• יו״ר: ד"ר יובל מלמד
  • יו"ר יוצא: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר נבחר: ד״ר מרינה קופצ׳יק
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
תיאור מקרה

תיאור מקרה: קטטוניה כתסמין ראשון לדמנציה עם גופיפי לואי

המקרה המדווח הראשון של קטטוניה כתסמין ראשון של DLB אשר אובחן באמצעות ביו-מארקרים

קטטוניה כתסמין לדמנציה. אילוסטרציה

כתב העת American Journal of Case Reports פרסם לאחרונה מקרה שהתרחש ביפן, בו אישה בת 92 שאובחנה עם קטטוניה אובחנה בבית חולים פסיכיאטרי כסובלת מדמנציה עם גופיפי לואי (DLB). התסמינים שלה בעת הקבלה לבית החולים הפסיכיאטרי היו ערפול הכרה, גמישות שעווה (מצב בו אדם קופא בתנוחה הגופנית בו משאירים אותו), היא לא דיברה ולא נענתה לפקודות.

למטופלת לא היתה היסטוריה רפואית או משפחתית של מחלות פסיכיאטריות או ניווניות. טיפול בלורזפם במשך חודש לא שיפר את התסמינים שלה. בעבר פנתה פעמים רבות לבית החולים בשל נדודי שינה.

שנה לפני האשפוז הנוכחי, המטופלת טופלה ברמלטון נגד נדודי שינה. נשללה אצלה דמנציה אחרי שקיבלה ציון MMSE של 21/30 ומשום שהיא ביצעה מטלות יומיומיות כמו קניות וטיולים ללא עזרה.

כשפיתחה את תסמיני הקטטוניה, בדיקות הדם והאלקטרואנצפלוגרפיה שלה היו תקינות. MRI מוח הראה ניוון מוחי מפוזר ולוקואריוזיס (שינויים בחומר הלבן של המוח). ציון מבחן הקטטוניה BFCRS שלה היה 37/69. היא טופלה באמנטדין במשך שבועיים, והקטטוניה שלה כמעט עברה, אך בדיקות לאחר מכן הצביעו על אובדן זיכרון, תפישה חזותית לקויה  וחוסר התמצאות.

כדי לקבוע מה גרם לפגיעה הקוגניטיבית של המטופלת, בוצעה בדיקת הדמיה לדמנציה עם גופיפי לואי. המטופלת לא סבלה מהמאפיינים קליניים של DLB (הזיות ויזואליות, פרקינסוניזם, שינויים קוגניטיביים, הפרעת התנהגות בשנת חלום) וגם לא נמצאו אצלה משקעי עמילואיד. אולם, נמצאו אצלה שני ביו-מארקרים במיפוי לב 1231-MIBG והדמיה של טרנספורטר דופמין, אשר הביאו את הרופאים לאבחן אצלה DLB.

כחצי שנה אחרי ששוחררה מבית החולים, היא החלה לסבול מהזיות ויזואליות, פרקינסוניזם (איטיות תנועה ומיעוט תנועה). תסמינים אלה אישרו שהיא סובלת מ-DLB.

הרופאים ציינו שזה המקרה המדווח הראשון של קטטוניה כתסמין ראשון של DLB, אשר אובחן באמצעות ביו-מארקרים. הם סבורים שהקטטוניה נגרמה על ידי הפרעה בוויסות של המערכת הדופמינרגית בשל ה-DLB, לאור תפקידה המשוער בפתופיזיולוגיה של קטטוניה. מנגנון דומה עשוי להתבטא בקטטוניה המתרחשת במחלת פרקינסון, שכן גם זו מחלת גופיפי לואי. אולם, החוקרים מציינים כי באופן תיאורטי, קטטוניה אמורה להתפתח אחרי שתפקוד לקוי של המערכת הדופמינרגית גורם ל-DLB, ולא לפני כן.

מחברי המאמר ציינו שהיו מעט מאוד דיווחים על קטטוניה במקרי DLB, כנראה משום שנוירולוגים לא אבחנו קטטוניה כיוון ש- DLBבדרך כלל מלווה בתסמינים חוץ-פירמידיים. הסבר נוסף הוא שקטטוניה עלולה להתרחש עקב פעילות יתר במקביל של הקולטן N-methyl-d-aspartate (NMDA) ותפקוד לקוי של המערכת הדופמינרגית במוח.

העובדה שהקטטוניה עברה אחרי מתן אמנטדין, תרופה שפועלת על הרצפטורים של NMDA ודופמין, מצביעה על כך שהמערכת הדופמינרגית והגלוטמטרגית היו מעורבות בקטטוניה של החולה.

קטטוניה יכולה להיות קשורה למגוון הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, כולל הפרעות במצב הרוח, פסיכוזה, שימוש בסמים והפרעות ניווניות. הטיפול הסטנדרטי הוא בנזודיאזפינים כגון לוראזפאם ודיאזפאם, תרופות אנטי-פסיכוטיות, אנטגוניסטים של קולטן NMDA (אמנטדין או ממנטין),  זולפידם היפנוטי או נזעי חשמל אם אין תגובה לטיפול תרופתי.

החוקרים ציינו שחולי DLB רגישים מאוד לתרופות אנטי-פסיכוטיות ולכן הטיפול בהם אינו מומלץ. טיפול בנזעי חשמל אינו מומלץ אצל קשישים, ולכן טיפול באמנטדין הוא הבחירה ההגיונית ביותר עבור חולי DLB שאינן מגיבים לבנזודיאזפינים.

בנוסף לתסמינים העיקריים שתוארו לעיל, גוברת המודעות לכך שתסמינים מוקדמים של DLB יכולים לכלול הזיות חזותיות, דיכאון והפרעת התנהגות בשנת חלום. מחקר שנערך לאחרונה על 234 מטופלים הראה כי התסמינים הקשורים ל-DLB נבדלים בין גברים ונשים בעת האבחנה. כמעט מחצית מהנשים הציגו תחילה תסמינים פסיכיאטריים ולהרבה יותר נשים היו הזיות שמיעה מאשר לגברים. לעומת זאת, אצל גברים היה שיעור גבוה יותר באופן משמעותי של הפרעת התנהגות בשנת חלום, פרקינסוניזם וירידה בחוש הריח.

נושאים קשורים:  תיאור מקרה,  חדשות,  קטטוניה,  דמנציה,  פגיעה קוגניטיבית,  פסיכיאטריה
תגובות