• יו״ר: ד"ר יובל מלמד
  • יו"ר יוצא: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר נבחר: ד״ר מרינה קופצ׳יק
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
מחקרים

טיפול אינטרנטי קוגניטיבי-התנהגותי יעיל וכדאי כלכלית

חוקרים מצאי כי טיפול אינטרנטי קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול יעיל וכדאי כלכלית עבור בני נוער הסובלים מחרדה חברתית

23.08.2021, 15:30

חרדה חברתית היא הפרעה אשר מופיעה בילדות הקשורה מצוקה מתמשכת והוצאות כספיות גבוהות הן עבור הפרט והן עבור החברה בכללותה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול מבוסס ראיות, אשר הוכח במחקרים ככלי טיפולי יעיל במצבים של חרדה חברתית אך זמינותו מוגבלת.

במחקר זה ביקשו חוקרים לאמוד את היעילות והכדאיות הכלכלית של טיפול אינטרנטי קוגניטיבי-התנהגותי במצב של חרדה חברתית בקרב בני נוער, בהשוואה לטיפול אינטרנטי תמיכתי.

החוקרים ערכו ניסוי קליני מבוקר חד-סמיות להוכחת יעילות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לעומת קבוצת ההשוואה. למחקר גויסו משתתפים מיחידת מחקר השייכת לשירותי בריאות הנפש לילדים ונוער בשטוקהולם שוודיה בין ה-1 בספטמבר 2017 ל-31 באוקטובר 2018, כאשר המשתתף האחרון סיים את תקופת המעקב בת ה-3 חודשים במאי 2019. משתתפי המחקר היו בני נוער בין גילאי 10-17 עם אבחנה של חרדה חברתית, וכן הוריהם. שתי שיטות הטיפול כללו 10 מודולים אינטרנטיים, 5 מודולים להורי המטופלים ו-3 מפגשי וידאו עם מטפל. במסגרת המחקר בוצעה הערכה עם סמיות של ה-Clinician Severity Ratingי(CSR) על פי ה-Anxiety Disorder Interview Schedule, אשר היווה תוצא ראשי, 3 חודשים לאחר תום הטיפול. טווח ה-CSR הוא בין 0-8 כאשר ציון 4 ומעלה מעיד על היתכנות גבוה של הפרעת חרדה חברתית. תוצאים משניים כללו תפקוד כללי וסטטוס אבחנה של חרדה חברתית על פי מעריך בעל סמיות; דיווח של ילדים והוריהם על תסמינים של חרדה חברתית או דיכאון; וכן הוצאות הקשורות לבריאות.

במחקר זה נמצאו 307 בני נוער המתאימים להשתתפות, מתוכם עברו 103 הקצאה אקראית לאחת משתי שיטות הטיפול. לשיטת הטיפול האינטרנטי הקוגניטיבי-התנהגותי הוקצו 51 בני נוער, בעוד שלקבוצת הטיפול האינטרנטי התמיכתי הוקצו 52. הגיל הממוצע של המדגם היה 14.1 (ס"ת – 2.1) ו-77% מהמשתתפים היו נשים.

תוצאות המחקר הדגימו שהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היה יעיל יותר באופן מובהק בהשוואה לטיפול התמיכתי בהפחתת חומרת הסימפטומים של חרדה חברתית. ציון ה-CSR הממוצע של קבוצת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי היה 5.06 (ס"ת – 0.95) ו-3.96 (ס"ת – 1.46)  בתחילת הניסוי ולאחר 3 חודשים, בהתאמה. מנגד, ציון ה-CSR הממוצע של קבוצת הטיפול התמיכתי היה 4.94 (ס"ת – 0.94) ו-4.48 (ס"ת – 1.3)  בתחילת הניסוי ולאחר 3 חודשים, בהתאמה. עוד נמצא במחקר כי היה הבדל מובהק סטטיסטית של d=0.67 (רב"ס 95% - 0.21-1.12) בין הקבוצות בציון ה-CSR. בדומה לכך, נצפו הבדלים מובהקים, בגדלים שונים, בין הקבוצות בכל התוצאים השניוניים למעט איכות חיים הקשורה לילד. בבדיקת הכדאיות הכלכלית, הדגימו תוצאות המחקר יעילות של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי על פני הטיפול התמיכתי, כאשר הגורמים הכלכליים המשפיעים ביותר על החיסכון היו בהוצאות על תרופות (p=0.02) ותפוקתיות בבית הספר (p=0.047) בקבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. למעט ניסיון התאבדות אחד בקבוצת הטיפול התמיכתי, לא נצפו אירועים חריגים חמורים בשתי קבוצות הטיפול.

במחקר שהשווה בין טיפול אינטרנטי קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול אינטרנטי תמיכתי בקרב ילדים ובני נוער הסובלים מחרדה חברתית, נמצא כי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי היה יעיל יותר וכדאי כלכלית בקרב אוכלוסייה זו. החוקרים מניחים כי יישום של שיטת הטיפול האינטרנטית יכולה להביא לעלייה משמעותית בזמינות הטיפול היעיל עבור בני נוער עם חרדה חברתית.

מקור: 

Nordh M. et al. JAMA Psychiatry (2021). https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2021.0469

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסיכותרפיה,  טיפול אינטרנטי,  טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
תגובות