורה באופן מובהק לתפקוד כלייתי טוב יותר (אי ספיקת כליות [אס"כ] כרונית, יחס סיכונים: 0.69; רווח בר-סמך 95%: 0.52 עד 0.91, שינוי eGFR [%] בטא 1.50; רווח בר-סמך 95%: 0.09 עד 2.93). ניתוח MR של רגישות אישש את התוצאה ביחס לאי ספיקת כליות כרונית, אך התוצאות בנוגע ל-eGFR לא היו מובהקות.

בניתוח של שביעות הרצון מהחיים ושל נוירוטיות נמצאה סיבתיות שאינה מובהקת. עם זאת, שביעות רצון מהחיים ואפקט חיובי נמצאו כקשורים באופן סיבתי לאי ספיקת כליות כרונית ולערך eGFR גבוה במסגרת ניתוח MR מבוסס ציון-אלל של בנק הרקמות הבריטי, לאחר תקנון רב-משתני. לעומת זאת, ציון האלל של נוירוטיות היה מקושר לסיכון מוגבר לאי ספיקת כליות כרונית ול-eGFR נמוך יותר, וציון האלל של תסמינים דיכאוניים היה מקושר ל-eGFR נמוך יותר, ללא קשר מובהק ל-CKD.

לסיכום, על גורמי מערכת הבריאות בתחום הנפרולוגיה להכיר את הקשר הסיבתי שבין רווחה פסיכולוגית לתפקוד כליות ולקחת אותו בחשבון במסגרת ניהול החולים.

מקור: 

Park, S et al. Journal of the American Society of Nephrology. 2021 Jun 1;32(6):1484-1496.doi: 10.1681/ASN.2020071086.

נושאים קשורים:  מחקרים,  אי-ספיקת כליות,  דיכאון,  נוירוטיות,  תפקוד כלייתי
תגובות