• יו״ר: פרופ' יובל מלמד
  • יו"ר יוצא: ד"ר צבי פישל
  • יו"ר נבחר: ד״ר מרינה קופצ׳יק
  • עורך IJP: פרופ' ישראל שטראוס
  • עורך האתר: ד"ר גלעד אגר
חדשות

סקירת מחקרים ב-UCL: אין הוכחה שדיכאון נגרם בגלל חוסר בסרוטונין

החוקרים טוענים כי לא נראה שדיכאון נגרם בגלל חוסר איזון כימי | חלק מהמחקרים שנסקרו מצביעים על אירועי חיים עתירי מתח כבעלי השפעה משמעותית על העלאת הסיכון לדיכאון

"אנשים רבים נוטלים נוגדי דיכאון בגלל שגרמו להם להאמין שלדיכאון שלהם יש מקור ביוכימי, אך המחקר מעלה שהאמונה הזאת אינה מבוססת על עובדות"(צילום: אילוסטרציה)

עשרות שנים של מחקר לא הצליחו לייצר הוכחות ברורות לכך שרמות הסרוטונין או פעילות הסרוטונין אחראים לדיכאון. כך עולה מסקירה נרחבת של מחקרים שהובילו שני מדענים מ-UCL (אוניברסיטת קולג' לונדון), פרופ' ג'ואנה מוקריף וד"ר מארק הורוביץ.

הסקירה פורסמה בשבוע שעבר (20.7) במגזין Molecular Psychiatry ועולה ממנה כי לא נראה שדיכאון נגרם בגלל חוסר איזון כימי ולכן עלתה השאלה מהי בעצם השפעתן של תרופות נגד דיכאון. מרבית התרופות נגד דיכאון כיום הן מסוג SSRI. נאמר עליהן שהן עובדות באמצעות תיקון רמות חריגות של סרוטונין אך אין מנגנון פרמקולוגי מקובל המסביר כיצד תרופות נגד דיכאון משפיעות על דיכאון.

המחברת הראשית של המאמר, הפסיכיאטרית פרופ' ג'ואנה מוקריף, אמרה: "תמיד קשה להוכיח טענה שלילית, אבל אני חושבת שאפשר לומר בביטחון שאחרי כמויות עצומות של מחקר במשך עשרות שנים, אין בנמצא הוכחות משכנעות שדיכאון נגרם מרמות חריגות של סרוטונין, בייחוד רמות נמוכות או פעילות מופחתת של סרוטונין. אנשים רבים נוטלים נוגדי דיכאון בגלל שגרמו להם להאמין שלדיכאון שלהם יש מקור ביוכימי, אך המחקר הזה מעלה שהאמונה הזאת אינה מבוססת על עובדות".

המחברים בחנו גם מחקרים שבהם רמות הסרוטונין הונמכו באופן מלאכותי על ידי סילוקה של חומצת האמינו, הדרושה לייצור סרוטונין, מהמזון שצרכו הנבדקים. מחקרים אלה צוטטו כמוכיחים שחסר בסרוטונין קשור לדיכאון. מטא-אנליזה שנערכה כבר בשנת 2007 ומדגם של מחקרים עדכניים מצאו כי הורדת סרוטונין בדרך זו לא יצרה דיכאון אצל מאות מתנדבים בריאים. לעומת זאת, היו ממצאים מעטים שהצביעו על התפתחות דיכאון בתת קבוצה קטנה של אנשים עם היסטוריה משפחתית של דיכאון. מדובר ב-75 משתתפים בלבד וממצאים עדכניים יותר לא היו חד משמעיים.

בסקירה נכללו גם מחקרים גדולים מאוד שכללו עשרות אלפי חולים, שנבדקו גנטית, כולל הגן האחראי לתעבורת הסרוטונין. לא נמצאו הבדלים בגנים הללו בין אנשים עם דיכאון לבין קבוצות ביקורת בריאות. לעומת זאת, מחקרים אלה בחנו גם את השפעתם של אירועי חיים עתירי מתח ומצאו שהאירועים השפיעו השפעה משמעותית על העלאת הסיכון לדיכאון: ככל שאדם חווה יותר אירועי חיים עתירי מתח, כך גדל הסיכוי שיפתח דיכאון, נטען. במחקר מוקדם מפורסם נמצא אמנם קשר בין אירועים עתירי מתח, סוג הגן להעברת הסרוטונין והסיכוי לדיכאון, אבל מחקרים מאוחרים ומקיפים סתרו את הממצא הזה.

ממצאי הסקירה הביאו את החוקרים למסקנה כי "אין תמיכה להיפותזה שדיכאון נגרם מרמות נמוכות של פעילות או ריכוז של סרוטונין". עם זאת, החוקרים מזהירים שמי ששוקל גמילה מתרופות נוגדות דיכאון צריך לפנות לייעוץ של איש מקצוע בתחום הבריאות, לאור הסיכון לתופעות לוואי לאחר גמילה. פרופ' מונקריף וד"ר הורוביץ עורכים מחקר מתמשך במטרה למצוא דרכים יעילות ובטוחות שבאמצעותן יהיה אפשר להפסיק בהדרגה נטילת תרופות נוגדות דיכאון.

נושאים קשורים:  סרוטונין,  תרופות פסיכיאטריות,  מחקרים,  דיכאון,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
27.07.2022, 20:08

מדהים, ומטלטל. יש לרחם על הנזקקים לרפואה פסיכיאטרית!

ראשית תודה על ההפתעה. דברי המאמר, בעלי חשיבות כובשת ללא ספק, דורשים, על פי דעתי, "חיזוקים" ומחקרים, עד כמה שאפשר רבים. אפקט הפלצבו ה"נרמז" לגבי התרופות הסרוטונרגיות נוטה לשנות עמדה השולטת עלינו - המטפלים והמטופלים, מזה שנים רבות. האם למה שידוע ולנחקר עד כה מספיק כדי להוביל את הרפואה הפסיכיאטרית לגישה פחות תרופתית; ... ואז יותר פסיכולוגית? ... לגבי נושא הדיכאון לפחות; ובינתיים.
נראה לי שהנושא דורש החלטות ושינוי גישה, שיתבססו על אחריות גבוהה וכמה שאפשר יותר ויותר מחקרים.
בתודה רבה, ד"ר הלן שיינפלד