• יו״ר: ד"ר יובל מלמד
  • יו"ר יוצא: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר נבחר: ד״ר מרינה קופצ׳יק
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
מגזין

טיפול פסיכולוגי בבריאות הנפש: יעילות ועלות-תועלת

האם הקצאת המשאבים הנוכחית לטיפול פסיכולוגי במערכת הבריאות הציבורית היא אופטימלית? סקירה

המנגנון וההליך שבו הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות בוחרת כיצד להקצות את המשאבים הנוספים לסל הבריאות ועדכונו בטכנולוגיות ותרופות חדשות זוכים לאמון ציבורי רב. תורמים לכך גורמים רבים, ביניהם הרכב ועדה רחב הכולל נציגי ציבור מתחומים שונים ומגוונים וכן הליך סדור, מקצועי ושקוף.

השירותים הקיימים בסל השירותים באופן קבוע והקצאת המשאבים אליהם וביניהם, לעומת זאת, מנוהלים באופן שוטף ולא זוכים לתשומת לב ציבורית ומקצועית רבה כל כך. בנוסף, תיתכן הטיה לטובת החדש והמבוסס על טכנולוגיה על פני גישות ותיקות שאינן מבוססות על התקדמות טכנולוגית. בשל הדומיננטיות של השיח הרפואי בקרב מקבלי ההחלטות בממסד, תיתכן הטיה לטובת טיפול הנמצא במוקד ההתעניינות הרפואית כגון תרופות ופרוצדורות על פני טיפולים רפואיים שמי שאמונים עליהם אינם רופאים.

טיפול פסיכולוגי לסוגיו (פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי) נכלל כבר בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בסעיף 22ד. נוסף על כך, טיפול פסיכותרפויטי, המוסדר בחוק הפסיכולוגים בסעיף 9ב, נכלל בסל השירותים בבריאות הנפש שהאחריות לו עברה מידי המדינה לידי קופות החולים בשנת 2015. מדובר בטיפול הנכלל בסל השירותים וניתן במסגרות הציבוריות זה שנים רבות. עם זאת, זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי ארוכים ביותר ולכן נדיר שהוא משמש כטיפול קו ראשון. במקומות רבים בפריפריה ובעיקר ביישובים ערביים הוא כמעט ואינו קיים במערכת הציבורית כלל (1).

במאמר הנוכחי אתייחס לעלות ולתועלת של טיפול פסיכולוגי מול חלופות טיפוליות אחרות, לרבות טיפול תרופתי אשר ועדת הסל מחליטה על מימונו. אתמקד ביעילות, בבטיחות ובעלות של טיפול פסיכולוגי לפי מצב הידע המחקרי העדכני וכן בחישובי עלות-תועלת וחיסכון כלכלי הנובע מצמצום צריכת שירותי בריאות בקהילה ובאשפוז, קיטון בקצבאות נכות על רקע נפשי וכן במספר ימי מחלה כדי להעלות לדיון את השאלה האם הקצאת המשאבים הנוכחית לטיפול פסיכולוגי במערכת הציבורית היא אופטימלית.

שיעור הסובלים ממצוקה נפשית והנטל הכלכלי הנגזר מכך

הפרעות בתחום בריאות הנפש גורמות ל-7% מנטל התחלואה העולמי הכולל (Global burden of disease) וכן ל-19% מכלל שנות הנכות Years lived with disability) (2)). ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בכל רגע נתון 10% מאוכלוסיית העולם סובלת ממצוקה נפשית ובין 3% ל-5% נזקקים לטיפול (3). למצוקות פסיכולוגיות השפעה דרמטית על יחידים, משפחות וקהילות והנטל הכלכלי שלהם עומד על כ-4% מהתוצר (4). האומדנים האלה אינם כוללים מצוקות שאינן הפרעות פסיכיאטריות אך יכולות להוות סיבה לפנייה לטיפול (5), כגון בעיות ביחסים קרובים כמו בין הורים וילדים או בני זוג או מקרים של התעללות והזנחה. רמת הסבל או היכולת להיעזר מטיפול בפניות מהסוג הזה אינה בהכרח נמוכה יותר ופעמים רבות גדולה יותר מאשר במקרים שבהם נענים הקריטריונים למתן אבחנה פסיכיאטרית מלאה. לדוגמה, אדם שעבר התעללות נוטה להאשים את עצמו במה שקרה לו ואינו מסוגל לייצר יחסי קרבה ואמון. הוא חש בודד ומיואש אך אינו עונה לקריטריונים של הפרעה פוסט טראומטית או הפרעה אחרת.

יעילות פסיכותרפיה

מטה אנליזות על מאות מחקרים לאורך עשרות שנים מצאו כי טיפול פסיכולוגי לסוגיו (מעבר להפרעות או תנאים שונים) יעיל בהפחתת מצוקה נפשית ובשיפור תפקוד חברתי, תעסוקתי ומשפחתי. גדלי האפקט הטיפולי של השיפור בשני ניתוחי העל הגדולים ביותר היו 0.47 ו-0.85 (6), גדלי אפקט בינוני וגבוה הרבה מעבר לרף הנדרש לצורך יעילות קלינית. ניתוחי העל כללו מחקרים מבוקרים ומחקרי שדה וכן מצוקות בכל הטווח, מנסיבות חיים המהוות מוקד של תשומת לב קלינית, הפרעות חרדה ודיכאון קלות, הפרעות חמורות ועמידות לטיפול וכן הפרעות אישיות והפרעות פסיכוטיות.

מחקרי עלות-תועלת מקנדה, צרפת ובריטניה מצאו כי ההשקעה בפסיכותרפיה מחזירה את עצמה במלואה ואף יותר מזה על ידי צמצום קצבאות נכות, הוצאות על בריאות, אשפוזים, ימי מחלה ופרישה מוקדמת

מספר מחקרים מצאו כי טיפולים ארוכים יותר הביאו לעמידות טובה יותר של האפקט הטיפולי ואף להמשך שיפור לאחר תום הטיפול (7, 8). בעוד שלשיטות טיפוליות שונות יש דרך שונה להגדיר הן את הבעיות והן את המטרות הרצויות וישנם שיקולים קליניים מבוססי מחקר להתאמת טיפול למטופל ספציפי, אין עדות עקבית לכך שיש עדיפות לשיטת טיפול אחת על פני האחרת במה שנוגע לשיפור סימפטומטי בסוף הטיפול (9). לא נמצא יתרון בעל משמעות קלינית לשיטות טיפול ממוקדות טראומה על פני שיטות טיפול שאינן ממוקדות טראומה (10). כמו כן, לא נמצא יתרון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) על פני טיפול דינמי בהפרעות חרדה (11) או דיכאון (12).

בטיחות פסיכותרפיה

טיפול פסיכולוגי הוא טיפול בטוח ביותר. הוא כולל מפגש בין-אישי והחלפת מילים בלבד. אין בו שימוש בפרוצדורות חודרניות או בחומרים שיכולה להיות להם השפעה על מערכות שונות בגוף. טיפול פסיכולוגי עלול להיות קשה לפרקים ולהביא לבכי, באחוז מסוים מהטיפולים לא יהיה שיפור ואף תהיה הרעה בחומרת הסימפטומים, ובמקביל לטיפול יכולים להיות שינויים בהיבטים משפחתיים או תעסוקתיים של המטופל שעלולים להיות קשים וכואבים גם הם ויש מי שמתייחס לאפשרויות האלו כאל תופעות לוואי (13).

הן היעילות והן הבטיחות של טיפול פסיכולוגי טובות מאלו של טיפול תרופתי פסיכיאטרי ובעוד שקיים קשר מבוסס בין טיפול פסיכולוגי לחיסכון כלכלי למבטח ולמשק, אין מידע המצביע על קשר דומה בין טיפול פסיכיאטרי תרופתי לחיסכון כלכלי

עם זאת, חשוב לזכור כי חוסר שיפור או אפילו המשך הרעה של המצב אינו מוגדר באופן רגיל כתופעת לוואי אלא נכלל בחישובי היעילות ואחוז המגיבים לטיפול. שינויים בחיים בעלי היבטים חיוביים ושליליים גם יחד אינם מוגדרים גם הם כתופעות לוואי של טיפול רפואי. אנשים עשויים לחוות שינויים ביחסים הזוגיים או התעסוקתיים שלהם במקביל לטיפול רפואי תרופתי או אחר, וייתכן שלמצב הרפואי או לטיפול עצמו יש השפעה על ההיבטים הללו אבל אלו אינן תופעות לוואי בריאותיות, הן אינן מסכנות חיים וקשה לטעון לקשר סיבתי בינן לבין הטיפול.

אורך ועלות ממוצעת של טיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי בישראל

נתוני משרד הבריאות אינם כוללים דיווח על מספר פגישות ממוצע בטיפול פסיכולוגי/ פסיכותרפויטי. הדיווח הממוצע מתייחס ל"מגעים" וכולל בסל אחד הערכה ראשונית, מעקב תרופתי, התערבות פסיכו-סוציאלית וטיפול פסיכולוגי לסוגיו השונים. בשנת 2017 ממוצע המגעים בקופות השונות למבוגרים וילדים נע בין 6.51 ל-8.21 למטופל (1), אך לא ניתן ללמוד מכך על אורך הטיפול הפסיכולוגי הממוצע.

במחקר שבחן תיקים רפואיים ונערך במחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית על פני 16 שנה ו-1,675 מקרים של פסיכותרפיה פרטנית במבוגרים, נמצא כי מספר הפגישות הממוצע עמד על 28.86. חישוב ששקלל את מסלולי מתן הטיפול השונים הביא להערכה כי מחיר פגישה טיפולית הוא 184.5 שקל ולפיכך עלות טיפול ממוצע למבטח עומד על 5,324 שקל (14). למרות שאינני מכיר נתונים מספריים, סוד גלוי הוא שהרוב המכריע של הטיפולים הפסיכולוגיים הקליניים בישראל ניתנים בשוק הפרטי ולא במערכת הציבורית. אין במערכת תקנים לרוב הפסיכולוגים המומחים ובנוסף לכך התקנים הם לחצאי משרה, כך שגם העובדים במערכת הציבורית עובדים לרוב בהיקף דומה בקליניקות פרטיות. זאת, בשונה מהמצב במערכת הבריאות בכלל, לפיו אחוז המימון הציבורי של ההוצאה על בריאות עמד בשנת 2019 על 64% (15).

הקשר בין טיפול פסיכולוגי להוצאות על בריאות, נכות וימי מחלה

ספרות מחקרית רבה עוסקת בקשר בין בריאות נפשית, בריאות גופנית ופסיכותרפיה. גורמים פסיכולוגיים משפיעים על מצבים בריאותיים כרוניים (16, 17). נתונים מתיקי ביטוח רפואיים מצביעים על כך שלאנשים הסובלים מדיכאון יש הוצאות גבוהות יותר על בריאות בשל מגוון תנאים כגון השמנת יתר, סוכרת, אסתמה, אפילפסיה ובעיות לב בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (18).

מחקרים רבים מצאו קשר בין טיפול פסיכולוגי להפחתה בשימוש בשירותי בריאות ובהוצאות על שירותי בריאות (19). מחקר שנערך בגרמניה על מדגם גדול מאוד מצא גידול בצריכת שירותי בריאות בשנה שלפני הטיפול הפסיכולוגי, ולאחריו הפחתה בצריכה זו ובימי מחלה (20). מחקרי עלות-תועלת מקנדה, צרפת ובריטניה מצאו כי ההשקעה בפסיכותרפיה מחזירה את עצמה במלואה ואף יותר מזה על ידי צמצום קצבאות נכות, הוצאות על בריאות, אשפוזים, ימי מחלה ופרישה מוקדמת (22, 23, 21).

בשל ההבדל באופן שבו מתנהלות מערכות בריאות במדינות שונות, יש חשיבות לאישוש ממצאים אלה גם במערכת הבריאות הישראלית. הקשר בין טיפול פסיכולוגי לירידה בהוצאות וצריכת שירותי בריאות אושש במחקר ישראלי שבחן טיפול פסיכודינמי (14). סך החיסכון לאורך שלוש שנים עמד על 3,666 שקל והשתווה ל-69% מהעלות של טיפול ממוצע. הירידה בסך ההוצאה בהשוואה של השנה לפני והשנה שאחרי הטיפול הפסיכולוגי עמדה על 10%. מרכיבי הירידה היו בעיקר ביקורי רופאי משפחה ורופאים מומחים, בדיקות הדמיה ועלויות של טפסי 17 אחרים. עם זאת, המחקר לא בחן את הקשר לאשפוזים פסיכיאטריים וימי מחלה, שנמצאו כמרכיבים מרכזיים בחיסכון הנובע מטיפול פסיכולוגי, כך שהערכת החיסכון שבו היא בהגדרה הערכת חסר והחיסכון האמיתי, הן לקופות החולים והן למדינה ולמשק, ככל הנראה גדול יותר.

אין טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי ארוך במערכת הציבורית. במקרים שבהם ניתן טיפול פסיכולוגי, התדירות היא של פעם בשבוע והאורך מוגבל. האפשרות לתת טיפול כזה למי שלא הגיב לטיפול הקיים - לרוב טיפול תרופתי - דורשת הקצאת משאבים נוספים

במחקר זה, כמו במחקרים מהעולם, נמצאה עלייה בהוצאות על בריאות בשנה שלפני הטיפול הפסיכולוגי בשיעור של 14.8% וירידה במהלכו שנשמרה לאחר מכן לאורך כל תקופת המעקב. המלצות המדיניות העיקריות הנובעות מהממצאים הן: א. הפניה להערכה פסיכולוגית את מי שמפגין גידול פתאומי, ללא הסבר פיזיולוגי, בצריכת שירותי הבריאות. ייתכן שהעלייה נובעת מסומטיזציה של מצוקה נפשית לא מטופלת; ו-ב. הגדלת הזמינות של טיפול פסיכולוגי.

השוואת בזק לתרופות פסיכוטרופיות

טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים אינם בהכרח חלופות אלו של אלו וישנם מקרים שבהם יש יתרונות לטיפול משולב על פני מונותרפיה (24, 25). קיימת אמנם חפיפה בין טיפולים תרופתיים וטיפולים פסיכולוגיים במטרה להפחית מצוקה וכן מטרות נוספות כגון הרחבת התובנה העצמית, שינוי אישיותי, שיפור ברמת היחסים הבין-אישיים ועוד. עם זאת, בפועל, פעמים רבות ההחלטה לגבי סוג הטיפול מתקבלת על בסיס זמינות בלבד וטיפול פסיכולוגי ותרופתי מהווים חלופות.

במובן זה, המציאות במערכת הקיימת דומה לזו שוועדת הסל מתמודדת איתה – משאבים מוגבלים וצורך לחלק את העוגה בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי, תוך הבאה בחשבון של יעילות, בטיחות ועלות. סקירה מפורטת של יעילות, בטיחות ועלות כמו גם חישובי עלות-תועלת של טיפול תרופתי פסיכיאטרי היא מעבר למה שהטקסט הנוכחי מתיימר לכלול. אתייחס לכמה נתונים כלליים כדי להדגים את הצורך בחשיבה שיטתית, שקופה ועדכנית, הכוללת מעורבות של נציגי ציבור, על הקצאת משאבים גם בתוך המערכות הקיימות.

גדלי האפקט ואחוז המגיבים לטיפולים תרופתיים בקטגוריות שונות

גודל האפקט של נוגדי דיכאון וחרדה הוא 0.3 (26). גודל אפקט כזה מעיד על תועלת ממוצעת קטנה בעקבות הטיפול ומעלה ספקות בנוגע להיותו משתלם בחישובי עלות-תועלת. ניתוח על של 167 מחקרים על פני 60 שנה מצא כי גודל האפקט של תרופות נוגדות פסיכוזה הוא 0.38, כאשר 51% בקבוצת הטיפול הגיבו באופן מינימלי לטיפול, לעומת 30% שהגיבו באופן מינימלי בקבוצת הפלסבו. 23% בקבוצת הטיפול הגיבו באופן טוב לעומת 14% (27) בקבוצת הפלסבו. הן גודל התועלת הממוצעת והן שיעור המטופלים המפיקים תועלת מהטיפול נמוכים באופן יחסי.

לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה עלולות להיות תופעות לוואי, ביניהן: בעיות בתפקוד המיני, בחילה, כאבי ראש, ישנוניות וכאבי בטן (28, 29). מטופלים רבים מפסיקים את השימוש בתרופות נוגדות פסיכוזה בשל התחלואה היאטרוגנית ותופעות הלוואי שאינן נסבלות עבורם (30).

בכל הנוגע לקשר בין טיפול תרופתי פסיכיאטרי להוצאות על בריאות, ימי מחלה ונכות, יש מחסור במידע. מעט המחקרים הקיימים הם מתאמיים בלבד והממצאים אינם מתכנסים לתמונה בהירה.

אין בידי נתונים על העלויות של טיפול תרופתי פסיכיאטרי, אך יש לזכור כי בעוד שטיפולים פסיכולוגיים ניתנים במערכת הציבורית לתקופה קצובה, טיפולים תרופתיים נוטים להימשך שנים ארוכות, במקרים רבים לתמיד, ולכן יש יסוד להניח כי העלות המצטברת הינה משמעותית. באופן השוואתי ניתן לראות כי ככלל, הן היעילות והן הבטיחות של טיפול פסיכולוגי טובות מאלו של טיפול תרופתי ובעוד שקיים קשר מבוסס בין טיפול פסיכולוגי לחיסכון כלכלי למבטח ולמשק, אין מידע המצביע על קשר דומה בין טיפול פסיכיאטרי תרופתי לחיסכון כלכלי.

החלופה של טיפול פסיכואנליטי (8) לא עמדה, למיטב ידיעתי, בפני חברי ועדת הסל כאשר אישרו להכניס את התרופה קטמין בעלות של 26,000 שקל למטופל במקרים של דיכאון עמיד לטיפול תרופתי. לכאורה, היות שטיפול פסיכולוגי כבר כלול בסל, החלופה של פסיכואנליזה אינטנסיבית וארוכה כבר קיימת כקו הראשון או השני. בפועל, למעט פרויקטים ייעודיים שבהם יש מעורבות של עמותות או מתנדבים, אין טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי ארוך במערכת הציבורית. האפשרות לתת טיפול כזה למי שלא הגיב לטיפול הקיים (לרוב טיפול תרופתי בלבד. במקרים שבהם ניתן טיפול פסיכולוגי, התדירות היא של פעם בשבוע והאורך מוגבל) דורשת הקצאת משאבים נוספים ובמובן זה ראוי היה שוועדת הסל תדון בו כחלופה.

סיכום והמלצות

קיים ידע מחקרי רב על טיפול פסיכולוגי לסוגיו השונים (פרטני, זוגי, קבוצתי ומשפחתי) ובמגוון גישות (דינמית, קוגניטיבית התנהגותית, מערכתית ועוד). קיימות עדויות אמפיריות חזקות ליעילות ולבטיחות שלו לאורך זמן במגוון רחב של מצוקות והפרעות נפשיות. בנוסף, קיים גוף ידע מחקרי משמעותי שמצביע על כך שטיפול פסיכולוגי מוביל לירידה בשימוש בשירותי בריאות ובהוצאות על בריאות וכן לחיסכון בקצבאות נכות על רקע נפשי ובימי מחלה, ולפיכך הוא מהווה השקעה משתלמת לאחר בחינה של עלות-תועלת הן ברמת המבטח והן ברמת המדינה והמשק.

המחסור החריף בטיפולים פסיכולוגיים בשירות הציבורי בבריאות הנפש  הוא עדות להקצאת משאבים לקויה גם בתוך האילוצים הקיימים. הליך בחינה סדור ושקוף שיערב בתוכו גם נציגי ציבור ממגוון תחומים, כפי שנעשה בוועדת הסל, עשוי להביא לשיפור המצב בתחום הזה וייתכן שגם בתחומים נוספים הקיימים בניהול השוטף של סל שירותי הבריאות. כדי לקיים הליך הערכה נדרש בשלב הראשון איסוף מידע על הטיפול הפסיכולוגי הניתן בשירות הציבורי בבריאות הנפש. המצב הנוכחי, שבו נכללים באותו סל של "מגעים" סוגי התערבויות רבות ושונות כל כך, לא מאפשר לבחון את הקצאת המשאבים הקיימת.

המלצה נוספת היא בחינת החלופה של טיפולים פסיכולוגיים בכל מקרה שעומדת בפני ועדת הסל טכנולוגיה או התערבות חדשה בתחום בריאות הנפש. באופן כללי יותר, נראה כי הכללת חישובי עלות-תועלת של טיפול פסיכולוגי עשויה להועיל הן כקריטריון במסמכי הסל והן בהליך הניהול השוטף של סל שירותי הבריאות.

יש צורך בשילוב פסיכולוגים בוועדת הסל ובדרגי קבלת ההחלטות על ניהול בריאות הנפש באופן שוטף. פסיכולוגים יכולים להוסיף להרכבים הנוכחיים את הפרספקטיבה המקצועית והמחקרית הייחודית שלהם כמי שאמונים על שירותי ליבה בתחום בריאות הנפש, ובנוסף, למצבים רפואיים רבים, כמו גם לטיפולים בהם יש השלכות פסיכולוגיות שכדאי שיובאו בחשבון.

ספרות:

  1. היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש, דו"ח שנתי מבקר המדינה 2020
  2. Rehm, J., & Shield, K. D. (2019). Global burden of disease and the impact of mental and addictive disorders. Current psychiatry reports21(2), 1-7.
  3. World Health Organization. (2001). The World Health Report 2001: Mental health: new understanding, new hope
  4. OECD (2021), A New Benchmark for Mental Health Systems: Tackling the Social and Economic Costs of Mental Ill-Health, OECD Health Policy Studies, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/4ed890f6-en
  5. Kinderman, P., Allsopp, K., Zero, R., Handerer, F., & Tai, S. (2021). Minimal use of ICD social determinant or phenomenological codes in mental health care records. Journal of Mental Health, 1-10
  6. Lambert, M. J. (2013). Bergin and Garfield's handbook of psychotherapy and behavior change. John Wiley & Sons
  7. Huber, D., Zimmermann, J., Henrich, G., & Klug, G. (2012). Comparison of cognitive-behaviour therapy with psychoanalytic and psychodynamic therapy for depressed patients—A three-year follow-up study. Zeitschrift für Psychosomatische Medizin und Psychotherapie, 299-316
  8. Fonagy, P., Rost, F., Carlyle, J. A., McPherson, S., Thomas, R., Pasco Fearon, R. M., ... & Taylor, D. (2015). Pragmatic randomized controlled trial of long‐term psychoanalytic psychotherapy for treatment‐resistant depression: the Tavistock Adult Depression Study (TADS). World Psychiatry14(3), 312-321
  9. Wampold, B. E. (2015). How important are the common factors in psychotherapy? An update. World Psychiatry14(3), 270-277
  10. Tran, U. S., & Gregor, B. (2016). The relative efficacy of bona fide psychotherapies for post-traumatic stress disorder: a meta-analytical evaluation of randomized controlled trials. BMC psychiatry16(1), 1-21
  11. Keefe, J. R., McCarthy, K. S., Dinger, U., Zilcha-Mano, S., & Barber, J. P. (2014). A meta-analytic review of psychodynamic therapies for anxiety disorders. Clinical Psychology Review34(4), 309-323
  12. Munder, T., Flückiger, C., Leichsenring, F., Abbass, A. A., Hilsenroth, M. J., Luyten, P., ... & Wampold, B. E. (2019). Is psychotherapy effective? A re-analysis of treatments for depression. Epidemiology and Psychiatric Sciences28(3), 268-274
  13. Linden, M., & Schermuly-Haupt, M. L. (2014). Definition, assessment and rate of psychotherapy side effects. World Psychiatry13(3), 306
  14. Yonatan‐Leus, R., Strauss, A. Y., & Cooper‐Kazaz, R. (2021). Psychodynamic psychotherapy is associated with sustained reduction in health care utilization and cost. Clinical Psychology & Psychotherapy28(3), 642-655
  15. הודעת הלמ"ס מה18.08.20
  16. Conversano, C., & Di Giuseppe, M. (2021). Psychological factors as determinants of chronic conditions: clinical and psychodynamic advance. Frontiers in Psychology12, 86
  17. Gallo, L. C., & Matthews, K. A. (2003). Understanding the association between socioeconomic status and physical health: do negative emotions play a role?. Psychological bulletin129(1), 10
  18. Layard, R., & Clark, D. M. (2015). Why more psychological therapy would cost nothing. Frontiers in psychology6, 1713
  19. Chiles, J. A., Lambert, M. J., & Hatch, A. L. (1999). The impact of psychological interventions on medical cost offset: a meta-analytic review. Clinical Psychology: Science and Practice6(2), 204
  20. Altmann, U., Zimmermann, A., Kirchmann, H. A., Kramer, D., Fembacher, A., Bruckmayer, E., ... & Strauss, B. M. (2016). Outpatient psychotherapy reduces health-care costs: a study of 22,294 insurants over 5 years. Frontiers in psychiatry7, 98
  21. Vasiliadis, H. M., Dezetter, A., Latimer, E., Drapeau, M., & Lesage, A. (2017). Assessing the costs and benefits of insuring psychological services as part of Medicare for depression in Canada. Psychiatric services68(9), 899-906
  22. Dezetter, A., Briffault, X., Ben Lakhdar, C., & Kovess-Masfety, V. (2013). Costs and benefits of improving access to psychotherapies for common mental disorders. J Ment Health Policy Econ16(4), 161-177
  23. lanyard, R., Clark, D., Knapp, M., & Mayraz, G. (2007). Cost-benefit analysis of psychological therapy. National Institute Economic Review202(1), 90-98
  24. Cuijpers, P., Noma, H., Karyotaki, E., Vinkers, C. H., Cipriani, A., & Furukawa, T. A. (2020). A network meta‐analysis of the effects of psychotherapies, pharmacotherapies and their combination in the treatment of adult depression. World Psychiatry19(1), 92-107
  25. Swartz, H. A., Rucci, P., Thase, M. E., Wallace, M., Carretta, E., Celedonia, K. L., & Frank, E. (2017). Psychotherapy alone and combined with medication as treatments for bipolar II depression: a randomized controlled trial. The Journal of clinical psychiatry78(2), 0-0
  26. Cipriani, A., Furukawa, T. A., Salanti, G., Chaimani, A., Atkinson, L. Z., Ogawa, Y., ... & Geddes, J. R. (2018). Comparative efficacy and acceptability of 21 antidepressant drugs for the acute treatment of adults with major depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis. Focus16(4), 420-429
  27. Leucht, S., Leucht, C., Huhn, M., Chaimani, A., Mavridis, D., Helfer, B., ... & Davis, J. M. (2017). Sixty years of placebo-controlled antipsychotic drug trials in acute schizophrenia: systematic review, Bayesian meta-analysis, and meta-regression of efficacy predictors. American Journal of Psychiatry174(10), 927-942
  28. Wang, S. M., Han, C., Bahk, W. M., Lee, S. J., Patkar, A. A., Masand, P. S., & Pae, C. U. (2018). Addressing the side effects of contemporary antidepressant drugs: a comprehensive review. Chonnam medical journal54(2), 101
  29. Gordon, M., & Melvin, G. (2013). Selective serotonin re-uptake inhibitors: a review of the side effects in adolescents. Australian family physician42(9), 620-623
  30. Lieberman, J. A. (2007). Effectiveness of antipsychotic drugs in patients with chronic schizophrenia: efficacy, safety, and cost outcomes of CATIE and other trials. The Journal of clinical psychiatry68(2), 0-0
נושאים קשורים:  טיפול פסיכולוגי,  סל התרופות,  שירותי בריאות,  תרופות פסיכיאטריות,  מגזין,  חדשות,  בריאות הנפש
תגובות
21.11.2021, 14:33

תודה רבה על הסקירה החשובה