סקירה שיטתית של לקות למידה לא מילולית

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry חוקרים תיארו את הספרות הקיימת בנושא לקות למידה לא מילולית ובכלל זאת קריטריונים המשמשים להגדרת הלקות בהקשר של מחקר ואיכות המחקר בנושא. בנוסף, ניסו החוקרים להעריך אילו סוגי מחקרים יכולים להסביר אילו לקויות למידה לא מילוליות שונות מההפרעות הנוירו-התפתחותיות לפי ה-DSM וההתפתחות הטיפוסית.

לטובת המחקר בוצע חיפוש שיטתי ב-7 מאגרי מידע על מנת לזהות מחקרים בנושא לקות למידה לא מילולית שפורסמו עד פברואר 2019. הקריטריונים להגדרת לקות למידה לא מילולית חולצו ממחקרים שזוהו ולאחר מכן מוינו לפי קטגוריות. במסגרת סקירת הספרות זוהו 61 מאמרים (63 מחקרים) אשר עמדו בקריטריונים להיכללות במחקר.

תוצאות הסקירה הדגימו הטרוגניות גבוהה בקריטריונים להגדרת לקות למידה לא מילולית. הקריטריון השכיח ביותר שנמצא במסגרת הסקירה היה חוסר ביכולת או באינטליגנציה החזותית-מרחבית, ואחריו הופיעה אי התאמה בין אינטליגנציה מילולית ללא מילולית (פיצול VIQ>PIQ ב-10 ומעלה). עוד נראה כי כלל המחקרים היו מחקרי חתך ולרוב כללו מדגמים קטנים אשר תוארו בצורה שאינה מספקת. מרבית המחקרים התרכזו בילדים ובמתבגרים צעירים. בבחינת איכות המחקרים, נמצא כי 8 מחקרים דורגו כטובים, 42 היו בעלי איכות סבירה ו-13 מחקרים היו בעלי דירוג גרוע. סקירה של התוצאות מ-50 המחקרים בדרגת סביר ומעלה הראתה כי ישנן ראיות מספקות לכך שבני נוער עם לקות למידה לא מילולית (כפי שהוגדרה לפי החסרים ביכולות החזותיות-מרחביות) יכולים להיות מובדלים ממקביליהם בעלי ההתפתחות הטיפוסית, אלו עם לקויות למידה מילוליות וקבוצות קליניות אחרות (למשל יחידים עם אוטיזם בתפקוד גבוה).

ממחקר זה עולה כי סטנדרטיזציה של מערכת קריטריונים להגדרת לקות למידה לא מילולית יכול לשפר באופן ניכר את המחקר בנושא וכן להגדיל את הסיכויים לכך שהפרעה זו תיכלל ב-DSM וב-ICD.

מקור:

Fisher P. et al. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry (2022). https://doi.org/10.1016/j.jaac.2021.04.003